השמיים שייכים לטאליבאן: אפגניסטן הפכה לצוואר הבקבוק של הטיסות בין אירופה לאסיה – והיא מרוויחה הרבה

בעוד מפת הסכסוכים הגלובלית ממשיכה להשתנות, נוסעים בקווי התעופה בין אירופה לאסיה מגלים כי חופשת הקיץ שלהם התייקרה באלפי שקלים. אולם, בניגוד להערכות הראשוניות, לא רק מחירי הדלק הם שדוחקים את חברות התעופה לקיר. תחקיר של מגזין "דר שפיגל" הגרמני חושף מציאות גיאו-פוליטית צינית: שלטון הטאליבאן באפגניסטן מנצל את סגירת המרחבים האוויריים ברוסיה ובאיראן כדי לגבות דמי מעבר מופקעים, שהופכים את קאבול למוקד רווח בלתי צפוי על חשבון המטייל המערבי.

צוואר הבקבוק האווירי

השינויים הדרמטיים בנתיבי הטיסה הם תולדה של המציאות הביטחונית בשנת 2026. מאז הפלישה לאוקראינה, השמיים הרוסיים נותרו חסומים בפני חברות תעופה אירופיות, ובמקביל, המלחמה ברחבי המזרח התיכון הפכה את הטיסה מעל איראן והמפרץ הפרסי לבלתי אפשרית עבור רבות מהן. כתוצאה מכך, חברות התעופה נאלצות להצטופף בתוך "מסדרון צר" העובר דרך טורקיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן ואפגניסטן.

>> בארץ הטאליבאן: אפגניסטן הפכה מגן עדן מרהיב לגיהנום עלי אדמות

>> "המסוכנת בעולם": המדינה הזו רוצה להפוך למגנט תיירות – וזה מתחיל לעבוד לה

>> "ברוכים הבאים לאפגניסטן": משפיעני הטיולים מציגים את מדינת הטאליבאן כיעד מדהים

לפי נתוני התעופה העדכניים, מספר הטיסות היומיות החוצות את המרחב האווירי של אפגניסטן זינק פי חמישה מאז נסיגת כוחות המערב ב-2021, והגיע לממוצע של כ-280 טיסות ביממה. בטאליבאן זיהו את התלות המוחלטת של המערב בנתיב זה והעלו את אגרות המעבר לסכום של כ-2,600 שקל (700 דולר) לכל מטוס. מדובר באחד התעריפים הגבוהים בעולם, במיוחד בהתחשב בעובדה שהמדינה אינה מספקת שירותי תעופה בסיסיים בתמורה.

ההיבט המדאיג ביותר עבור צוותי האוויר הוא היעדרם המוחלט של שירותי פיקוח טיסה (ATC) באפגניסטן. מומחים בארגון הבין-לאומי של מומחי תעופה OPS Group מתארים מציאות שבה פקחי טיסה ממדינות שכנות, כמו טורקמניסטן, נפרדים מהטייסים בגבול האפגני במילים "פעילות המכ"ם מושעית, לילה טוב". מנקודה זו האחריות על בטיחות הטיסה עוברת בלעדית לידי הטייסים. במרחב האווירי האפגני, מטוסי נוסעים מודרניים נאלצים להתנהל בשיטות מיושנות: שמירה ידנית על הפרשי זמן של 15 דקות בין מטוס למטוס ושימוש ברשתות קשר רדיו כדי לעדכן זה את זה על מיקום וגובה. עבור טייסי חברות אירופיות רבות מדובר באתגר הדורש הכשרה מיוחדת בסימולטורים, שכן כל טעות בתיאום עלולה להוביל לאסון במרחב שבו אין עין אלקטרונית מפקחת.

הזינוק במחירים וסכנת הנחיתה

הנטל הכלכלי של "אגרות הטאליבאן" והדלק העודף הנדרש לנתיבים האלו מתגלגל ישירות אל הצרכן. מחירי הכרטיסים בנתיבים המרכזיים הגיעו לסכומים גבוהים, ונתונים של חברת הייעוץ Alton Aviation מראים כי טיסה מבנגקוק לפרנקפורט, שעלתה בעבר כ-1,500 שקל, זינקה למחיר של כ-9,150 שקל. כרטיס מהונג קונג ללונדון הגיע למחיר של כ-10,600 שקל, וטיסה מסידני ללונדון כבר חוצה את רף ה-12,300 שקל.

מעבר לעלויות הכלכליות, מרחף מעל הטיסות הללו סיכון ביטחוני משמעותי. בעוד שחברות התעופה מצהירות כי במקרה של תקלה טכנית חמורה הן ינחתו בנמלי תעופה באפגניסטן, מומחי אבטחה מזהירים כי המציאות בשטח שונה. בשל היעדר תשתיות והמצב הפוליטי הרגיש, נחיתת חירום בקאבול נחשבת למוצא אחרון ומסוכן ביותר, שרבים בענף משווים אותו לנחיתת אונס בלב ים.

במצב הנוכחי, המרוויחות העיקריות הן חברות תעופה כמו טורקיש איירליינס, הנהנות ממיקום גיאוגרפי אסטרטגי שאינו כפוף לאותן מגבלות, וחברות סיניות המורשות להמשיך לטוס מעל רוסיה. עבור שאר העולם, המסע למזרח עובר כעת דרך שמיים לא מפוקחים, תוך מימון עקיף של שלטון הטאליבאן. חשוב לציין כי באופן עקרוני אסור למטוסים ישראליים לטוס מעל אפגניסטן, והיא מוגדרת כמדינה ברמת איום גבוהה מאוד המצויה ברשימת המדינות האסורות למעבר אווירי.