התקציב מגיע לאישור הכנסת - עם זינוק עצום בתקציב לחרדים: אלו המספרים

הכנסת צפויה לאשר הלילה, בין ראשון לשני, את תקציב המדינה לשנת 2026, בשעה שהמלחמה נגד איראן נכנסה לחודשה השני. התקציב צפוי לכלול זינוק עצום בתקציב הביטחון וקיצוץ בשירותים האזרחיים - כשלצד זאת הח"כים יאשרו גם הגדלה משמעותית של תקציבים מגזריים, בעיקר לחברה החרדית. במקביל התקציב צפוי לכלול תוספות תקציביות גדולות לשורה של משרדי ממשלה שבמשרד האוצר בעצמם הגדירו בעבר כ"מיותרים".

בחינת הנתונים מראה כי החרדים, שבעבר אמרו שלא יתמכו בתקציב אם חוק הפטור מגיוס לא יעבור, קיבלו בו תוספות נדיבות מאוד. מוסדות החינוך החרדי, ובמיוחד אלו שמקושרים לשתי המפלגות החרדיות, זוכים לתוספת משמעותית. רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה תזכה לתוספת של כ-460 מיליון שקל על תקציב הבסיס שהוקצה לה בשנה שעברה (זינוק של 22%), שתעמיד את התקציב שיאושר לה במסגרת התקציב שיאושר הלילה ליותר מ-2.1 מיליארד שקל.

רשת מעין החינוך התורני של ש"ס תקבל תוספת צנועה יותר של כ-370 מיליון שקל על ההקצאה בתקציב המדינה המקורי ל-2025 (תוספת של 30%), ובסך הכל 1.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, שיעור התוספת למימון החינוך היסודי וחטיבות הביניים בחינוך הרשמי "הרגיל" עומד על 8% בלבד.

גם משרדי הממשלה המגזריים זוכים לתוספות משמעותיות, ובראשם משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, חברתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לסיעת הציונות הדתית. משרד זה, שנחשב לצינור הכספים של סיעת הציונות הדתית, זוכה לתוספת של כ-190 מיליון שקל על תקציב הבסיס שאושר לו בתקציב המקורי ל-2025 (תוספת של 33%).

תוספות מרשימות של עשרות אחוזים יקבלו גם משרד המורשת של עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), משרד התפוצות של עמיחי שקלי (הליכוד) ומשרד ירושלים והמסורת, שעד לפרישת הסיעות החרדיות מהקואליציה עמד בראשו ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה).

בקואליציה יגידו שמדובר בפועל בהקטנת התקציבים בהשוואה למה שקיבלו בפועל ב-2025, לאחר התוספות וההעברות הכספיות שאושרו במהלך השנה. אך ההשוואה הנכונה היא תקציב בסיס מול תקציב בסיס - מה שאושר במקור בתקציב 2025 לעומת מה שיאושר היום ל-2026 - ושבכל מקרה צפוי לגדול גם הוא בהמשך השנה.

לצד התוספות הללו, סעיפים תקציביים אחרים שניתן לכנות כמגזריים מציגים צמצום משמעותי. כך התקציב לעידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות - בעיקר חרדים וערבים - קוצץ ב-30%; התקציב לעידוד המגזר העסקי קוצץ ב-16% - הפחתה של יותר מ-300 מיליון שקל; ותקציב הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, האמונה על קידום, פיתוח ושילוב כלכלי של האוכלוסיות הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, קוצץ ב-15%.

תקציבים לחרדים ולמשרדים מיותרים ב-2026 מול תקציב 2025 המקורי:

• החינוך העצמאי: 2.10 מיליארד שקל - תוספת של 459 מיליון שקל (‎22%).
• רשת מעין החינוך התורני: 1.23 מיליארד שקל - תוספת של 371 מיליון שקל (‎30%).
• משרד ההתיישבות: 581 מיליון שקל - תוספת של 190 מיליון שקל (‎33%).
• משרד ירושלים ומסורת: 263 מיליון שקל - תוספת של 168 מיליון שקל (‎64%).
• משרד התפוצות: 191 מיליון שקל - תוספת של 145 מיליון שקל (‎76%).
• החינוך המוכר שאינו רשמי: 509 מיליון שקל - תוספת של 112 מיליון שקל (‎22%).
• משרד המורשת: 86 מיליון שקל - תוספת של 8 מיליון שקל (‎10%).

