תקציב 2026 יאושר הלילה ובאוצר מזהירים: "הממשלה משאירה אדמה חרוכה"

הכנסת צפויה לאשר הלילה בין ראשון לשני את תקציב המדינה ל-2026 - תקציב של 850 מיליארד שקל שנולד בצל המלחמה, וכבר לפני שאושר מלווה בגל של ביקורת כלכלית חריפה וחוסר אמון. בנק ישראל, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות וכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות מסכימים על נקודה אחת: יעד הגירעון של 4.9% תוצר הכלול בתקציב אופטימי מדי, והחוב הציבורי צפוי לעלות ליותר משהממשלה מוכנה להודות.

חוסר האמון נובע משלושה מקורות מרכזיים: תחזית צמיחה שנתפסת כמנופחת, חשש שהוצאות הביטחון ימשיכו לתפוח אם המלחמה תתארך מעבר להנחות בתקציב - והעובדה שהממשלה לא ניצלה את מסגרת התקציב כדי לצמצם הוצאות שאינן תומכות צמיחה, גם לא בשעת חירום.

על רקע זה, גורם בכיר באוצר העריך בפני חדשות 12 כי תקציב 2026 שיאושר הלילה וההתנהלות הכלכלית של הממשלה משאירים לממשלה הבאה בעיה גדולה ואדמה חרוכה. לדבריו, הממשלה הבאה שתוקם לאחר הבחירות בהמשך השנה תצטרך לבחור בין שלוש ברירות קשות: העלאת מיסים, ריסון משמעותי של תקציב הביטחון - או להמשיך ולהגדיל את החוב באמצעות נטילת הלוואות, באופן שכבר עלול לסכן ישראל במשבר חוב כמו זה שפקד מדינות כמו יוון או ארגנטינה.

מה כולל התקציב שתאשר הכנסת

• התקציב שיאושר הלילה עומד על 850 מיליארד שקל, מהם 142 מיליארד לביטחון - לאחר תוספת של יותר מ-30 מיליארד שאושרה על רקע מבצע שאגת הארי. לשם השוואה, לחינוך מוקצים כ-97 מיליארד שקל, לביטוח הלאומי כ-64 מיליארד ולבריאות כ-63 מיליארד.
• 21% מהתקציב מיועד לביטחון ו-24% לשירות חובות - מה שמשאיר פחות מ-55% לכל שאר השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה.
• יעד הגירעון הנקוב בתקציב שיאושר היום עומד על 4.9% תוצר, לאחר שהמספר עבר שורה של שינויים. התקציב המקורי נבנה סביב יעד של 3.9%, שכבר אז היה גבוה יותר מהמלצת בנק ישראל ומהבטחת שר האוצר סמוטריץ'. עדכון התקציב בעקבות הוצאות מבצע "שאגת הארי" הגדיל את המספר ל-4.9% ובהמשך ל-5.1% - עד שהונמך חזרה ל-4.9% עם גיבוש הסדר חד פעמי עם הבנקים.
• התקציב כולל קרוב ל-6 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים לתשלום המחויבויות הפוליטיות של הקואליציה, שכוללות בין היתר את רשתות החינוך החרדיות ומשרדים מגזריים שמשרד האוצר בעצמו הגדיר בעבר כ"מיותרים".

"חלק מהנחות התקציב לא רלוונטיות"

אלא שכפי שמציינים היום כלכלני החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים, "חלק מהנחות התקציב הופכות להיות לא רלוונטיות כמעט מהיום הראשון". בבנק מציינים כי התקציב נבנה סביב תרחיש מלחמה מוגדר, בשעה שזו נמשכת כבר הרבה מעבר להנחות היסוד הללו, תוך שהיא הורחבה לצפון וכוללת גיוס מילואים של יותר מ-100 אלף חיילים.

לחדשות 12 נודע כי במערכת הביטחון מעריכים כבר עתה, עוד לפני אישור התקציב בכנסת, שיידרשו לתוספות תקציביות של עוד 15-6 מיליארד שקל מעבר לתוספת שכבר הוקצתה בתקציב 2026, וזאת על רקע הימשכות הלחימה בלבנון ובאיראן. להערכת הגורמים, הדבר לא בהכרח יביא לפתיחה מחודשת של תקציב 2026 שכן יש בו רזרבות כאלו ואחרות - אך כבר עכשיו הכיוון ברור: במערכת הביטחון רוצים עוד כסף.

