עושים סדר במתווה הפיצויים של מבצע "שאגת הארי": כל מה שצריך לדעת

כמעט שבועיים מפרוץ מבצע "שאגת הארי" ותחילת המערכה הנוכחית נגד איראן, הציג אתמול (רביעי) שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את מתווה הפיצויים לעסקים ולשכירים. אף שהמסגרת הכללית הוצגה - ללא תמיכה מצד נציגי העובדים והמעסיקים - שאלות רבות נותרו ללא מענה. N12 נעזר במומחים בתחום כדי לצלול לפרטים ולענות על השאלות הבוערות.

מה התנאים החדשים ליציאה לחל"ת במערכה?

כל עובד שהמעסיק הוציא אותו לחל"ת לתקופה של לפחות 14 ימים רצופים - במקום 30 ימים בשגרה - יהיה זכאי לדמי אבטלה בגובה של עד 70% משכרו. הכסף יגיע לעובד מהמעסיק, שיקבל פיצוי עבור התשלום מהמדינה.

תנאי נוסף לזכאות לדמי האבטלה הוא צבירה של שישה חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים, במקום 12 חודשים בשגרה. בנוסף יבוטלו חמשת ימי ההמתנה הרגילים ולא ינוכו ימי חופשה צבורים.

אני שכיר ולא עבדתי כמה ימים בתחילת המלחמה - מגיע לי פיצוי?

כאן מגיעה הבשורה הלא נעימה: תנאי המינימום לדמי אבטלה הוא 14 ימי חל"ת רצופים ואם עובד חזר לעבודה לפני הגעה ל-14 יום - סביר שלא יקבל פיצוי על הימים שהחסיר. בפועל, המשק הושבת רק כחמישה ימים לפני שנפתח חלקית, מה שמשאיר מחוץ לזכאות עובדים רבים.

עו"ד ורו"ח ליאת פייג-נויבירט, ראש תחום מע"מ ומס רכוש בגולדפרב גרוס זליגמן וסגנית נשיא לשכת רואי החשבון, ועו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן בפירמה, מדגישים נקודה כואבת במיוחד: עובדים רבים חזרו לעבודה כבר ביום חמישי הראשון למבצע, וכעת ישאו לבד בעלות ימי ההיעדרות - אלא אם המעסיק יסכים לפצות אותם מכיסו.

בעיה נוספת, על פי עמותת 121, נוגעת לעובדים שעתיים, שמהווים כשליש מהמשק. לעיתים קרובות הם לא מקבלים מכתב רשמי של הוצאה לחל"ת אלא רק הודעה שלא להגיע למשמרת. בלי מכתב - אין פיצוי. טלי ניר, מנכ"לית העמותה, דורשת שהמדינה תקבע מנגנון שישווה את ששת תלושי השכר האחרונים לתלוש מתקופת המשבר ויפצה עובדים אלו בהתאם.

פייג-נויבירט מבהירה כי אף שעסקים גדולים כמו בנקים וחברות ביטוח הוחרגו ממתווה הפיצויים לעסקים הם עדיין יכולים להוציא עובדים לחל"ת לפי התנאים המקילים ואלו יהיו זכאים לדמי האבטלה.

אני הורה ונשארתי בבית עם ילדים - מגיע לי פיצוי?

חרף הצהרות שר האוצר בנושא, המתווה שפורסם בשלב זה לא כולל התייחסות מפורשת לפיצוי להורים שנעדרו מהעבודה בגלל סגירת מוסדות חינוך. פייג-נויבירט ופפר מבהירים כי הורים לילדים עד גיל 14 (או 21 לילדים עם צרכים מיוחדים) מוגנים מפיטורים - אבל עדיין אינם זכאים לשכר, ולא ידוע אם יהיו זכאים לפיצוי כלשהו במתווה הסופי.

הם מחדדים שכדי שיציאת עובד לחל"ת תזכה אותו בתשלום היא צריכה להיות ביוזמת המעסיק - זאת בשעה שהורה שאומר שאינו יכול להגיע לעבודה למעשה יוזם את החל"ת בעצמו. לדבריהם, המתווה שהוצג לא מספק בשלב זה התייחסות מיוחדת לכך והסוגיה עדיין לא ברורה דיה. פייג-נויבירט ופפר מציעים הסדר חלופי: הסכמה עם המעסיק על יציאה לחל"ת, שתזכה בדמי אבטלה אם תנאי הזכאות מתקיימים.

