המרוויחים והמפסידים הגדולים מתקציב 2026 - והאמת מאחורי מחטף 800 מיליון השקלים

המחטף הלילי שליווה את אישור תקציב 2026 ממחיש אולי יותר מכל נתון מספרי את הבעייתיות סביב האופן שבו תחולק השנה הקופה הציבורית. לכאורה אלו "רק" 800 מיליון שקלים שהקואליציה הצליחה להגניב למטרות שנפסלו בידי הייעוץ המשפטי. בפועל, התהליך מסמן היטב למה התקציב כולו, על 850 מיליארד השקלים שבו, שנוי במחלוקת. N12 עושה סדר.

המרוויחים הגדולים: מערכת הביטחון, החרדים והמתנחלים

המרוויחה הגדולה והברורה ביותר של תקציב 2026 היא מערכת הביטחון. לפני פרוץ מלחמת 7 באוקטובר תקציב הביטחון לשנת 2023 עמד על 65 מיליארד שקל. בתקציב המקורי ל-2026, זה שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה עוד בסוף חודש ינואר, עמד תקציב הביטחון על 112 מיליארד שקל. אך חידוש המלחמה נגד איראן בסוף פברואר ואיתה המערכה בלבנון, אילצו עדכון לתקציב הביטחון, שזינק ל-143 מיליארד שקל.

לצד מערכת הביטחון ניצבים מרוויחים נוספים ומגזריים. המרוויחים הללו מקבלים את הרווח שלהם בעיקר דרך הכספים הקואליציוניים, שהיקפם נאמד ב-6-5 מיליארד שקל. לפי ניתוח של קרן ברל כצנלסון, 53% מהכספים הקואליציוניים מיועדים למגזר החרדי ועוד 22% למגזר הדתי-לאומי. לפי ניתוח הקרן, מאז 2023 הסתכמו הכספים הקואליציוניים שאישרה הממשלה הנוכחית בכ-20 מיליארד שקל - רובם ככולם מגזריים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אוהב לטעון שהוא "לא יודע מי מי החליט מה נחשב קואליציוני ומה לא" - אבל לפי אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, החוקר ד"ר נרי הורוביץ וראשת תוכנית החברה החרדית במכון רוני ברבוי, להחלטה הזו דווקא יש מקור ברור.

לפי הורוביץ, הסיבה שמוסדות החינוך החרדיים מסתמכים כל כך על הכספים הקואליציוניים היא כפולה: ראשית, תקציב החינוך הרגיל מעניק למוסדות החינוך החרדיים תקצוב נמוך יותר כי הם לא מלמדים ליבה או מלמדים שיעור נמוך של ליבה; שנית, הח"כים החרדים דאגו לכוון את הכסף דווקא לנתיב הקואליציוני, מה שמאפשר להם לשלוט בברז ולגזור קופון פוליטי.

מה קיבלו הסיעות החרדיות במסגרת תקציב 2026? במכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים על שורה של תוכניות וסעיפים בעלות מצטברת של כ-3 מיליארד שקל שהובטחו לחרדים מתוך כלל הכספים הקואליציוניים. הסעיף הגדול ביותר מהרשימה הוא תקציב הישיבות, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל - מזה 1.27 מיליארד שקל שכבר הועברו ועוד 200 מיליון שממתינים למנגנון בקרה שיבדיל בין מי שחייב בגיוס ומי שאינו חייב בו. עוד 540 מיליון שקל "נשמרים בצד" עבור הישיבות וממתינים להעברת חוק פטור מגיוס.

נוסף לאותם 3 מיליארד שקלים נשמרה לחרדים עוד רזרבה של כ-720 מיליון שקלים, שבמכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים שהם נשמרים למימון תוספות תוכנית אופק חדש למורים במוסדות החינוך החרדי.

המפסידים: מעמד הביניים והדורות הבאים

שר האוצר סמוטריץ' מתגאה בכך שהתקציב שהעביר מרווח את מדרגות מס הכנסה, באופן שצפוי להגדיל את שכר הנטו של "הציבור שנושא בנטל המס בשנות המלחמה" - ובפועל, של מי שמשתכרים ברוטו בין כ-16 אלף שקל לכ-25 אלף שקל בחודש.

אלא שלטענת פורום ארלוזורוב, הקלות המס האלו, שנאמדות באובדן הכנסות ממיסים של כ-5 מיליארד שקל בשנה, יגיעו רק לכיסי שני העשירונים העליונים ביותר. "רוב מעמד הביניים והאוכלוסיות המוחלשות נשארו ללא מענה", נטען בהודעת הפורום.

