יותר מארה"ב: זה מה שמפחיד את האיראנים יותר מהכל

המשבר הכלכלי באיראן לא נרגע, להפך. אחרי גל המחאות סביב השנה החדשה, שהטריד את המשטר וגרר דיכוי קשה, המצב בשטח רק החמיר. שני דברים דוחפים את איראן עוד למטה: היד הקשה כלפי המפגינים והחשש מהסלמה עם ארה"ב. ביחד, הם מחלישים את המטבע המקומי, מכניסים את המשק לאי ודאות ומקשים על אנשים לנהל חיים רגילים.

הנתון שהפך לסמל של התקופה הוא שער הריאל מול הדולר. בסוף השנה שעברה, כשהוא נגע באזור של 1.4 מיליון ריאל לדולר, סוחרים יצאו לרחובות. עכשיו, הריאל כבר סביב 1.6 מיליון לדולר, ושם מתחילה הבעיה האמיתית: כל מי שחסך כסף רואה איך הוא נשחק, וכל קנייה בסופר הופכת להימור: בכמה המחיר יעלה מחר?

לפי העדויות, מחירי מזון בסיסיים כמו אורז, חלב וירקות עולים מהר מאוד. המחיר של שתי חבילות תרד, הגיע בשבוע האחרון לכ-28 דולר. ואם זה לא מספיק מדהים אתכם תשמעו את הסיפור הבא: צעיר בשנות ה-20 שלו, שחזר לאיראן מביקור משפחתי קצרצר בבריטניה, סיפר שראה מוצרים שמתייקרים פי שניים בתוך חודש. ואז הגיע הרגע שהמחיש לו עד כמה המצב קיצוני: באפליקציית הקניות הוא נתקל בהצעה לקנות יוגורט בתשלומים. מה שקראתם.

כל איום בהסלמה מגדיל את הביקוש לדולרים

עוד לפני שהמחאות פרצו בדצמבר, אינפלציית המזון השנתית כבר עמדה על 72 אחוזים. אחרי זה הגיעו הדיכוי, אלימות ברחובות וגם חסימת אינטרנט ממושכת שפגעה בעסקים ובמסחר. חלק מהחנויות חזרו לעבוד, וחלק מהעובדים חזרו למקומות העבודה, אבל רבים מתארים שגרה של הישרדות. אנשים מספרים שהם לוקחים עוד עבודה, מוכרים חפצים בבית, ומחפשים דרך לעזוב את המדינה.

כיוון שאיראן תלויה ביבוא של רכיבים, תרופות, חומרי גלם ומזון שמתומחרים בדולרים, כל עלייה בשער מתגלגלת מהר לקופה בסופר. בעלי חנויות מתקשים לתמחר מלאי כשהשער זז כל יום, וחלקם מעדיפים להאט מכירות או לסגור זמנית כדי לא למכור בהפסד, מה שנראה לפעמים כמו מחאה אבל בפועל הוא גם מנגנון הישרדות כלכלי. במקביל, מערכת שערי חליפין מקבילים ושער מועדף ליבואנים מסוימים מייצרים פערים גדולים שמזינים תחושת אי צדק ושחיתות, ומחריפים את הכעס הציבורי.

הנתונים המאקרו כלכליים מחזקים את תחושת ההידרדרות: במחצית הראשונה של השנה האיראנית שהחלה ב-21 במרץ 2025 נרשמה התכווצות בתוצר, במיוחד בענפים שמעסיקים מיליונים כמו חקלאות, תעשייה ובנייה, כאשר הבנייה ספגה ירידה חדה במיוחד. במקביל האינפלציה נותרה גבוהה מאוד, ומחירי המזון זינקו בקצב שמייצר לחץ ציבורי ישיר, בזמן שהשכר הריאלי לא מצליח לסגור את הפער. התקציב לשנה הבאה, שמתחילה ב 21 במרץ 2026, מנסה לשדר משמעת תקציבית אבל עושה זאת בין העלאות מסים מתוכננות, העלאת מע"מ ושימוש בשוברים דיגיטליים למזון, מהלך שעלול להכביד עוד על הצריכה ועל תחושת המחנק.

לתוך הסחרור הכלכלי נכנסים גם גורמים שמחמירים את המצוקה, ובהם בצורת ממושכת שמעמיקה בעיות במים, בחקלאות ובמחירי המזון, וגם פגיעה באספקת החשמל שמקשה על התעשייה ומצמצמת פעילות. ברקע מרחפת גם השאלה הביטחונית והגרעינית, משום שכל איום בהסלמה מגדיל את הביקוש לדולרים ומקשה עוד יותר על ניסיון לייצב את המטבע, וגם בישראל עוקבים בחשש מהאפשרות שאיראן תנסה להסיט לחץ פנימי החוצה.

תקיפה בארה"ב תוריד עוד יותר את שער המטבע

באיראן אומרים שהאי-ודאות סביב מה שטראמפ יעשה מקשה על כולם לתכנן קדימה, מהממשלה ועד בעלי עסקים קטנים. לפי הדיווח, בשבוע שעבר טראמפ שלח נושאת מטוסים שנייה למזרח התיכון, הגדולה בעולם, כחלק מתגבור כוחות באזור, במקביל לניסיון לקדם הסכם שיבלום את תוכנית הגרעין של איראן. אדנאן מזארעי, חוקר בכיר במכון פיטרסון ולשעבר בכיר בקרן המטבע, תיאר מצב של המתנה, שבו כולם מנסים להבין לאן המצב עוד יתדרדר אם תהיה תקיפה אמריקאית. התוצאה, לדבריו, היא ירידה בהשקעות ולחץ גדול עוד יותר על שער החליפין.

כאן בדיוק נכנס הקשר המשא ומתן על הגרעין. ככל שהכלכלה מתפרקת והציבור מרגיש את זה בכל קנייה, הלחץ על ההנהגה גדל. באיראן עומדים בפני החלטה אם ללכת לפשרות מול ארה"ב כדי להשיג הקלה בסנקציות, או להמשיך בקו הנוקשה. לפי הדיווח, בטהרן עדיין מתעקשים על הזכות להעשיר אורניום, אבל בתוך מדינה שבה המטבע נופל והמחירים טסים, גם עקשנות היא החלטה יקרה.

ועוד פרט שמחדד את הבעיה: מי שמנסה להגן על הכסף שלו לא תמיד מצליח. יש מגבלות שמקשות על אנשים להוציא כסף מהבנקים או לקנות מטבע זר, כך שגם מי שמבין לאן זה הולך מרגיש שיש לו פחות כלים לברוח מהשחיקה.

קרן המטבע הבינלאומית העריכה בעבר שהכלכלה האיראנית תצמח ב-2026 באחוז אחד בלבד, אבל עכשיו יש כלכלנים שמדברים על התכווצות. ובמילים פשוטות, זה אומר שהמשבר לא רק נשאר, הוא מתרחב. מבחוץ זה נראה כמו עוד סיבוב במאבק הגרעין מול ארה"ב, אבל מבפנים זו בעיקר שאלה יומיומית: כמה עוד אפשר להחזיק כשהריאל צונח, והסופר מתחיל להציע תשלומים על יוגורט.