ומה יקרה אם ה-AI תגשים את ההבטחה? תרחיש האימים שהפחיד את המשקיעים

דוח שפרסמה חברה לא מוכרת הצליח להטיל אימה על המשקיעים בוול סטריט ולטלטל בשבוע האחרון את שוקי המניות. מה הפחיד כל כך את המשקיעים? תרחיש שבו בתוך שנתיים בלבד מהיום כלי הבינה המלאכותית (AI) מגשימים את התקוות שתולים בהם, מוטמעים בהצלחה בכלכלה - וגורמים לאבטלה המונית, לקריסת שוק המשכנתאות ולמשבר פיננסי עולמי.

התוצאה הייתה קריסה במניות התוכנה: IBM רשמה את הצניחה החדה ביותר שלה ב-25 השנה האחרונות וחברות כמו DoorDash ו-American Express ספגו מכות קשות. בסך הכל נמחקו יותר מ-200 מיליארד דולר מהשוק האמריקני.

הדוח עורר לא רק פאניקה אלא גם ויכוח סוער. כלכלנים בכירים, מהבית הלבן ועד לדויטשה בנק, פרסמו ביקורות חריפות וטענו שהכלכלה בדוח פשוט לא מסתדרת. אחרים הזהירו שהתגובה החריפה בבורסות מראה כי מחברי הדוח שאלו את השאלה הנכונה: מה יקרה כשה-AI הופכת פשוט לטובה מדי?

מה התרחיש שהפחיד את וול סטריט?

עד לפני כמה חודשים הדאגה העיקרית הייתה שה-AI לא תהיה רווחית מספיק. הדוח שפרסמה בסוף השבוע פלטפורמת המחקר סיטריני (Citrini Research) שונה לחלוטין. בלב הדוח עומד מה שמחבריו מכנים "לולאה שלילית": הליך שבו ההצלחה האדירה של כלי ה-AI הורסת את הכלכלה. כך זה עובד:

• חברות מגלות שמערכות AI יכולות להחליף עובדים יקרים, הן מפטרות אותם ומשקיעות את החיסכון בעוד AI.
• מערכות ה-AI משתפרות ויכולות להחליף עוד ועוד תפקידים שעד אז נדמו כ"בטוחים".
• עובדים שעדיין מועסקים רואים מה קורה לחבריהם ופוחדים שהם הבאים בתור. הם מפסיקים להוציא כסף על קניות ומתחילים לחסוך.
• החברות חוות ירידה במכירות ולחץ על הרווחיות - וזה דוחף אותן לפטר עוד עובדים ולהשקיע עוד יותר ב-AI כדי לשפר את הרווחיות.

לפי התרחיש של סיטריני, הלולאה הזו תימשך ותימשך כי הטכנולוגיה משתפרת והופכת לזולה יותר ויותר. התוצאה: עד סוף 2027 שיעור האבטלה בארה"ב מגיע ל-10.2%; שוק המשכנתאות מתחיל להתנדנד כי עובדים שפוטרו לא יכולים להמשיך לשלם את המשכנתה; מדד S&P 500 צונח ב-38% מהשיא.

את הבלוג פוסט ובו התרחיש המלא אפשר למצוא בקישור כאן.

איך לפי התרחיש ה-AI גורמת לחברות לקרוס?

הדוח כולל שורה של דוגמאות תיאורטיות לאופן שבו החלפת עובדים במערכות AI גורמת לחברות מוכרות להתמוטט.

• אפליקציית משלוחי המזון DoorDash: הלקוחות נוטשים אפליקציות ותיקות ובמקום זה מבקשים מהצ'טבוט "תזמין לי אוכל תאילנדי" - והוא פשוט בוחר עבורם אוטומטית את האופציה הזולה ביותר.
• חברת התוכנה ServiceNow: החברה מפטרת 15% מהעובדים בגלל האטה במכירות. אלא שבמקביל גם הלקוחות שלה מפטרים המוני עובדים ולכן קונים פחות רישיונות - מה שמעמיק את הפגיעה בהכנסות שלה.
• מפתחת המערכות לשירות לקוחות Zendesk: ב-2022 החברה נמכרה תוך שהרוכשים נטלו הלוואה בגובה 5 מיליארד דולר על סמך ההנחה שהכנסות עתידיות יכסו את ההלוואה. אבל ב-2027 מערכות AI מייתרות את הצורך בשירותי Zendesk והלקוחות נוטשים. ההכנסות הבטוחות נעלמו והבעלים לא יכולים להחזיר את ההלוואה.
• חברות ביטוח: במשך עשרות שנים חברות הביטוח הרוויחו מכך שאנשים התקשו להשוות מחירים ופשוט חידשו פוליסות. מערכות AI שיבצעו השוואות אוטומטיות ויעבירו את המשתמשים לחברות זולות יותר יבטלו את החידוש האוטומטי ויחסלו עד 20% מהכנסות חברת הביטוח.

למה התרחיש זעזע כל כך את השווקים?