במענה לבקשה להבהרות, מממשרד האוצר מסרו כי כמו לכל השכירים, החל"ת במימון המדינה (דמי אבטלה) מגיע גם להורים מהיום הראשון, אם יש רצף של 14 יום חל"ת.

האם מעסיק יכול לכפות על עובד יציאה לחל"ת?

בשגרה, הוצאה לחל"ת ללא הסכמת העובד עלולה להיחשב פיטורים, ולחשוף את המעסיק לתביעות פיצויים. בעיתות חירום בתי הדין גמישים יותר, אבל פייג-נויבירט ופפר מגולדפרב גרוס זליגמן מדגישים: גם אז חייבים לפעול בהגינות, לשמוע את העובד ולעגן הסכמות בכתב. מעסיקים שמפחיתים שכר או משנים היקף משרה באופן חד-צדדי חשופים לתביעות. בנוסף יש קבוצות מוגנות במיוחד שדורשות אישור רגולטורי לפני כל שינוי: נשים בהיריון, עובדים שחזרו ממילואים ובני זוגם.

אילו עסקים זכאים לפיצוי ומי נותרו בחוץ?

המתווה פתוח לעסקים שמחזורם השנתי נע בין 12,000 שקל ל-400 מיליון שקל, ושחוו ירידה של יותר מ-25% בהכנסות בחודש מרץ 2026 לעומת מרץ אשתקד. מי שמדווח למע"מ על בסיס דו-חודשי צריך להראות ירידה של לפחות 12.5% בחודשים מרץ-אפריל 2026 לעומת אותה תקופה אשתקד.

מחוץ למתווה הפיצוי לעסקים נשארו בשלב זה עסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל - כלומר חברות גדולות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים. פייג-נויבירט ופפר מציינים כי גם גופים מתוקצבים, בנקים, חברות ביטוח ויזמי נדל"ן אינם זכאים להיכלל במתווה בגלל החרגה בחקיקה. גם עסקים שנסגרו לפני המבצע או שלא היו פעילים - לא נכללים בו.

אני עסק קטן, עצמאי או פרילנסר - כמה כסף אקבל בפועל?

התשובה תלויה בגודל העסק. עוסקים פטורים עם מחזור נמוך יקבלו סכום קבוע. בגולדפרב גרוס זליגמן מציינים כי מי שמחזורו השנתי עד 50 אלף שקל יקבל 1,833 שקל, מי שמחזורו עד 90 אלף שקל יקבל 3,300 שקל, ומי שמחזורו עד 120 אלף שקל יקבל 4,400 שקל.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים, רותח: לדבריו, מי שהרוויח 10,000 שקל בחודש בשגרה יקבל פיצוי של 4,000 שקל בלבד - ולהב דורשת להעלות את התקרה לפחות לגובה שכר המינימום, כ-6,000 שקל. יתרה מכך, בגולדפרב גרוס זליגמן מציינים כי כספי הפיצוי חייבים במס הכנסה, כך שהסכום שיגיע בפועל לכיס יהיה נמוך יותר.

מגיעים לי פיצויים מהמתווה - מתי הם יגיעו לחשבון הבנק?

זו אחת הסוגיות הכואבות ביותר. המתווה טרם אושר בוועדת הכספים ועוד עשויים להיות בו שינויים. אבל גם אחרי שיאושר, מי שמדווח מע"מ על בסיס דו-חודשי לא יוכל להגיש תביעה לפני ה-15 במאי. כלומר יותר מחודשיים יחלפו לפני שייראה ולו שקל בודד.

רו"ח נדב גיל, שותף ומוביל תחום תמריצים ב-Deloitte ישראל, מגדיר זאת כ"השלילי המרכזי במתווה עבור עסקים קטנים". רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות, הלך צעד אחד קדימה וטען כי "העצמאים צריכים חמצן תזרימי מיידי - לא כסף בעוד חודשיים".

אני תושב הצפון - מה בדיוק מגיע לי?

