במקום לצמצם הטבות לחרדים משתמטים - הממשלה מקדמת עוד אחת
סרטון לציבור החרדי הפך לוויראלי אחרי שהציג כיצד רואים במגזר את רשימת ההטבות שהממשלה מסרבת לשלול ממי שמשתמט מגיוס • עם ההטבות: סיוע בשכר דירה שיכול להגיע ל-1,500 שקל בחודש • ובעוד בית המשפט העליון דורש לבטל את ההטבות - בממשלה מקדמים מענקים חדשים שיסייעו בתשלומי המשכנתאות


הוא בסך הכל התכוון לדבר אל המאזינים שלו, והסביר, בשפה פשוטה, אילו הטבות ממשלתיות עלולות להישלל ממשפחות חרדיות שהגברים בהן אינם מתגייסים. אבל הסרטון של עיתונאי קול ברמה אבי מוסקוב, שיצא בימים האחרונים, הגיע לאוזניים שלא חשב עליהן - ועורר גל זעם. ובינתיים, בעוד שבית המשפט העליון דורש לשלול את ההטבות ממי שמתחמק מגיוס לצה"ל, הממשלה מקדמת הטבה חדשה שכאילו נתפרה במיוחד למידותיהם.
ההטבות שבמוקד המחלוקת נאמדות באלפי שקלים בחודש למשפחה. כך פירט אותן מוסקוב:
- הנחה בחופשי-חודשי של כ-150 שקל לאדם ברוב הערים החרדיות.
- הנחה בצהרונים של בין 600 ל-1,000 שקל עבור שני ילדים.
- הנחה בארנונה של 250-150 שקל בחודש.
- סיוע בשכר דירה של בין 500 ל-1,000 שקל בחודש, ולפעמים יותר.
- הזכות לרכוש דירה בהנחה - סיוע שיכול להגיע למאות אלפי שקלים לזוג צעיר.
הטבת הסיוע בשכר דירה שמוזכרת ברשימה פחות מוכרת לציבור הרחב. מדובר בהטבה שמעניק משרד הבינוי והשיכון ושיועדה במקור למשפחות מעוטות יכולת. בעבר תנאי הסף כללו מיצוי כושר השתכרות, כלומר רק מי שעבדו במשרה מלאה היו זכאים לה. אבל מאז הוגמשו הקריטריונים וכיום כדי לקבל את ההטבה מספיק שרק האישה תעבוד, ואפילו לא במשרה מלאה אם היא עובדת כגננת או מורה.
בפועל, גובה הסיוע יכול להגיע עד ל-1,500 שקל בחודש, וכיום נהנים ממנו כ-180 אלף משקי בית, שמונים כ-500 אלף איש. הממשלה עצמה הודתה בעבר שאין לה יכולת פיקוח אמיתית על מי שמנצלים את ההטבה.

שופטת העליון: לא מדובר בסנקציות
שורת ההטבות האלו עומדות במרכז עתירה שהוגשה לבג"ץ, וטוענת שהממשלה מבזה את בית המשפט בכך שאינה מגייסת חרדים ואינה מטילה סנקציות על משתמטים. בפועל, לא מדובר באמת בסנקציות, אלא בביטול הטבות שישראלים שמשרתים בצה"ל ועובדים ממילא לא מקבלים.
בתחילת השבוע, ביום ראשון, התכנס בית המשפט העליון לדון בבקשת ביזיון בית משפט נגד הממשלה, לאחר שזו לא פעלה לקיים את פסיקתו. שופטי העליון התבטאו בדיון בחריפות: "נתוני הגיוס הם קשים מאוד", אמר השופט נעם סולברג. השופטת יעל וילנר ציינה כי "לשלול הטבה ממי שלא מגיע לו מלכתחילה הטבה - זה לא סנקציה".

"אף אחד מאיתנו לא רוצה שהם יהיו אסירים אלא משרתים", הוסיף סולברג. "ולכן הכף נטתה לצעדים בתחום הכלכלי והאזרחי, אבל אנחנו נתקלים בקיר אטום". החלטה בנושא צפויה להינתן בהמשך.
התוכנית שתזרים עוד כסף לציבור החרדי
במקביל, בעוד שבית המשפט מחפש דרך לעודד גיוס חרדים באמצעות שלילת סבסודים, הממשלה מקדמת תוכנית שתזרים כסף ציבורי חדש לחברה החרדית. לפני שבועיים אישרה הממשלה תוכנית שיזם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, ותחלק מענקים חודשיים למי שנטלו משכנתאות לפני 2022. העלות המוערכת: 2 מיליארד שקל בשנה, ללא מקור תקציבי.
בממשלה מציגים את המהלך כניסיון לסייע למי שנפגעו מעליית הריבית - והוא גם כך זוכה להתנגדות מצד הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ובנק ישראל, בין היתר בטענה לפגיעה בשוויון. אלא שעיון מדוקדק יותר מעלה חשש שעיקר הכסף יגיע לציבור החרדי.
זאת משום שלפי נתוני האוצר שיעור משקי הבית החרדים שמחזיקים במשכנתה עומד על 45% וגבוה בהרבה מזה בקרב הציבור הכללי (30%). בנוסף, התקנות מתאימות בעיקר לדירות במחירים שנפוצים ביישובי המגזר החרדי. מימוש התוכנית עוד דורש אישור במליאת הכנסת ובוועדת הכספים.
