ההתנחלויות הן רק ההתחלה: מה באמת מסוכן בסנקציות הכלכליות החדשות

החדשות בקצרה:

• הסנקציות החדשות יוצרות תקדים של חרם מדיני-כלכלי מסיבות פוליטיות.
• המערכת העסקית חוששת מהגבלות שיגיעו גם לחברות בתוך הקו הירוק.
• נשיא התאחדות התעשיינים: "אי אפשר להעביר קו ברור בין כלכלת יו"ש לישראל".
• במגזר העסקי חוששים מהתרחבות הסנקציות לפגיעה בבנקים ופרויקטי מחקר.
• בכיר במגזר העסקי תוקף את התנהלות משרד החוץ: "צריך עבודה משולבת"

הסנקציות הכלכליות החדשות שעליהן הכריזה אתמול (שלישי) בריטניה, ושאליהן הצטרפו 11 מדינות נוספות, הכניסו את המערכת העסקית בישראל למגננה. עיקר הסנקציות הוא איסור על יבוא ושיווק מוצרים מההתנחלויות, והן אף הולכות מעבר לכך ומגבילות גם חברות שמעניקות שירותים להתנחלויות.

אך מה שבאמת מטריד את הגורמים העסקיים המקומיים הוא לא ההשפעה הישירה של הסנקציות אלא התקדים שהן יוצרות: חרם כלכלי שנובע מסיבות פוליטיות ועלול להתרחב, והאיום על חברות ישראליות גם אם אינן פועלות בהתנחלויות בעצמן.

כל 12 המדינות שהצטרפו לסנקציות התחייבו לקדם הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות, חלקן ברמה הלאומית וחלקן כתמיכה בהגבלות אירופיות רחבות יותר. לפי ההכרזה, החקיקה בבריטניה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים - כך שבשלב הזה מדובר בכיוון מדיניות מוצהר, ולא בצעד שכבר נכנס לתוקף.

מה היקף הנזק הכלכלי הישיר והפוטנציאלי?

ההיקף הכספי של היצוא הישיר מההתנחלויות שנוי במחלוקת בין הגורמים השונים. במשרד הכלכלה העריכו את היצוא מיהודה ושומרון בכ-100 מיליון שקלים בשנה בלבד, בעוד שבהתאחדות התעשיינים מעריכים את הפגיעה הפוטנציאלית בכ-170 מיליון שקלים.

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ הבין-לאומית Tefen נקבה במספר גבוה יותר - 350-250 מיליון שקלים בשנה - אבל לדבריה גם בסכום זה "היצוא הישיר מיהודה ושומרון הוא נתח חסר השפעה ברמה המאקרו-כלכלית ביחס לכלל הסחר של ישראל מול אירופה". בשיחה עם N12 העריך אתמול מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה רועי פישר את היצוא מיהודה ושומרון לאירופה בסכום גבוה בהרבה: כ-250 מיליון דולר בשנה, שהם כ-755 מיליון שקל.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדים את כלל היצוא ב-2025 אל 12 המדינות שהכריזו על הצטרפות לסנקציות על כ-24.8 מיליארד שקלים, מהם 5.1 מיליארד שקלים בשנה לבריטניה לבדה. בחינת נתוני היצוא עבור המחצית הראשונה של 2026 מעלה כי מדינות אלו אחראיות לכ-10% מכלל היצוא הישראלי. כך שגם אם היצוא מההתנחלויות לבדן מוגבל, השלכות הרוחב עשויות להיות משמעותיות יותר.

הסכנה האמיתית: חוסר היכולת להפריד - והתקדים

נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי מסביר שהאתגר המרכזי הוא שאי אפשר להעביר גבול ברור בין הכלכלה הישראלית שמתקיימת בתוך הקו הירוק וזו שמעבר לו. "המערכת בישראל לא יודעת להפריד בין יצרן בשטחים לבין יצרן בתל אביב", הוא אומר. "היצרן בתל אביב קונה תשומות מיצרן ביהודה ושומרון". המשמעות היא שגם חברות שלא פועלות בהתנחלויות נמצאות בסיכון לסנקציות עקב שימוש בחומרי גלם או רכיבים משם.

