אותו הסכם - תגובה הפוכה: למה ת"א צוללת כשארה"ב ואירופה שוברות שיאים?
החתימה הצפויה על סיום המלחמה באיראן דחפה את המדדים המובילים של בורסות וול סטריט ואירופה לגבהים חדשים • בורסת תל אביב הגיבה ביומיים רצופים של ירידות חדות, שהביאו את יחידת המחקר שלה להודיע שהיא "התנתקה מהמגמה בחו"ל" • רונן מנחם מבנק מזרחי-טפחות מסביר למה זה קורה - ומה עשוי לשנות את התמונה


החדשות בקצרה:
- מדדי הדאו ג'ונס האמריקני והסטוקס האירופי רשמו השבוע שיאים חדשים.
- המשקיעים בבורסות העולם מסיטים כספים מטכנולוגיה לתעשייה ותחבורה.
- הבורסה בתל אביב רשמה ירידות שערים חדות של 3%-5% ביומיים.
- למה זה חשוב: פער דרמטי בהשפעת ההסכם לסיום המלחמה באיראן על השווקים.
ההכרזה על החתימה הצפויה על הסכם בין ארה"ב לאיראן שיביא לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז דחפה את בורסות אירופה וארה"ב לגבהים חדשים. מדד הדאו ג'ונס האמריקני ומדד הסטוקס האירופי רשמו שניהם שיאים חדשים. המשקיעים בבורסת תל אביב - קצת כמו התחושה הכללית במדינה - נותרו מחוץ לחגיגה: המדדים המובילים רשמו ירידות שערים חדות של כ-3%-5% ביומיים.
"הבורסה בת"א התנתקה מהמגמה בחו"ל ומתרכזת בימים האחרונים בעיכול המציאות הביטחונית החדשה, בעקבות ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן", כתבה אתמול (שלישי) יחידת המחקר של בורסת תל אביב בסיכום יום המסחר שלה.
"הדגשים הם לגמרי אחרים", מסביר את הפער רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "בשווקים בחו"ל מסתכלים אך ורק על ההשפעות על מחירי הנפט. בישראל מתייחסים להשפעות האחרות, ושם עוד אין הסכמות בכלל".

למה הבורסות בארה"ב ואירופה ממריאות?
הסיבה לאופטימיות בעולם פשוטה: מצר הורמוז, שלפני "שאגת הארי" עברה בו מדי יום כחמישית מאספקת הנפט העולמית, צפוי להיפתח מחדש אחרי חודשים של השבתה. מחירי הנפט כבר הגיבו בחיוב, אפילו שההסכם עדיין לא נחתם: מחיר הנפט מסוג ברנט צנח ביותר מ-5% מתחילת השבוע, ולראשונה מאז חודש מרץ נפל מתחת ל-80 דולר לחבית.
עבור הכלכלות המערביות, שספגו מכת אנרגיה קשה מתחילת המלחמה, מדובר בהקלה משמעותית. לפי מנחם, ההשפעה תורגש קודם כל ברמה היום-יומית, "בתחנת הדלק הקרובה למקום מגוריך". בארה"ב, מחירי הדלק לצרכן רגישים מאוד לשינויים במחיר הנפט הגולמי ומגיבים אליהם במהירות. באירופה ההקלה צפויה להיות משמעותית יותר, שכן מדינות היבשת סבלו מזינוק גם במחיר הנפט וגם במחיר הגז הטבעי.

לפי רויטרס, האנליסטים של בנק ההשקעות מורגן סטנלי כבר מזהים הסטה של הכספים ממניות הטכנולוגיה לסקטורים שרגישים יותר למחירי האנרגיה, כמו תעשייה ותחבורה. ההיגיון פשוט: נפט זול יותר פירושו עלויות נמוכות יותר ורווחיות גבוהה יותר עבור חברות כאלו.
עם זאת, בבנק השווייצרי יוליוס בר מזהירים מפני התלהבות יתר: "חלק ניכר מהביצועים משקף סגירת פוזיציות של סוחרים לטווח קצר", כותבים שם - ורומזים שהרקע הכלכלי הבינוני-ארוך השתנה פחות משנראה על פני השטח.

