הנזק של מבצע "שאגת הארי" היה חמור מההערכות - וזה מסוכן לכיס שלנו
אומדן מעודכן שמפרסמת הלמ"ס מגדיל ב-0.5% את היקף הפגיעה למשק כתוצאה מהלחימה נגד איראן בחודש מרץ • יותר משמדובר בהחמרה נראה שמדובר בנחיתה לקרקע לאחר שהאומדן הראשון נתפס כאופטימי מדי • ירידה בצמיחה צפויה להוביל להעמקת הגירעון - שעלולה להוביל להעלאות מיסים בשנה הבאה


החדשות בקצרה:
- אומדן הלמ"ס המעודכן קובע כי היקף הפגיעה במשק עלה ל-3.8% מהתוצר.
- הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-6.1% עקב המילואים וסגירת עסקים בלחימה.
- היצוא הישראלי נפגע משמעותית וצמח ב-1.9% בלבד ברבעון הראשון.
- צמיחה נמוכה מהצפוי עלולה להוביל להגדלת הגירעון ולהעלאת מיסים.
הפגיעה מ"שאגת הארי" היתה חמורה מההערכות הקודמות: אומדן מעודכן שמפרסמת היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדיל את היקף הפגיעה המוערכת למשק ברבעון הראשון של השנה ל-3.8% תוצר - זאת לעומת 3.3% באומדן הראשוני שפורסם לפני חודש.
הנתון החדש מסמן מעין נחיתה אל הקרקע, לאחר שכבר עם פרסום האומדן הראשון הועלו טענות שהוא אופטימי מדי. הנתון המעודכן מהיום נראה כמשקף נאמנה יותר את ההשפעות של מלחמה ממושכת נגד איראן כפי שהיה ב"שאגת הארי".

הירידה בצמיחה היא יותר מ"רק מספר" והורגשה גם בכיס של הציבור הישראלי:
- תוצר לנפש: עודכן מירידה של 4.5% לירידה של 5.0% - כמה כל אחד מאיתנו "תרם" לכלכלה ברבעון שאגת הארי, והתמונה חמורה יותר ממה שחשבנו.
- תוצר עסקי: עודכן מירידה של 3.1% לירידה של 3.8% - חנויות סגורות, מסעדות ריקות ושירותים שלא ניתנו בזמן הלחימה גבו מחיר גבוה יותר ממה שנמדד בתחילה.
- צריכה פרטית לנפש: עודכנה מירידה של 5.8% לירידה של 6.1% - ישראלים קנו פחות, בילו פחות ויצאו פחות לאוכל בחוץ, בין אם בגלל מילואים, אי ודאות, או שהמקומות פשוט היו סגורים.
- יצוא: עודכן בחדות מעלייה של 5.6% לעלייה של 1.9% בלבד - הסחורות והשירותים שישראל מוכרת לחו"ל כמעט לא צמחו, והתחזקות השקל מול המטבעות הזרים מיתנה את הצמיחה שכן היתה.

האומדן העדכני של הלמ"ס מתכתב היטב עם הנתונים של הגופים הכלכליים הבין-לאומיים, שהנמיכו לאחרונה את תחזיות הצמיחה למדינת ישראל - ובראשם ארגון ה-OECD שחוזה כעת לישראל צמיחה שנתית של 3.3% בלבד ב-2026.
לעומת זאת, דווקא הכלכלן הראשי באוצר העלה לאחרונה מעלה את תחזית הצמיחה השנתית למשק ל-4%, ובבנק ישראל חזו 3.8%. התוצאה היא פערים משמעותיים בין התחזיות של הגורמים המקומיים לאלו של הגורמים הזרים.
המשמעות היא יותר מהבעת אמון או חוסר אמון במשק: שיעור הצמיחה הוא שקובע גם את גובה הגירעון בתקציב המדינה, שמחושב כאחוז מהתוצר. צמיחה נמוכה מהמתכונן פירושה גירעון גדול מהתכנון בתקציב - שצפוי להוביל לפגיעה בשירותים לציבור ולצורך להגדיל הכנסות בעתיד, למשל באמצעות העלאת מיסים.
