הממשלה גוררת רגליים בעניין גיוס החרדים, ובג"ץ דן בבקשות נגדה: "הנתונים מאוד קשים"

שופטי בג"ץ דנו הבוקר (ראשון) בבקשת ביזיון בית המשפט שהוגשה נגד הממשלה בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל. הבקשה הוגשה אחרי שהממשלה לא פעלה לקיים את פסק הדין שחייב אותה לגבש מדיניות ולהגדיר סנקציות על משתמטים חרדים. באופן חריג: מזכיר הממשלה יוסי פוקס זומן אל הדיון בידי שופטי בג"ץ.

במהלך הישיבה השופטים מתחו ביקורת. "נתוני הגיוס הם קשים מאוד", אמר השופט נעם סולברג. השופטת יעל וילנר הטיחה בנציגת הפרקליטות נטע אורן: "אמרתם שהאכיפה כלפי חילונים וכלפי חרדים משתמטים היא שוויונית. אבל הנתונים מראים אחרת, זה לא להאמין. איפה השוויון?".

וילנר הוסיפה: "למה נגד מי שהוא לא חרדי משתמשים בכל האמצעים? יש פערים של עשרות אחוזים!". נציגת הפרקליטות הודתה גם היא: "נתוני הגיוס (של החרדים) הם עגומים".

השופט סולברג שאל את נציגת הפרקליטות אם היא יכולה להתחייב שהמשטרה תפעל בריכוזי אוכלוסייה חרדיים כדי להביא לאכיפה. "לצערי אני לא יכולה להתחייב", היא אמרה, וביקשה מהשופטים לדרוש אכיפה במסגרת פסק דין. השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "יש כאן שאלה של סדרי עדיפויות (של המשטרה), וניכר שזה לא בסדר עדיפות גבוה".

על העובדה שחרדים מקבלים התרעה לפני שהמשטרה מגיעה לביתם אמרה השופטת ברק-ארז: "זה לא נשמע כמו בעיית כוח אדם, זה נשמע כמו מדיניות".

"השאלה היא אם עשיתם דברים שהם בהלימה לגודל המשימה שבפני מדינת ישראל", אמרה ברק-ארז לנציגת הפרקליטות. "יכול להיות שבימים כתיקונם אפשר היה להגיד שזה יותר טוב ממה שנעשה בעבר. זה אולי יותר טוב אבל זה לא מספיק יותר טוב".

במהלך הדיון התפרץ עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, בטענה שנציג צה"ל לא מציג את הנתונים האמיתיים בנוגע לגיוס חרדים. "אתה לא מכבד את בית המשפט, במובן שאתה חושב שרק אתה מבין", אמרה לו השופטת ברק-ארז. כשהשופטים יצאו להפסקה הוא נשמע מקלל, על רקע דבריו של נציג צה"ל: "שקרנים, רמאים".

איילת השחר סיידוף מארגון "אימהות בחזית" התפרצה במהלך הדיון לדברים, והשופטים התירו לה לדבר. "איפה נשמע דבר כזה בעולם שיש אימא שנדונה לחיים של חרדה ואימא אחת לחיים טובים, לשולחן שבת ולנכדים?", היא אמר. "אנחנו עולות לכאן פעם אחר פעם ודורשות צדק. שוויון זה לא עניין פוליטי, שוויון זה עניין חוקתי, ואין סיבה בעולם לרמוס את זכויות המשרתים. מי שמבזה את זכויות המשרתים במשך שלוש שנים זה גם אתם".

הדיון בין השופטים למזכיר הממשלה

"ההמלצות (בנוגע למדיניות הגיוס) היו אמורות להיות מוגשות בתוך 30 יום. איפה הן?", שאל השופט סולברג את מזכיר הממשלה פוקס. "התחושה היא שהפינג פונג הזה נועד רק למשוך זמן", הוא האשים.

"הממשלה הזו מאז הקמתה אישרה בכנסת ובממשלה 25 מיליארד שקלים הטבות למילואימניקים בלבד", אמר פוקס. "מעולם לא נעשו מהלכים כאלה שנותנים רק למשרתים ולמילואמניקים. בעת הזו הישיבות לא מקבלות תקציבי תמיכה מהמדינה עבור בחורים שהם מחייבי גיוס".

"אולי הם מקבלים מספיק תקציבים גם לטובת מי שלא משרת", שאלה ברק-ארז. וילנר הצטרפה: "מתן הטבות זה כנראה לא מספיק. לשלול הטבה ממי שלא מגיע לו מלכתחילה הטבה - זה לא סנקציה".

"אף אחד מאיתנו לא רוצה שהם יהיו אסירים אלא משרתים", אמר סולברג. "ולכן הכף נטתה לצעדים בתחום הכלכלי והאזרחי, אבל אנחנו נתקלים בקיר אטום!".

פוקס טען: "מדובר בתהליך חברתי עמוק, השינוי יבוא. הצבא מודע לכך שיש חוק שעומד בפני הצבעה שנייה ושלישית שכולל את כל הרשימה של הסנקציות - בדיור בתחבורה בביטוח לאומי - כל הסנקציות האלה מעוגנות בחוק שיביא את השינוי. מקלות וגזרים".

לדבריו, לפי היעד בחוק - עד חודש יוני בשנה הבאה אמורים להתגייס 8,160 מלש"בים. "זה מה שהחוק אומר. הממשלה הזו מאמינה שאין דרך יותר מהירה בלי חקיקה להביא לתוצאה של גיוס מאשר הדרך שהיא הולכת בה".

"החוק שאנחנו מקדמים נותן מענה שלם", אמר פוקס. "אנחנו מקיימים את פסק הדין". "אנחנו לא מרגישים את זה", אמר השופט סולברג. "מה שאתם עושים זה להטביע את כולנו בים הבירוקרטיה הזו ולא להראות לנו מה הפתרון". השופט גרוסקופף הצטרף: "לא הצבעת על שום פתרון אמיתי, כרגע אין חוק".

מחאה מחוץ ללשכת הגיוס

הבוקר חרדים קיצוניים ערכו הפגנה מחוץ ללשכת הגיוס בקריית אונו. המשטרה עצרה 15 מפר סדר שנשכבו על הכביש וניסו לחסום רכבים. "משטרת ישראל רואה בזכות המחאה כאבן יסוד במדינה דמוקרטית ומאפשרת מחאות כל עוד הן מתקיימות במסגרת החוק", נמסר מהמשטרה. "יחד עם זאת, המשטרה לא תאפשר הפרות סדר מכל סוג או פגיעה בחופש התנועה וכל התנהגות העלולה לסכן את שלומו של הציבור.