לא רק נפט: מה עוד נתקע במצר הורמוז - ואיך זה מגיע לכיס שלכם

המלחמה במפרץ הפכה למלחמה על מצר הורמוז, אחרי שאיראן חסמה את רצועת המים הצרה לתנועת כלי שיט. את הכותרות תופסים בעיקר מחירי הנפט והגז המאמירים, אבל המצר - שבנקודה הצרה ביותר מגיע לרוחב של כ-34 ק"מ בלבד - הוא צוואר בקבוק עבור שורה של חומרים קריטיים נוספים לכלכלה הגלובלית. ריכזנו אותם בשבילכם.

הליום: הגז שמתדלק את ה-AI

גז ההליום מוכר בעיקר מבלונים, אבל הוא חיוני לקירור השבבים שמשולבים בכל מחשב, סמארטפון ורכב מודרני, וגם עבור מכשירי MRI. קטר מייצרת יותר משליש מהיצע ההליום העולמי כתוצר לוואי של הפקת הגז הטבעי במפעל בראס לאפאן, ומאז שהוא נפגע מטילים איראניים, ההליום לא מועבר לשום מקום.

• קוריאה הדרומית וטאיוואן, שמייצרות את רוב השבבים בעולם, קונות את עיקר ההליום שלהן ממדינות המפרץ. כשדווח על הפגיעה במפעל בראס לאפאן מדד הבורסה הקוריאנית צנח ב-12% ביום בודד - הירידה הגדולה ביותר שלו מאז ומעולם.
• מחיר ההליום זינק בחדות על רקע שיבושי האספקה: ב-CNBC ציטטו את נשיא חברת הייעוץ Kornbluth Helium Consulting, שלדבריו המחיר זינק ב-70%-100% בשבוע בודד.
• חיסרון מרכזי של הליום הוא שאינו מתאים לאחסון ממושך בגלל שהוא נוטה להתאדות, מה שגורם לעלויות האחסון שלו לעלות עם הזמן. לפי Kornbluth, גם אם המצר ייפתח מחר השיבוש באספקה יימשך חודשיים לפחות.

פלסטיק: החומר שמלווה כל מוצר

מדינות המפרץ מייצרות לא רק נפט - התעשיות הפטרוכימיות שלהן גם מספקות לעולם את רוב חומרי הגלם לייצור פלסטיק, אריזות, ביגוד סינתטי וחלקי רכב. כשהמצר נסגר, גם הייצור של כל אלו נפגע.

• לפי מכון Cato, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר, כווית, בחריין ועומאן מייצרות כ-12% מהאתילן (חומר גלם לתעשיות הפטרוכימיות המשמש לייצור פלסטיק) ומספקות 70%-80% מחומרי הגלם לתעשיית הפלסטיק האסייתית.
• מחיר חומר הגלם המרכזי לפלסטיק עלה בכ-50% בשבועות האחרונים, לפי Cato. על רקע זה, יצרנים ביפן, קוריאה וטייוואן כבר הפחיתו ייצור או עצרו אותו לחלוטין. חידוש הייצור הוא תהליך שאורך שבועיים
• חומרי גלם מהווים עד 70% מעלויות ייצור מוצרי פלסטיק. כשהם מתייקרים, גם הצרכן הסופי ירגיש את זה - גם אם המוצר שרכש בכלל לא הגיע מהמפרץ.

תרופות: שרשרת אספקה שבירה

רוב התרופות שאנחנו צורכים הן תרופות גנריות - גירסה זולה של תרופות מוכרות עם אותו חומר פעיל. התרופות האלו מיוצרות בעיקר בהודו ובסין, אבל מבוססות על חומרי גלם מהתעשייה הפטרוכימית של מדינות המפרץ. כשהכימיקלים מתייקרים, גם עלויות ייצור התרופות הגנריות מזנקות, ובסופו של דבר גם מחירי התרופות בבית המרקחת.

התרופות הרגישות ביותר הן אלה שדורשות קירור מתמיד, כמו חיסונים, אינסולין ותרופות ביולוגיות. אלו מגיעות בטיסות ולא בספינות - אבל לפי Cato הן מושפעות מצניחה של 18% בקיבולת המשלוח האווירי העולמית מתחילת המלחמה בגלל השבתת ההאבים של דובאי ודוחה. לפי רויטרס, בתעשיית הפארמה אומרים שבשלב זה עדיין לא צפוי מחסור, אבל מדברים על מלאים שיספיקו כעת לשבועות במקום לחודשים.

דשנים: מחירי המזון בדרך למעלה

לפי נתוני חברת המחקר CRU, יותר משליש מהיצוא העולמי של אוריאה - חומר הדשן הנפוץ בעולם - עובר דרך מצר הורמוז. חסימת המצר הקפיצה את מחירי הדשן בדיוק בעונת הזריעה של אביב 2026, בשעה שחקלאים בכל העולם נדרשים לרכוש דשנים, וחלקם מוותרים על כך בגלל המחירים הגואים. המשמעות היא ירידה בתוצרת העתידית שצפויה להביא לעליית מחירים.

אלומיניום: המתכת הקריטית לעולם הייצור

אלומיניום נמצא בכל מקום: פחיות שתייה, מסגרות לחלונות, כנפי מטוסים, לוחות סולאריים. לפי מכון Cato, מדינות המפרץ מייצרות 8% מהאלומיניום העולמי ובשנה שעברה ייצאו 5 מיליון טון מהמתכת ל-70 מדינות. עם חסימת המצר - המשלוחים תקועים.

