הממשלה מתכנסת לאישור תקציב 2026: כך זה ישפיע לנו על הכיס

רבים פקפקו אם זה בכלל יקרה, ובכל זאת - ממשלת ישראל צפויה להתכנס היום (חמישי) לדיון ממושך לקראת אישור תקציב 2026. העבודות על הכנת תקציב המדינה החלו באיחור ניכר, אפילו בהשוואה ללוחות הזמנים החריגים של שנות המלחמה, אך בשבועות האחרונים נכנסו במשרד האוצר לתנופת עשייה. כעת מגיעים העניינים לישורת האחרונה.

ישיבת הממשלה על התקציב צפויה להימשך כ-24 שעות ולהסתיים עם כניסת השבת. במהלך הישיבה ינהלו השרים משא ומתן אינטנסיבי עם אנשי האוצר ועם ראש הממשלה. השאלה המרכזית היא האם הממשלה תצליח לשמור על האחריות התקציבית או שתיכנע ללחצים הפוליטיים.

עם תחילת ישיבת הממשלה הצליח משרד הביטחון לרשום כבר הישג ראשון במאבק מול האוצר: ההצעה שהייתה מובילה לפגיעה בתנאי השירות והשכר של אנשי הקבע לא תקודם ולא תוכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2026.

למה זה חשוב?

• מניעת פיזור הכנסת: ללא אישור תקציב עד סוף מרץ 2026 דין הכנסת להתפזר, מה שיביא לבחירות ביוני 2026 במקום באוקטובר. פער של ארבעה חודשים בלבד מעלה ספקות לגבי הרצון הפוליטי האמיתי לקדם תקציב, אך נראה כי ראש הממשלה נתניהו נחוש.
• הסוגיה הקואליציונית: קידום תקציב אמיתי דורש פשרה בסוגיית חוק הגיוס, מה שצפוי להעלות דרישות תקציביות נוספות מהסיעות החרדיות ועשוי להביא לשינויים נוספים ומשמעותיים בין התקציב שנכנס לישיבת הממשלה, זה שהיא תאשר וזה שיובא ויאושר בסוף במליאת הכנסת.
• ודאות כלכלית: אם הממשלה והכנסת לא יאשרו תקציב ל-2026 המדינה תפעל בתקציב המשכי של 1/12 מהתקציב הקודם שאושר ל-2025. מצב כזה מונע גמישות בתקצוב החלטות חדשות, מקשה על היכולת להתמודד עם אירועים שוטפים ומונע מהממשלה לתת מענה מידי לצרכים משתנים.
• שיקום ומילואים: תקציב המשכי יפגע ביכולת לממן תוכניות שיקום נזקי המלחמה בצפון ובאזור המרכז, וכן בתוכניות הסיוע למילואימניקים שנושאים בנטל הכבד של המלחמה.
• דירוג האשראי ויחס החוב-תוצר: היעדר תקציב מאושר צפוי להכביד על דירוג האשראי של ישראל, לעכב את העלאת הדירוג ולהשפיע לרעה על יכולת המדינה ליישם תוכניות כלכליות. במקביל, מדינת ישראל צריכה לעלות על מסלול שיאפשר לה להקטין חזרה את הגירעון ואיתו את יחס החוב-תוצר שזינק בעקבות המלחמה מס-60% ל-70%. ככל שיחס החוב גדול יותר זה אומר שהמדינה גם לווה כספים בריבית גרועה יותר וגם נדרשת להוציא יותר כספים על תשלום ההלוואות שנטלה.

המספרים הגדולים:

• הגירעון כבר מטפס: תקרת הגירעון - האוברדראפט של המדינה - הנקוב בהצעת התקציב שמוגשת להצבעה בממשלה היא 3.6%. מדובר בעלייה של ארבע נקודות אחוז לעומת היעד של 3.2% שבו נקב שר האוצר בעת הצגת עקרונות התקציב רק לפני חודש.
• קיצוץ רוחבי לא ידוע: הצעת התקציב כוללת כבר סעיף של קיצוץ רוחבי בהוצאות משרדי הממשלה, אך לא נוקבת בגובה הקיצוץ ומשאירה אותו על X. הסעיף הפתוח מגיע בהמשך למכתב ששלחו נציגי אגף התקציבים למנכ"לי המשרדים השבוע בבקשה שימצאו היכן לקצץ לאור הגידול הצפוי בתקציב הביטחון.
• תחזית הצמיחה: תחזית אגף הכלכלן הראשי באוצר שעל בסיסה נבנתה הצעת התקציב חוזה כי בשנת 2026 המשק יצמח ב-5.2% לאחר קצב צמיחה מוערך של 2.8% השנה, שהונמך מקצב חזוי של 3.1% בתחזית האחרונה שהוכנה בחודש יולי.
• ההכנסות ממיסים חזויות לגדול: תחזית ההכנסות ממיסים ל-2025 עודכנה מעלה למרות העדכון מטה בתחזית הצמיחה, והיא עומדת כעת על 516.7 מיליארד שקל. תחזית ההכנסות ממיסים ל-2026 היא 554.5 מיליארד שקל. תחזיות ההכנסות הכוללות ל-2025 ו-2026 עומדות על 550.2 ו-579 מיליארד שקל בהתאמה.