סעיפים בתקציב 2026 שקוצצו מול תקציב 2025 המקורי:

• עידוד המגזר העסקי: 1.98 מיליארד שקל - הפחתה של 308 מיליון שקל (‎-16%).
• השקעה בתשתיות מיעוטים: 982 מיליון שקל - הפחתה של 125 מיליון שקל (‎-13%).
• עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות: 190 מיליון שקל - הפחתה של 56 מיליון שקל (‎-30%).
• משרד המדע: 311 מיליון שקל - הפחתה של 55 מיליון שקל (‎-18%).
• הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים: 22 מיליון שקל - הפחתה של 3 מיליון שקל (‎-15%).

"תקציב 2026 מרחיב ומעמיק את מגמת ייבוש מערכת החינוך הממלכתית לטובת תקצוב יתר של רשתות החינוך החרדיות שלא מלמדות לימודי ליבה", מתייחס לנתונים מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). "במקביל, הממשלה ממשיכה לתקצב את המשתמטים בישיבות ובכך מונעת מהם להתגייס או לצאת לשוק העבודה. מדובר לא רק בהפקרות תקציבית בזמן המלחמה, אלא גם - ואולי בעיקר - בפגיעה משמעותית בעתיד כלכלת ישראל ובחוסן הלאומי".

ניתוח שביצעה קרן ברל כצנלסון להצעת התקציב מאשר את האבחנה ומרחיב אותה. תקציב 2026 עומד על כ-850 מיליארד שקל, מהם 21% לביטחון ו-24% לשירות חובות - מה שמשאיר כ-55% למימון השירותים האזרחיים שמעניקה הממשלה. חלקו הגבוה של תקציב הביטחון הוא אמנם תוצאה ישירה של המלחמה, אך בקרן מציינים שהסטת הכספים לביטחון בוצעה על חשבון ההוצאה האזרחית - ותוך שהרכב הוצאה זו נשאר מוטה לטובת המגזרים התומכים בממשלה ולא מופנה לכלל הציבור הישראלי.

ההשלכות של הבחירה הזו ברורות: תקציב 2026 כולל קיצוץ של יותר מ-400 מיליון שקל במימון בניית כיתות לימוד חדשות, אף שתלמידי ישראל לומדים בכיתות הצפופות ביותר בעולם המפותח למעט בצ'ילה. ובשעה שאזרחי ישראל נדרשים לתפוס מחסה מטילים שמשוגרים מאיראן, לבנון ותימן, בקרן ברל כצנלסון מזכירים כי שליש מהישראלים עדיין מדווחים שאין להם נגישות למרחב מוגן.

זינוק מתמשך בתקציב המשרדים המיותרים

הניתוח של חוקרי קרן ברל כצנלסון מראה כיצד מגמת הגדלת התקציבים למגזרים התומכים בממשלה על חשבון שאר הציבור מהווה המשך עקבי למדיניות שאפיינה את כל שנות הממשלה הנוכחית. הניתוח מעלה כי לאורך הקדנציה פעלה הממשלה בשני מנגנונים מקבילים: מצד אחד, אישור כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל מאז 2023, רובם ככולם מגזריים מובהקים. מצד שני, קיצוצים רוחביים של כ-12 מיליארד שקל בשירותים אזרחיים חיוניים - בריאות, חינוך, תעסוקה, רווחה ותחבורה - למימון הגידול בהוצאות הביטחוניות על רקע המלחמה מבלי לפגוע בהתחייבויות הפוליטיות.

"לאורך הקדנציה שלה הממשלה מפעילה סדר עדיפויות מעוות שמחלק את המשאבים של כלל הציבור לפי מפתח נאמנות מגזרית וקואליציונית", טוען ד"ר מיקי פלד, חוקר בקרן ברל כצנלסון. "במקום להשקיע בטיפול ביוקר המחיה, בחינוך, בבריאות וכמובן במיגון - משקיעים 20 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים שמעודדים השתמטות מגיוס ותעסוקה".

בקרן מגדירים כביטוי הבולט ביותר של המגמה את צמיחת המשרדים הקטנים והמגזריים - המשרדים המיותרים. לפי הקרן, "אלו המשרדים שעיקר תפקידם הוא לא לשרת את צרכי הציבור כולו, אלא צרכים קואליציונים כמו ג'ובים וכספים למגזרים התומכים בממשלה". מניתוח הקרן עולה שבארבע השנים האחרונות הסתכמו תקציביהם ב-4.9 מיליארד שקל, וב-2026 לבדה צפוי תקציבם לעמוד על כמיליארד שקל - לפני תוספות שיגיעו מכספים קואליציוניים במהלך השנה.