"היה נכון להדק את החגורות יותר": נגיד בנק ישראל בביקורת על תקציב 2026 שאישרה הכנסת

בנק ישראל הותיר היום (שני) את הריבית ללא שינוי, והיא תישאר בחודש אפריל על 4%. בהתאם, ריבית הפריים, שממנה נגזרות רבים מתשלומי המשכנאות והחזרי ההלוואות במשק, תישאר על 5.5%. בהודעתה מציינת הוועדה המוניטרית של הבנק כי מאז תחילת המערכה הנוכחית נגד איראן "גברה אי הוודאות הגיאו-פוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה".

הוועדה מציינת כי "למבצע השלכות כלכליות נרחבות על הפעילות הריאלית, ועם פרוץ העימות חלה ירידה ניכרת בפעילות במשק. מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם". בנוסף נטען כי התגברו הסיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה - מה שיקשה על הורדת הריבית.

במקביל להחלטת הריבית פרסמה חטיבת המחקר בבנק תחזית צמיחה מעודכנת, שלראשונה משקללת את השפעות מבצע "שאגת הארי" וחידוש הלחימה בלבנון. התחזית המעודכנת מנמיכה את שיעור הצמיחה של המשק ב-2026, צופה כי יעד הגירעון ייפרץ ומעריכה כי ברבעון הראשון של 2027 הריבית במשק תעמוד על 3.5%-3.75%.

איך נרגיש את החלטת הריבית בכיס

• משלמי המשכנתאות: ההקלה בתשלומים שבעלי המשכנתאות מצפים ומייחלים לה ממשיכה להידחות. ככל אצבע, כל ירידה של 1% בריבית משמעה 600 שקל פחות בתשלום החודשי כנגד כל מיליון שקלים שנלקחו במשכנתה במסלול הצמוד לריבית פריים. כל עוד הריבית לא משתנה - גם תשלומי המשכנתה לא משתנים.
• בעלי עסקים קטנים: לפי נתוני בנק ישראל שריכז פורום העצמאים מבית ההסתדרות, הריביות שמשלמים בעלי העסקים הקטנים היא פי 1.5 משל העסקים הגדולים - ריבית ממוצעת של 8% בינואר האחרון לעומת 6% לחברה גדולה. אם הריבית היתה יורדת הפער הזה היה מצטמצם.
• גיוסי עובדים והשקעות: עלות האשראי במשק נותרת גבוהה ועסקים שתכננו להתרחב, לבצע השקעות ברכישת ציוד או לגייס עובדים צפויים להמשיך ולהמתין.

הנגיד בביקורת על גיבוש תקציב 2026

הנגיד ירון ניצל את הבמה במסיבת העיתונאים של הודעת הריבית כדי לפרוס ביקורת על תקציב 2026 שאישרה אמש הקואליציה. "בהינתן רמת הגירעון מעל 5% ויחס החוב לתוצר שצפוי להיות מעל 70%, רצוי היה להימנע מאישור צעדים מגדילי גירעון, כגון תקציבים קואליציוניים והפחתת מיסים, שנכללו בחוק התקציב", ציין ירון. "ראוי היה להדק את החגורות יותר, ודאי בתקציבים שהם לא תומכים בצמיחה ולעשות שם את ההתאמות הנכונות", אמר בהמשך דבריו.

הנגיד הגדיל והוסיף אזהרה לגבי האופן שבו עשויה הממשלה להשתמש ברזרבה הכלולה בתקציב: "בהינתן התקציב שאושר ועל מנת לחזק את האמינות הפיסקלית [התקציבית], חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה תשמש אך ורק למטרות שלשמן הוגדרה ולא תוסט למטרות אחרות". לדבריו, "ככל שהלחימה תימשך וצורכי הביטחון יעלו מעבר לרזרבה, ועל מנת למנוע מיחס החוב לתוצר לעלות עוד יותר, יהיה צורך לעשות התאמות בתקציב 2026 וראוי שאלו יתרכזו בסעיפים שאינם תומכי צמיחה".

הנימוקים המרכזיים ברקע החלטת הריבית

• מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" גברה אי הוודאות הגיא-ופוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה.
• מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם.
• תגובת המשתנים הפיננסיים, בהם פרמיות סיכון, שע"ח ומחירי המניות הייתה עד כה מתונה יחסית. בסיכום התקופה הנסקרת, השקל נחלש בשיעור של 0.8% מול הדולר, והתחזק בשיעור של 1.4% מול האירו.
• למבצע "שאגת הארי" השלכות כלכליות נרחבות על הפעילות הריאלית. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים, בדומה ל"עם כלביא", על ירידה חדה של כ-20% בפעילות עם תחילתו של המבצע. הנתונים מראים התאוששות חלקית לאחר השבועיים הראשונים למבצע.
• שוק העבודה נותר הדוק וקצב עליית השכר במגזר העסקי עלה ל-4.7% בחודשים נובמבר-ינואר.

בנק ישראל: תחזית הצמיחה הונמכה, הגירעון ייפרץ

כאמור, לצד החלטת הריבית פרסם בנק תחזית צמיחה מעודכנת שחיברה חטיבת המחקר בבנק. בדומה לתחזית שפרסם מוקדם יותר היום הכלכלן הראשי במשרד אוצר, גם בנק ישראל מעדכן כלפי מטה. תחזית חטיבת המחקר גובשה תחת הנחת העבודה שמבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל, וכי ההשפעה הכלכלית הישירה של מבצע "שאגת הארי" תימשך כל עוד הלחימה נמשכת.

• בנק ישראל צופה כי הצמיחה בשנת 2026 תעמוד על 3.8% בלבד ועל 5.5% בשנת 2027.
• בבנק צופים כי ריבית בנק ישראל תעמוד ברבעון הראשון של 2027 על 3.5%-3.75%.
• בבנק חוזים שהממשלה תחרוג מיעד הגירעון שאושר במסגרת תקציב 2026 וכי זה יעמוד בסוף השנה על 5.3% ולא על 4.9%, כפי שאישרה הכנסת.
• יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ולעמוד על 70.5% בשנים 2026 ו-2027.
• הנחת העבודה בתחזית היא כי מבצע "שאגת הארי" תורם לירידה בחומרת האיום מאיראן, ושלא יתקיים סבב לחימה נוסף באופק התחזית - אך הסביבה הגאו-פוליטית תהיה כזאת שתדרוש בשנת 2027 ואילך הוצאות ביטחון לשם היערכות לאפשרות של סבב כזה.