המהלכים המרכזיים שמקודמים בתקציב

מאז הצגת הטיוטה הראשונה של תקציב 2026 שהוגשה לשרים עברו הטיוטות שורה ארוכה של שינויים. אלו התוכניות המשמעותיות ביותר שנותרו בה בשלב זה:

• הורדת מיסים: שר האוצר מקדם שינוי במדרגות מס הכנסה שיגדיל את ההכנסה נטו של מי שמשתכרים ברוטו יותר מ-16 אלף שקל בחודש, עד לתקרה של כ-15 אלף שקל בחודש. העלות המוערכת של המהלך היא אובדן הכנסה של 5 מיליארד שקל בשנה.
• סיגריות אלקטרוניות: לראשונה הממשלה עושה סדר בתחום באמצעות הטלת מס של 30 שקל על כל מכשיר אידוי ומס של 1 שקל על כל מילילטר נוזל, לצד אסדרה של שרשרת הסחר.
• מס מיוחד על הבנקים: ההצעה מבקשת לבחון את דוח הצוות שהוסמך לבחון האם קיימת עילה להטלת מס נוסף על פעילות הבנקים ב-2026 ולהכין תזכיר חוק, אך היא לא כוללת פרטים קונקרטיים.
• רפורמה במשק החלב: סמוטריץ' מקדם רפורמה במשק החלב שהעלתה אותו על מסלול התנגשות מול המחלבות הגדולות. התוכנית מתיימרת לפתוח את השוק ליבוא ולשנות את מודל התשלומים לרפתות כדי להקטין את העלויות לצרכנים.
• הפרטת תפעול רכבת ישראל: כפי שחשפנו ב-N12, שר האוצר סמוטריץ' מקדם במסגרת התקציב העברה הדרגתית של שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף 2029, שתשאיר את רכבת ישראל אחראית על התכנון והפיקוח.

תוכניות שלא שרדו: שורה של תוכניות שנכללו בטיוטת התקציב המקורית שהוגשה לשרים לא שרדו את כל הדרך עד לשולחן הממשלה. עם אלו נמנות תוכניות להגדיל את מספר ימי המילואים המקסימלי השנתי במסגרת הוראת שעה, פגיעה בזכויות ותנאי הפרישה של משרתי הקבע ושתי תוכניות שנועדו לקדם את התעסוקה בחברה הערבית.

המאבק המרכזי: תקציב הביטחון

• החשיבות: כפי שאמר מנכ"ל שר האוצר אילן רום בעת הצגת עקרונות התקציב לפני כחודש, תקציב הביטחון הוא אבן הראשה של התקציב. לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי משרדו, היקף תקציב הביטחון והכבדתו על תקציב המדינה יקבעו את יכולת המשק הישראלי לעלות על מסלול צמיחה ביציאה מהמלחמה.
• פער עצום: משרד הביטחון דורש תקציב של יותר מ-140 מיליארד שקל ל-2026. משרד האוצר נקב בהצעת התקציב שהוגשה לממשלה 90ב- מיליארד שקל- פער של כ-50 מיליארד שקל עדיין מפריד בין הצדדים עם תחילת ישיבת הממשלה.
• עמדת האוצר: באוצר דורשים ממערכת הביטחון לעמוד בסיכום שגובש בחודש יולי ולהתייעל ולחסוך בהוצאות במקום לדרוש תוספת תקציבית נוספת. בין היתר מאשימים בכירי האוצר את מערכת הביטחון בבזבוז המשאב היקר של ימי מילואים שגובלים לטענתם בפלילים.
• עמדת מערכת הביטחון: במשרד הביטחון טוענים שהסיכום מחודש יולי לא מתחשב בצרכים האמיתיים שנוצרו מהמלחמה הממושכת. במשרד דורשים תוספת משמעותית שתאפשר היערכות לכל תרחיש אפשרי ומאשימים את האוצר בעצירת חוזים חשובים.
• ההשלכות: כניעה לדרישות משרד הביטחון תביא להגדלת הגירעון ב-1% עד 2% נוספים, תחייב קיצוצים משמעותיים בתקציבים אזרחיים או העלאות מיסים, ותפגע קשות ביכולת להקטין את יחס החוב-תוצר. על רקע זה קרא אגף התקציבים למנכ"לי משרדי הממשלה להכין הצעות להפחתה והתייעלות.

החשש: תקציב בחירות

• המסגרת תיפרץ? החשש המרכזי הוא שבליל אישור התקציב בממשלה תיפרץ מסגרת הגירעון מעבר ליעד שהוצב, ושהתקציב יהפוך ל"תקציב בחירות" בזבזני שבו יאושרו ההקלות במס אך העלאות המיסים והקיצוצים לא יבוצעו.
• לחצים פוליטיים: התקציב עלול להיפתח מחדש לטובת לחצים קואליציוניים, ההוצאות יתנפחו, והשרים השונים יצליחו לקבל תוספות תקציב למשרדיהם הספציפיים על חשבון האחריות התקציבית.
• דילמת האוצר: גורמים באוצר ציינו כי אם התקציב יהפוך לתקציב בחירות, עדיף כבר לבסס אותו על תקציב המשכי 1/12 מבוסס על תקציב 2025 - חרף המשמעויות השליליות של זה לכלכלה.
• הכספים הקואליציוניים: בעת הצגת עקרונות התקציב לפני כחודש התחייב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהיקף הכספים הקואליציוניים ב-2026 לא יעבור את זה של 2025 - נצטרך לחכות ולראות.