על רקע זה, האזהרה של אנשי החטיבה הפיננסית בפועלים נראית מטרידה במיוחד: בתרחיש שבו המלחמה תיארך עוד מספר שבועות, מזהירים שם, "הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים והעלאות מיסים כדי למנוע מצב שבו הגירעון יוצא מכלל שליטה - גירעון של 6% ויותר".

לספקנות הזו שותפים כלכלנים בכירים בבתי ההשקעות. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, כתב הבוקר בסקירתו השבועית שתחזית ההכנסות של האוצר "אופטימית מדי, מבוססת על צמיחה של 4.7% והתאוששות מהירה" בדומה לזו שנרשמה לאחר מבצע "עם כלביא"; זאת בשעה שכלכלני לידר חוזים צמיחה שנתית של 3.6% בלבד, ירידה בגביית מס רווחי הון, וגרעון שיגיע לטווח של 5.3%-5.5%. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, סיפק תחזית צמיחה אופטימית יותר של 4%-4.5%, שעדיין רחוקה יחסית מתחזית משרד האוצר.

חברת הדירוג שלא מאמינה לנתוני הממשלה

כשאנליסטים מקומיים שמכירים את המשק מקרוב מפקפקים בתחזיות של משרד האוצר, סביר שבקרב המשקיעים הזרים רמת אי האמון גבוהה עוד יותר. האמת היא שלא צריך לנחש: ראיה לספקנות הזו הגיע בסוף השבוע מחברת דירוג האשראי פיץ', שהודיעה על השארת תחזית הדירוג של ישראל כשלילית. גם פיץ' לא מאמינה ביעד גירעון של 4.9%: להערכת החברה, הגירעון של מדינת ישראל בתום 2026 צפוי לעמוד על 5.7% מהתוצר - כלומר כ-16 מיליארד שקל יותר מהיעד שהציבה הממשלה.

בפיץ' מסבירים שהסיבה המרכזית לפער בין הערכת החברה ליעד הגירעון של האוצר היא ההוצאה הצבאית: החברה מעריכה שזו תעמוד השנה על 7.5% מהתוצר לעומת 4.1% בלבד ב-2022, ומגדירה "הוצאות צבאיות גבוהות מהצפוי" כסיכון העיקרי לתחזיות החוב שלה. כתוצאה מכך, פיץ' צופה שהחוב הציבורי יטפס ל-71.4% מהתוצר ב-2026 וימשיך לעלות. החלק המדאיג יותר הוא שכלכלני פיץ' מעריכים שהסביבה הפוליטית הפנימית "עלולה לעכב צעדי התכנסות פיסקלית" — ניסוח עדין שמשמעותו שהממשלה לא תבצע את הקיצוצים הנדרשים.

מה זה משנה אם יעד הגירעון יפוספס?

המשמעות המעשית של פספוס יעד הגירעון חורגת מהמספר עצמו. כשמדינה מפספסת שוב ושוב את היעדים שהיא מציבה בשווקים הגלובליים מתמחרים את סיכון ההשקעה בה כגבוה יותר - ועלויות גיוס החוב שלה עולות. פיץ' מציינת שכבר עכשיו ישראל משלמת על החוב שלה ריביות גבוהות יותר ממדינות בעלות דירוג מקביל. ובהתחשב בכך שישראל מנסה לגייס עוד ועוד חוב למימון ההוצאות הביטחוניות, זה אומר שיותר ויותר מהכנסות המדינה ייצטרכו ללכת למימון החוב הזה - ושיעור נמוך עוד יותר יישאר לכל היתר.

החלק המטריד באמת הוא שפספוס נוסף של יעד הגירעון עלול לא רק להגדיל את תשלומי המדינה על ריבית אלא עלול להאיץ את מה שפיץ' כבר מזהירה ממנו - וגם נגיד בנק ישראל חזר והתריע מפניו: מסלול של חוב שהולך ומעמיק ויהיה קשה יותר ויותר לעצור.