חשש ממעורבות קטארית: אזהרת האוצר מעסקת הענק ש"מסכנת את יכולת התובלה העצמאית"

החדשות בקצרה

• משרד האוצר פרסם את עמדתו בעניין מכירת צים לחברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד.
• באוצר המליצו לממשלה, שמחזיקה במניית הזהב בצים, שלא לאשר את העסקה במתווה הנוכחי.
• במסמך שנשלח לרשות החברות הממשלתיות שהסיכונים גוברים על היתרונות.
• באוצר הזכירו תלות בחברה הגרמנית, חשש ממעורבות קטארית ופגיעה בצי הישראלי בשעת חירום כחסרונות מהותיים של העסקה.
• עם חתימת העסקה בפברואר, ברשות הספנות והנמלים התריעו על משבר לאומי אפשרי.
• באוצר סייגו והבהירו שאם תוצע עסקה חדשה שתגדיר את צורכי המדינה בתחום, ניתן יהיה לבחון אותה.

משרד האוצר פרסם היום (שני) את עמדתו בעניין מכירת צים לחברת האפאג-לויד והיא חד-משמעית: לא לאשר את העסקה במתווה הנוכחי.

במסמך, שנשלח למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון, כותב האוצר שהסיכונים גוברים על היתרונות, בין היתר בגלל התלות בחברה הגרמנית, תחזית רווחים אופטימית, צי מיושן, שוק ספנות שצפוי להיכנס לתקופת שפל ותהיות על ההיגיון הכלכלי של העסקה עבור האפאג-לויד.

בפברואר נחתם הסכם שלפיו ענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד תרכוש את צים ב-4.2 מיליארד דולר במזומן. הפעילות הבין-לאומית תישאר אצלה, והקווים לישראל יעברו עם 16 אוניות לחברה חדשה, צים ישראל, בבעלות קרן פימי. העסקה מחייבת אישור של המדינה, שמחזיקה במניית הזהב של צים.

מה מפריע לאוצר

• צים ישראל לא תפעיל קו עצמאי לאסיה, ממנה מגיע כ-35% מיבוא המכולות לישראל. באוצר מזהירים כי בחירום או תחת איום בבאב אל-מנדב, מבטחים זרים עלולים לאסור על אוניות להגיע לישראל, והשליטה תישאר בידי האפאג-לויד.
• הצי והימאים: האוצר מזכיר שישראל תאבד חברה עם 116 אוניות (ועוד 23 בהזמנה) ותקבל חברה עם 16. באוצר מציינים ש-61 הימאים הישראלים של צים לא מספיקים לתפעולן, ותידרש הכשרה מסיבית של צוותים.
• תלות: באוצר חוששים שצים ישראל תישען על המכולות והסלוטים (מקומות שמורים באוניות) של האפאג-לויד, שגם תתחרה בה בקו לארה"ב. האפאג-לויד מתחייבת רק ל"מאמצים מסחריים סבירים" לספק מכולות, ולא הוצגה תוכנית מגירה.

• חשש ממעורבות קטארית: קטאר וסעודיה מחזיקות כ-12.3% וכ-10.2% מהאפאג-לויד. האוצר, שמגדיר את שתי המדינות כגורמים עוינים לישראל, חושש שהתלות בהסכמים תאפשר להן להפעיל לחצים. הוא מזכיר את הפרסומים על ניסיון של קטאר, בעלת מניות בפולקסווגן, לסכל עסקה בין רפאל לפולקסווגן.
• הכסף והסיכון: באוצר חוששים שבמקרה של משבר המדינה תהיה זו שתצטרך להזרים כסף כדי לשמור בישראל צי זמין לשעת חירום. האוצר מוסיף שפימי היא קרן השקעות שמתכננת לצאת מהשקעותיה בתוך כעשור, ושהתחזית העסקית של החברה מבוססת על הנחות אופטימיות מדי לגבי מחירי ההובלה.

באוצר מסייגים כי אם תוצע עסקה חדשה שתצמצם באופן מהותי את הסיכונים, אחרי שרשות הספנות והנמלים תגדיר מחדש את צורכי המדינה בתחום, אפשר יהיה לבחון אותה.

המכירה - והחשש ממשבר לאומי

כאמור בחודש פברואר פורסם כי צים תימכר לחברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד ולקרן פימי הישראלית בסכום של 3.7 מיליארד דולר. החברה הגרמנית גברה במכרז על הצעת מארסק (Maersk) הדנית.