הסכנה הזו הולכת מעבר לחברות מייצאות: הסנקציות מאיימות באופן ישיר על על חברות שעובדות עם ההתנחלויות או מקיימות בהן פעילות עסקית, כמו חברות הנדל"ן ובמיוחד הבנקים המקומיים. הבנייה והפעילות העסקית בהתנחלויות ממומנת בליווי בנקאי, ולכן בנקים שמלווים פעילות כזו נחשפים ישירות למשטר הסנקציות. בכיר במגזר העסקי ששוחח עם N12 מאשר שזהו אחד החששות המרכזיים בשוק: "יכול להיות שתהיה פה השפעה מאוד לא פשוטה על המערכת הפיננסית", הוא אומר.

מעבר לכך, נובוגרוצקי מזהיר מפני התרחבות הסנקציות מעבר ליהודה ושומרון - "אם ילכו ככה בשרשור אז הסיכון מתרחב": בהתחלה לרמת הגולן ובהמשך הוא לא פוסל סנקציות מפורשות על יצוא ישראלי בכלל. את הסנקציות הוא מגדיר כ"חור בסכר. אם לא נשים את האצבע עכשיו בסכר - מה שמזמן היינו צריכים להתחיל לעשות - נמצא את הסכר נפרץ יותר ויותר".

תרחיש דומה של פריצת הסכר מתארת גם ביצור פרנס. לדבריה, "אם בתוך 12-6 חודשים נראה זליגה ממדיניות של התנחלויות בלבד להגבלות על חברות ישראליות גדולות, בנקים, רכש ממשלתי ופרויקטי מחקר ופיתוח, או פגיעה בהסכם האסוציאציה והסחר עם האיחוד האירופי - זה כבר יעבור מאירוע סמלי לבעיה כלכלית ממשית".

מה השפעת הסנקציות עבור הפלסטינים?

נוסף לפגיעה בחברות הישראליות, במגזר העסקי טוענים שהסנקציות מאיימות גם על הכלכלה הפלסטינית. לפי נובוגרוצקי, כ-18 אלף פועלים פלסטינים מועסקים כיום במפעלים ביהודה ושומרון - "הבריטים יודעים למצוא חלופת תעסוקה לפועלים האלו?", הוא שואל. מה גם שהאיסור שהוטל על הכנסת פלסטינים לעבודה בשטח ישראל אחרי טבח 7 באוקטובר רק הגביר את התלות שלהם בעבודה בהתנחלויות.

הבכיר במגזר העסקי, שנמצא לדבריו בקשרים שוטפים עם גורמים כלכליים פלסטינים, מעריך שהנפגעים הראשונים מהסנקציות יהיו הפלסטינים עצמם, ולא הצד הישראלי. לדבריו, הגורמים הכלכליים הפלסטינים מבינים את התלות הכלכלית ההדדית ומעוניינים בהמשך הפעילות המסחרית ולא בניתוק היחסים. לטענתו, אותם גורמים מפעילים לחץ בתוך המערכת הפלסטינית - אבל נבלמים בידי כוחות פוליטיים פנימיים.

מה אומרים במגזר העסקי על התנהלות הממשלה?

אותו פער בין השיקול הכלכלי לשיקולים הפוליטיים מתקיים לדברי הבכיר גם בישראל עצמה. כדוגמה, הוא מביא את התנהלות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שעמדה ברקע הטלת הסנקציות, כמו האיום המתמשך שלו בניתוק המערכת הבנקאית הפלסטינית מישראל, ובאמצעות זאת מהעולם. בנוסף, הוא מותח ביקורת על האופן שבו הגיב משרד החוץ להכרזה על הסנקציות.

"לא לבוא ולהגיד נסגור את השגרירות, נפתח את השגרירות. זה לא עובד ככה", אומר בכיר המגזר העסקי בהתייחסו לצעדי התגובה שעליהם הודיע שר החוץ גדעון סער. "צריך להשקיע פה עבודה משולבת עם גורמים רציניים".

במקביל הוא משדר אופטימיות לגבי האתגר של האירופים להפוך את ההצהרות על סנקציות למציאות על רקע עוצמת הקשרים הכלכליים הקיימים. "הלחץ הכלכלי הרבה יותר חזק מניסיונות מדיניים לנסות למשוך לשינוי כיוון קיצוני". אלא שגם זה לדבריו לא מפחית ממשקל האחריות שמונחת על כתפי הדרג המדיני בישראל להוביל עבודה דיפלומטית אמיתית כדי לצמצם את הסכנה.