שר האוצר הבטיח פיצוי מלא לתושבי הצפון על נזקי המערכה נגד חיזבאללה במסגרת מבצע "שאגת הארי", והיום הבהיר משרדו בהודעה לעיתונות כי "לא תהיה שום מגבלה תקציבית לשיקום יישובי הצפון והעוטף". לדברי גיל מ-Deloitte, עסקים בצפון יהיו זכאים למקסימום הפיצוי שהחוק מאפשר, דרך המסלול האדום, מסלול המחזורים, או מסלול ההמשכיות העסקית - דבר שלא ניתן במבצע "עם כלביא" שכן אז הצפון לא טווח באופן שונה משאר הארץ.

אבל יש בעיה: פייג-נויבירט ופפר מציינים שההגדרה של מה נחשב ל"צפון" - מי בפנים ומי בחוץ - טרם נקבעה בחקיקה. כלומר, בשלב זה מי שגר בצפון עדיין לא יכול לדעת בוודאות אם הוא נכנס להגדרה.

אני בעל דירה שמשכיר דירה שנפגעה - מגיע לי פיצוי?

לפי פייג-נויבירט ופפר, היקף הפיצוי במקרה זה תלוי בשאלה אם בעל הדירה רשום כעוסק מורשה לצורכי מע"מ. מי שאינו רשום כך, זכאי לפיצוי ישיר בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל, לכל תקופת השיקום - בתנאי שהנכס הושכר סמוך למועד הנזק, הוכרז כלא ראוי לשימוש לחודש לפחות ולא שולם שכר דירה בתקופה זו.

מי שכן רשום כעוסק מורשה מופנה למסלול אחר, שמחשב פיצוי לפי ההוצאות הקבועות של העסק. וכאן הבעיה: למשכיר דירה אין בדרך כלל הוצאות קבועות ועובדים, ולכן הנוסחה מניבה בפועל אפס, או קרוב לאפס.

מה צריך לעשות עכשיו כדי שלא לאבד זכויות לפיצויים על חל"ת?

בגולדפרב גרוס זליגמן ממליצים על שלושה צעדים מיידיים:

• לתעד את ימי ההיעדרות וסיבותיהם - סגירת גן, הוראות פיקוד העורף, כל דבר.
• לשמור כל הסכמה על יציאה לחל"ת בכתב - בלי זה קשה מאוד לממש זכויות בהמשך.
• שכירים שהוצאו לחל"ת צריכים להירשם בשירות התעסוקה בהקדם האפשרי - הזכאות לדמי האבטלה מתחילה מיום הרישום ולא מיום תחילת החל"ת.

מה עלול להשתבש ומה לימד אותנו העבר?

רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, שותף מיסוי תאגידי ב-BDO, מצביע על בעיה מבנית שחוזרת על עצמה בכל מתווה: נוסחת הפיצוי מחושבת לפי הירידה בהכנסות בחודש הפגיעה בלבד. לדבריו, בענפים כמו אירועים, מסעדות ותיירות הנזק האמיתי מגיע בחודשים שלאחר מכן. רשטיק קורא לאפשר בחינה רחבה יותר של תקופת הפגיעה, ולשלב מנגנון מקדמות מהיר שיזרים נזילות לעסקים עד לחישוב הסופי.

גם בגולדפרב מזהירים ממקרי קצה שנופלים בין הכיסאות: למשל עסק עם מספר סניפים שרק אחד מהם נפגע ועלול שלא להיות זכאי לפיצוי הנוסף, או המקרה של משכיר דירה שרשום כעוסק מורשה.

האם קיים פער בין הבטחות האוצר לבין מה שיינתן בפועל?

כן, וזה לא חדש. כמו במקרה החל"ת להורים, פייג-נויבירט ופפר מציינים שכבר עכשיו יש פער בין הצהרות שר האוצר לבין המתווה שפורסם בפועל. לדבריהם, מניסיון המתווים הקודמים - הקורונה, עם תחילת מלחמת 7 באוקטובר ומבצע "עם כלביא" - המתווה הסופי תמיד שונה ממה שהוצג בתחילה. זאת בשל לחצים של נציגי מעסיקים, עובדים ודרישות פוליטיות.

הפער הזה וחוסר הידע לגבי מה יכלול המתווה הסופי מקשה על עובדים ומעסיקים לקבל החלטות מושכלות כבר עכשיו. כל המומחים מציינים שהמתווה טרם עבר חקיקה וטרם אושר בוועדת הכספים, וסביר שהוא יעבור שינויים נוספים. עד שלא תהיה חקיקה - אין ודאות.