בחודשים שקדמו לסיכום העסקה עלתה ביקורת על מכירת חברת הספנות הישראלית להאפאג-לויד על רקע המעורבות הקטארית והסעודית בבעלות עליה. הנושא עלה בין היתר בדיון שערכה ועדת הכלכלה בתחילת ינואר.

ממשלת ישראל כאמור מחזיקה במניית הזהב בצים, שאמורה בין היתר להבטיח את הפעלת החברה בעיתות חירום, בדומה להסדר הקיים עם חברת אל על.

בעקבות העסקה, רשות הספנות והנמלים התריעה עוד באותו היום על קריסה אפשרית של צים. לדברי הרשות, אם העסקה תצא לפועל כפי שהיא, צים הישראלית (החלק שיישלט על ידי קרן פימי) תהיה חברה קטנה שלא תהיה חזקה מספיק מבחינה כלכלית.

בהמשך לכך, התריעו אנשי הרשות כי מצב שבו צים תהיה על סף קריסה, או תקרוס, יהיה מסוכן מאוד. המדינה מסתמכת על צים בעיתות חירום, ובמצב של מלחמה, אם חברות ספנות זרות מסרבות להגיע לארץ, המדינה יכולה להכריח את צים להמשיך לשוט על מנת לבצע משלוחים ולהביא ציוד לישראל.

בסיכום המכתב כתבו אנשי הרשות: "הפיצול המוצע מבטיח עמידה פורמלית בדרישות מניית הזהב - אך בפועל ייווצר מצב שבו חברת הספנות הישראלית תהיה חלשה מדי מכדי לשרוד את השפל הצפוי בענף. אם לא יוקמו מנגנוני הגנה (סבסוד מדינתי, ערבויות, קווי הכנסה משלימים או רשת ביטחון ממשלתית), קיימת הסתברות גבוהה לכך שבטווח הקצר ישראל תמצא עצמה ללא צי, ללא ימאים, וללא יכולת תובלה ימית עצמאית - לא בשגרה ולא בחירום".

הכותבים הוסיפו כי תיווצר גם "פגיעה ביכולת המדינה לתפקד בשגרה". גם בשגרה, ספנות ישראלית חשובה לעדיפות בפריקת ציוד חיוני, קווי אספקה ישירים, גמישות תפעולית בעת משברים גלובליים (מגפות, סגירת נתיבים, משברי ביטחון). "ללא צים, ישראל עלולה להפוך תלויה לחלוטין במפעילים זרים", לשון המכתב.

תגובת קרן פימי: "חוות הדעת גובשה לפני הצגת מלוא פרטי העסקה המעודכנת והמשופרת, שיוגשו באופן מסודר בתוך 45 יום, ולכן מטבע הדברים אינה יכולה להתייחס אליהם במלואם. אנו בטוחים שצים החדשה מהווה הזדמנות יוצאת דופן עבור מדינת ישראל. אנו ממשיכים לשפר את מבנה העסקה מתוך מחויבות לאינטרסים האסטרטגיים של המדינה, ומשוכנעים כי לאחר שנציג את המתווה המשופר במלואו, כלל הגורמים המקצועיים ישתכנעו ביתרונותיו המובהקים לביטחון המדינה ובתרומתו למשק הישראלי".

תגובת חברת האפאג-לויד: "העמדה שהוצגה מתייחסת להצעה המקורית ואינה מביאה בחשבון את השיפורים המשמעותיים שהוכנסו מאז לעסקה. האפאג־לויד ופימי הקשיבו בקשב רב לטענות שהעלתה מדינת ישראל, ובדיוק כדי לתת להם מענה גובש והוגש מתווה משופר באופן משמעותי".

"אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים לבחון את המתווה המשופר ונשמח להמשיך בשיח ולהציג את השינויים שהוכנסו. במקביל, אנו פועלים לשיפורים משמעותיים נוספים במתווה, ובהם הרחבת סמכויות המדינה במסגרת מניית זהב מעודכנת וחיזוק צי האוניות בבעלות צים ישראל באמצעות אוניות מכולה חדשות, גדולות ויעילות יותר. בכוונתנו להגיש לגורמים הרלוונטיים את מלוא פרטי המתווה המשופר במהלך 45 הימים הקרובים.
אנו בטוחים כי המתווה המחוזק נותן מענה לחששות שהועלו ויסלול את הדרך לאישור העסקה.".