• מפעל ייצוא האלומיניום הגדול בעולם נמצא בבחריין ולפי CNBC כבר קיצץ כ-20% מהיקף הייצור שלו בגלל הזינוק בעלויות האנרגיה.
• מחירי האלומיניום זינקו ב-8% מרמה של כ-3,100 דולר לטון מפרוץ המלחמה. בחברת המחקר CRU הזהירו שאם המשבר במפרץ יימשך, המחירים עלולים לטפס גם ל-4,000 דולר לטון.

ענף התעופה: מחירי הכרטיסים צפויים לזנק

בישראל מתמודדים במהלך המלחמה עם שמיים סגורים והגבלות ביציאה מנתב"ג - אבל גם כשהמלחמה תסתיים, הטיסות לחו"ל לא יהיו כבעבר. הסיבה היא מחיר הדלק הסילוני, שמזנק הרבה יותר ממחיר הנפט הגולמי שממנו מפיקים אותו. מרבית בתי הזיקוק שמייצרים דלק סילוני נמצאים באסיה ומסתמכים על נפט גולמי מהמפרץ - ומאז שהאספקה נקטעה הם פשוט מזקקים פחות דלק.

• בעוד שמחיר הנפט הגולמי זינק לסביבות של כ-100 דולר לחבית, מחיר הדלק הסילוני כבר הגיע לכ-190 דולר לחבית לפי האקונומיסט - כמעט פי 2 מערב המלחמה.
• חברות התעופה לא בולעות את עלויות הדלק: לפי האקונומיסט הן כבר החלו לגלגל את הזינוק למחירי הכרטיסים לנוסעים.
• חלק מהחברות מעדיפות לבטל טיסות בגלל הזינוק במחירי הדלק. האקונומיסט דיווח שאייר ניו זילנד כבר ביטלה מסיבה זו יותר מאלף טיסות, וחברות אחרות מקרקעות מטוסים ברחבי העולם.
• חברות הלואו-קוסט פגיעות יותר: לפי האקונומיסט, עבור חברות אלו מחירי הדלק מהווים כ-35% מהעלויות לעומת כ-20% אצל החברות הגדולות והוותיקות. המשמעות היא שהכרטיסים הזולים הם שצפויים להתייקר הכי הרבה.

הבעיה בעולם התעופה היא לא רק מחירי הדלק: חברות התעופה המפרציות הגדולות אמירייטס, קטאר אירווייס ואתיחאד הפכו עם השנים את דובאי, דוחה ואבו-דאבי לצמתים חשובים לתעשיית התעופה. מדי שנה עוברים בנמלי התעופה שלהן מאות מיליוני נוסעים בקונקשנים בין אירופה, אסיה ואפריקה.

לפי ה-IATA, לפני המלחמה חברות התעופה המפרציות היו אחראיות כ-17% מרווחי תעשיית התעופה העולמית כולה. עכשיו שלוש החברות מושבתות כמעט לחלוטין, והמוני הנוסעים שהסתמכו על החיבור דרך המפרץ נאלצים למצוא מסלולים חלופיים יקרים יותר.

שיבושים בסחר הימי: המס הנסתר על כל רכישה

אונייה שמובילה בגדים מסין לאירופה לא עוברת במצר הורמוז - אז למה הסחורה שהיא נושאת מתייקרת? בגלל השילוב בין שני גורמים: 100 אוניות משא שתקועות בתוך מפרץ ופוגעות בקיבולת תנועת המטענים העולמית, ופרמיות הביטוח נגד סכנת מלחמה שהפכו לתו תקן חדש.

במכון Cato הביאו את ההסבר של מנכ"ל ענקית הספנות Maersk: "גם אם המטען שלך לא נגע במצר הורמוז - אתה מתחרה על מקום ברשת ספינות עולמית שהתהדקה משמעותית". התחרות גורמת לעלייה במחירי התובלה - שתתגלגל לבסוף גם לצרכנים.

ואיך אפשר בלי: מחירי הנפט והגז לא עוצרים

כל זה קורה על רקע שוק נפט שכבר בוער. עם סיום המסחר בשבוע שעבר, מחיר החוזה העתידי לחבית נפט מסוג ברנט זינק ל-112 דולר לחבית - המחיר הגבוה ביותר מאז 2022. גם בשוק הגז הטבעי המצב קשה: אחרי שקטר הכריזה שלא תוכל לעמוד בחוזי האספקה שלה לשנים הקרובות, מחירי הגז באסיה ובאירופה הוכפלו.

המצב בשוק כה חמור עד כדי כך שסוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) פרסמה קריאה לממשלות העולם לשלוח עובדים לעבוד מהבית, לנסוע במהירויות נמוכות ברכב ולצמצם בטיסות - הכל בניסיון להקטין את צריכת הדלק. וזאת אחרי שהיא כבר שחררה ממאגרי הנפט האסטרטגיים את ההיקף הגדול ביותר של נפט מאז ומעולם.

הפד, הבנק של אנגליה והבנק המרכזי האירופי כבר מזהירים מפני פגיעה בצמיחה הגלובלית. מריו פפיץ', אסטרטג ראשי ב-BCA Research, ניסח את המצב בצורה חדה בציטוט שהובא בפייננשל טיימס: "אין דרך להחליף את אספקת הנפט והגז מהמצר מבלי לגרור מיתון עולמי". לטענתו, אם עד אפריל המלחמה לא תסתיים שרשרת האספקה העולמית תתחיל להישבר.