• הדוח של סיטריני מגיע אחרי מספר שבועות של עצבנות בעקבות פיתוחים חדשים בתחום ה-AI.
• הדוח נכתב בפורמט יצירתי כ"תזכיר מיוני 2028": מעין מבט לאחור על משבר שכבר קרה. המחברים הדגישו בתחילת הדוח שמדובר ב"תרחיש, לא תחזית", אבל התרחיש היה מלחיץ מספיק.
• סגנון הכתיבה הסיפורי, ציון השמות של חברות קונקרטיות ומוכרות והמספרים המדויקים הפכו את התרחיש לריאליסטי ומוחשי.
• התרחיש נוגע בלב הפרדוקס של מהפכת ה-AI: המשקיעים חוגגים את הצלחת הטכנולוגיה ומזרימים אליה מאות מיליארדי דולרים - אבל פוחדים מההשלכות שלה.
• לטענת פרשן הפייננשל טיימס רוברט ארמסטרונג, המשקיעים חוששים שהשוק יקר מדי ופשוט מחפשים תירוץ למכור.

מה אומרים הפרשנים על הדוח של סיטריני?

למרות הטלטלה בשווקים - ואולי דווקא בגללה - שורה של פרשנים ומומחים התייצבו וטענו כי הטיעונים בבסיס התרחיש של סיטריני פגומים מיסודם. יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן פייר יארד הרחיק לכת וצוטט בבלומברג מכנה את הדוח "מדע בדיוני מעניין שבבחינה לעומק מגלים שהוא מפר כללים בסיסיים בכלכלה".

• ניתוח של חברת סיטאדל שצוטט בבלומברג טוען שדווקא אין סימנים שה-AI יוצרת משבר תעסוקה נרחב. לפי הניתוח, בחודשים האחרונים הביקוש להעסקת מהנדסי תוכנה עלה והשכר בתחום בניית מרכזי נתונים מאותת על עלייה בביקוש לעובדים.
• כשחברות משקיעות כ-200 מיליארד דולר ברבעון בהקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, הכסף לא נעלם - הוא זורם לפועלי בניין, חשמלאים, מהנדסים, יועצים ועורכי דין. לפי האקונומיסט מדובר בביקוש שה-AI יוצרת ומזין חזרה את הכלכלה כצריכה.
• קרישנה גוהא, בכיר בבנק ההשקעות Evercore, אמר לבלומברג אתגרי אנרגיה עדיין מציבים מגבלות למהירות שבה AI יכולה להתפתח ולהחליף עובדים.
• סלמן אחמד, ראש תחום מאקרו גלובלי ב-Fidelity International, אמר לבלומברג כי כשיהיה משבר אמיתי הממשלות יתערבו: "פוליטיקאים לא טיפשים, בסופו של דבר, שיעור האבטלה משפיע על קבלת ההחלטות.

האם יש גם קולות אחרים?

בכל זאת, יש גם מומחים לפיהם ש"צריך לקחת את זה ברצינות, אבל לא באופן מילולי" - כפי שאמר ניק פרס, מנהל השקעות בחברת Vantage Point לרויטרס. לדעת מומחים אלו, התרחיש המדויק של הדוח כנראה לא יתממש כלשונו, אבל הכיוון מדאיג. כבר היום רואים ניצני מימוש ראשונים בדמות פיטורים בענף הטכנולוגיה בתירוץ של החלפת עובדים במערכות AI, ומשרות שבעבר נחשבו לבטוחות הופכות פחות נפוצות.

כריסטופר פורבס, האחראי לאסיה והמזרח התיכון ב-CMC Markets, אמר לרויטרס: כי "הירידה במניות תוכנה הגיונית - כי ה-AI תוריד את עלויות פיתוח התוכנה כמעט לאפס". אלאפ שאה, שותף לכתיבת הדוח, הלך רחוק יותר ואמר לבלומברג כי להערכתו "AI תפחית את תעסוקת עובדי צווארון לבן ב-5% במהלך 18 החודשים הקרובים".

החשש העיקרי הוא ההשפעה הלא פרופורציונלית על הכלכלה בשל הפגיעה בעובדים בעלי השכר הגבוה שמניעים את הכלכלה. בניתוח באתר Vox ציין העיתונאי אריק לוויץ כי 10% העובדים בעלי השכר הגבוה ביותר בארה"ב אחראים ליותר מ-50% מהצריכה במדינה - מה שאומר שפגיעה בתעסוקה שלהם תגרור גלי הדף בכלכלה האמריקנית כולה.

בניסיון לעודד חשיבה על פתרונות, שאה, מכותבי הדוח, קרא לממשלות לשקול הטלת מס על הרווחים העצומים שמופקים משימוש ב-AI - כל שכן כשאלו מופקים על חשבון פיטורי עובדים. באקונומיסט מעריכים שזה ככל הנראה מה שיקרה אם האיום יתממש: "הממשלה תוכל לגבות הכנסות עצומות ממי שיהנו מהתפוקה החדשה ולתת את הכסף לאמריקנים יוציאו אותו", כתבו שם, "כשעובדים בעלי שכר גבוה מפוטרים בבת אחת, לא סביר שהם יסבלו בשקט".