יתרה מכך, הריווח במדרגות מס הכנסה נעשה בשעה שהמע"מ נותר על 18%, לאחר שהועלה ב-1% בינואר 2025. גם הקפאת ההצמדה למדד של מדרגות המס ונקודות הזיכוי לא בוטלה - מה שמהווה פגיעה בנטו גם אם לא רואים אותה בתלוש השכר.

פגיעה נוספת היא בשירותים שמקבל הציבור, כבריאות, חינוך, רווחה ותחבורה, בעקבות קיצוץ רוחבי של 3% שנעשה בכל משרדי הממשלה האזרחיים כדי לממן את התוספת לביטחון. בקרן ברל כצנלסון מצביעים על קיצוץ רוחבי מצטבר של כ-11.7 מיליארד שקל בשירותים האזרחיים מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. לצד זה מצביעים בקרן על קיצוץ של יותר מ-400 מיליון שקל בתקציב 2026 לבניית כיתות לימוד, בשעה שישראל היא כבר בעלת הכיתות הצפופות ביותר בעולם המפותח, למעט צ'ילה.

"ניתוח התקציב מראה פער ברור בין האתגרים האזרחיים לבין סדרי העדיפויות שנקבעו", מעיר מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן-צור. "אין בו מענה מספק לגידול בביקוש לשירותים אזרחיים והוא צפוי להעמיק את השחיקה באיכות החיים של רוב הציבור".

וזו עשויה להיות רק ההתחלה: החשבון הכבד ביותר מגולגל אל העתיד. מתוך 850 מיליארד השקלים הכלולים בתקציב, כ-150 מיליארד שקל מיועדים להחזרי חובות (לא כולל חובות ביטוח לאומי). בהתחשב בכך שגיוס חוב הפך לכלי המרכזי של הממשלה למימון הזינוק בתקציב הביטחון בשעה שדירוג האשראי של ישראל הידרדר והריביות עלו, הסכנה ברורה.

לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יש מסר חד וברור בנושא: בדברים שנשא היום, עם פרסום החלטת הריבית של הבנק ותחזית הצמיחה העדכנית, אמר ירון ש"בהינתן רמת הגירעון מעל 5% ויחס החוב לתוצר שצפוי להיות מעל 70% - רצוי היה להימנע מאישור צעדים מגדילי גירעון, כגון תקציבים קואליציוניים והפחתת מיסים, שנכללו בחוק התקציב".

מחטף של 800 מיליון שקל - ומה אפשר היה לעשות במקום

לכל זה מצטרף המחטף הלילי שביצעה הקואליציה במהלך ההצבעות על התקציב, בתרגיל פרלמנטרי חסר תקדים. הקואליציה השתמשה בכלי ההסתייגויות לתקציב, שמיועד מטבעו לאופוזיציה, והצליחה לבלבל את חברי האופוזיציה שהצביעו בעד כמעט באופן אוטומטי. התוצאה: האופוזיציה תמכה בהעברה של כ-450 מיליון שקלים למוסדות החינוך החרדי תוך עקיפת הייעוץ המשפטי לממשלה. בסך הכל הצליחה הקואליציה להעביר באמצעות כלי ההסתייגויות כ-800 מיליון שקלים תוך עקיפת הפיקוח המשפטי.

הכספים שהגניבה בדרך זו הקואליציה אינם חדשים: אלו כספים קואליציוניים שיועדו מראש למוסדות החינוך החרדי - אך נחסמו בידי הייעוץ המשפטי לממשלה בשל חשש שישמשו למימון עקיף של השתמטות מגיוס. לפי הורוביץ וברבוי, המהלך נועד לעקוף עיקרון יסוד ותיק לפיו כספים קואליציוניים טעונים בקרה מיוחדת ואישור של ועדת הכספים.

אך זו לא המילה האחרונה: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כבר הודיעה כי המהלך מהווה "ניסיון להתגבר על מהלכים שננקטו ליישום פסק הדין בעניין הגיוס" - כלומר, לא רק פרצה פרוצדורלית אלא עקיפה ישירה של בית המשפט העליון. סביר שבג"ץ עוד יידרש לנושא. גם היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק והיועץ המשפטי של משרד האוצר כבר הודיעו כי למרות האישור באמצעות ההסתייגויות, העברתם הסופית של הכספים עדיין כפופה לבקרה משפטית.

מה אפשר היה לעשות עם אותם 800 מיליון שקל? לפי ד"ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון, כהתחלה אפשר היה להשתמש במחצית מהכסף כדי לבטל את כל הקיצוץ בבניית כיתות לימוד. הסכום כולו היה מאפשר להשלים את הפיצוי הנדרש למכון ויצמן על הנזק שנגרם לו מפגיעת הטיל האיראני בסבב הלחימה הקודם במבצע עם כלביא - או להתחיל לבנות את בית החולים המתוכנן בקריית אתא, שמחכה לתקצוב כבר כמעט עשור.