למה תל אביב נותרה מחוץ לחגיגה?
מנחם מבנק מזרחי-טפחות מציע שני הסברים מרכזיים לכך שבורסת תל אביב לא שותפה לחגיגה הגלובלית:
- חסינות יחסית לתנודות במחירי האנרגיה: יכולת הפקת הגז הטבעי של ישראל הגנה עליה מחלק נכבד מהתנודות בשוק האנרגיה הגלובלי בתקופת המלחמה, בניגוד לשאר מדינות המערב. כעת, כשהמחירים חוזרים לרדת, בישראל פחות מרגישים את ההקלה.
- סימני השאלה סביב ההסכם: "ההסכם לא בהכרח עונה על כל הציפיות של ישראל", אומר מנחם בזהירות. סימני השאלה סביב סוגיות הגרעין והזירה בלבנון, בצירוף חוסר הוודאות סביב טיב יחסי ישראל-ארה"ב, מטילים צל על השוק המקומי - וזה מה שהמשקיעים בבורסת תל אביב מתמחרים עכשיו.

להכבדה על האווירה המקומית תרם גם אומדן הצמיחה המעודכן שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הנזק שהסב מבצע "שאגת הארי" למשק נאמד כעת בירידה של 3.8% בתוצר בהשוואה לנתון של 3.3% לפני חודש. מנחם מסביר שמדאיגה עוד יותר הסיבה להעמקת הפגיעה: הצריכה הפרטית והיצוא - "המקומות היותר כואבים", כלשונו - שני מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. האטה בשניהם יחד מבשרת על קשיים שעשויים להימשך גם אחרי סיום הלחימה.
למרות זאת, מנחם מזהיר מפני מסקנות נחפזות: "מי שבוחן את ההתנהגות של השוק הישראלי בשנה האחרונה רואה שהיו הרבה אפיזודות שבהן השוק ירד ואחר כך חזר וכיסה את כל הירידות, ואף יותר מכך", הוא אומר. לדבריו, אחרי יומיים בלבד של מסחר - מוקדם מדי לקבוע אם מדובר במימוש בריא או בשינוי כיוון, וגם מוקדם לטעון שישראל התנתקה מהשווקים הגלובליים.

ההחלטה שכל השוק מחכה לה
על רקע זה מפנה מנחם את תשומת הלב להחלטת הריבית של הפד האמריקני הצפויה הערב - ההחלטה הראשונה של יו"ר הפד החדש קווין וורש, שאת מינויו קידם הנשיא טראמפ. לדברי מנחם, בשוק לא מצפים לשינוי בריבית, אך ממתינים לשמוע מה יגיד וורש על האינפלציה בארה"ב, שהאיצה מפרוץ הלחימה במפרץ בגלל הזינוק במחירי האנרגיה.
כעת, עם הרגיעה במחירי הנפט גם האינפלציה בעולם צפויה להתמתן, אך לפי מנחם, וורש ניצב כעת בפני דילמה: נפט זול מגדיל את הכסף הפנוי בכיסי הצרכנים - מה שבתורו עלול להאיץ מחדש את הצמיחה ואת האינפלציה, ולהרחיק את הורדת הריבית. "חשוב לראות אם מה שיגיד וורש מתיישב עם מה שהשוק חושב", מחדד מנחם - סוגיה שמקבלת משנה תוקף על רקע הלחץ הכבד שמפעיל הנשיא טראמפ על יו"ר הפד החדש להוריד ריבית.
בתחילת יולי יתווסף גם האירוע המקומי: הכרעת הריבית של בנק ישראל, שתלווה בתחזית כלכלית מעודכנת. ככל שנתקרב למועד, מעיר מנחם, השוק יהיה עצבני יותר, ויגיב בחדות גם לנתונים כלכליים וגם להתפתחויות הביטחוניות, שעדיין רחוקות מהכרעה.
