מה החידוש בהודעה הטורקית?

המהלך החדש שנקטה הממשלה הטורקית בולם כל מסחר עם ישראל עד שזו "תאפשר הזרמה מספקת ונטולת הפרעות של סיוע הומניטרי לעזה", כפי שמסרו שלטונות במדינה לסוכנות הידיעות בלומברג. צעד זה מגיע בעקבות איסור שהטיל משרד המסחר הטורקי בחודש שעבר על יצוא רשימה של כ-50 מוצרים וחומרי גלם מטורקיה לישראל "על רקע החמרה בטרגדיה ההומניטרית בפלסטין", לשון הטורקים.

ההבדל העיקרי הוא ההסלמה: בעוד שהצעד הקודם היה מוגבל ופגע בעיקר בתחום הבנייה בישראל, הפעם מדובר באיסור גורף על יבוא ויצוא מכל סוג שהוא בין המדינות. מכאן גם שהשפעתו צפויה להיות רחבה יותר ולפגוע בתחומים רבים יותר.

כמה חשוב המסחר עם טורקיה לישראל?

יבוא הסחורות מישראל לטורקיה הסתכם ב-2023 ב-4.6 מיליארד דולר, ירידה מ-5.7 מיליארד דולר ב-2022. לפי נתוני קרן המטבע הבין-לאומית (IMF), היבוא של ישראל מטורקיה הסתכם ב-2.5% - אך מספר זה מתעתע שכן ליבוא מטורקיה יש חשיבות משמעותית וספציפית עבור ענף הבנייה בישראל. למעשה, לפי ניתוח התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כשליש מסך היבוא מטורקיה בשנה שעברה היה של חומרי ומוצרי בנייה.

לפי סקירת אגף הכלכלה של בנק לאומי, רוב הסחורות שמובאות מטורקיה הן בתחום תשומות הבנייה וכוללות חומרים כמתכות, מלט, בלוקים ואריחים. לפי ניתוח של נתוני הלמ"ס ל-2023, בקטגוריית "מוצרים מאבן, גבס, מלט, אסבסט, קרמיקה, זכוכית וכדומה" היתה טורקיה המקור לכ-25% מסך היבוא, ועבור "מתכות פשוטות ופריטים מהן" היתה טורקיה אחראית לכ-21% מהיבוא. לפי התאחדות הקבלנים, טורקיה אף מהווה את המקור ל-40% ממוטות הברזל שצורך ענף הבניין.

אתר בנייה בשכונת נחלת יצחק בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
אתר בנייה בתל אביב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כמה חשוב המסחר עם ישראל לטורקיה?

לפי נתוני ה-IMF שריכז בנק לאומי, המשקל של ישראל ביבוא לטורקיה אינו גדול והסתכם ב-2.1% בשנת 2023. יצוא הסחורות מישראל לטורקיה הסתכם בשנים 2022-2023 בכ-2.3 מיליארד דולר וכ-1.6 מיליארד דולר בהתאמה. עיקר היצוא של ישראל לטורקיה היה של מוצרי כימיה שונים, מוצרי פלסטיק, מתכות ומכונות.

טורקיה היוותה במשך שנים גורם מרכזי לתיירות הישראלית, אך ספק כמה האיומים בדבר הפסקת הנסיעות למדינה ישנו את דעתו של ארדואן: בלאומי מציינים כי מספר הכניסות של אזרחי ישראל לטורקיה הסתכם בכ-800 אלף לשנה בממוצע בשנים 2022-2023 - פחות מ-2% מסך כניסות התיירים השנתי הממוצע לטורקיה בשנים אלו.

איך יושפעו המחירים?

קשה לדעת בשלב זה איך בדיוק תשפיע הפסקת המסחר עם טורקיה על המחירים לצרכנים, שכן בשלב זה היבואנים השונים עדיין מתארגנים כדי להבין את מלא השפעת המהלך. בשורה של תחומים במשק שמתבססים ולו באופן חלקי על יבוא או יצור בטורקיה כבר מיהרו להודיע שהמהלך צפוי להביא לעליית מחירים על רקע הצורך במציאת חלופות לסחורות הטורקיות הזולות. עם זאת ההשפעה אינה אחידה ושיעור העלייה שבו מאיימים היבואנים משתנה בין תחום לתחום.

איסטנבול, טורקיה (צילום: רויטרס)
איסטנבול | צילום: רויטרס

האם יש מחירים שכבר הועלו?

מספר חברות במשק המקומי  כבר נקבו באתגרים במסחר עם טורקיה כנימוק להעלאות מחירים, וזאת עוד לפני שממשל ארדואן הודיע על הפסקת המסחר עם ישראל. כך, חברת רב בריח הודיעה לאחרונה כי היא מעלה מחירים ב-8% בחלק מהמוצרים שלה תוך שהיה מציינת את "הגבלות המסחר מול טורקיה" ברשימת הנימוקים.

לפי גלובס גם חברות נוספות העלו מחירים תוך הפניית אצבע למהלכים הטורקים: רשת כנען סנטר הודיעה כי "עקב החרם הטורקי יועלו מחירי בידוד צמר זכוכית בשיעור של כ־20%" וקבוצת נוימן הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הברזל ב-9%.

איך יושפעו מחירי המזון?

טורקיה מהווה מקור ייצור לרבים ממוצרי המותגים הפרטיים שנמכרים על גבי מדפי רשתות השיווק בישראל. כפי שנחשף ב-N12, יבואנים טוענים כי הפסקת היכולת לייבא מטורקיה והצורך באיתור חלופות יביאו לעליות מחירים ניכרות של 18%-24% לצרכנים. בראש מוצרי המותגים הפרטיים שמיוצרים בטורקיה נמנים שמן זית, ממרחים ופסטות ושמן זית.

הבעיה חמורה במיוחד בתחום שמן הזית: לפי נתוני משרד החקלאות, טורקיה היא המשוק ל-83% משמן הזית שמיובא לישראל. במשרד ציינו כי בשל שינויי אקלים פחת הייצור בספרד ובאיטליה, וכתוצאה מכך הפכה טורקיה בתקופה קצרה יחסית למקור היבוא העיקרי של המוצר. ספרד מהווה 10% מסך היבוא, בשל מחירים גבוהים משמעותית בהשוואה למחירים בטורקיה ואיטליה מהווה 3% בלבד מסך היבוא.

נקודה בעייתית נוספת עלולה להיות בזירת הדגים: לפי נתוני משרד החקלאות, טורקיה היא המקור לכמחצית מיבוא הלברק ולכשליש מיבוא הדניס. שני דגים אלו נשענים באופן כמעט בלעדי על יבוא על רקע הפחתת המכסים בענף.

שמן זית (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שמן זית | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

איך יושפעו מחירי הירקות והפירות?

יבוא הירקות מטורקיה כולל בעיקר בצל, מלפפונים, פלפלים, קישואים ועגבניות. בסקירה השבועית של בנק הפועלים שפורסמה היום צוין כי טורקיה אחראית ליבוא של כמחצית מיבוא הירקות לישראל, אך במשרד החקלאות טענו היום כי חלקה ביבוא הולך ויורד.

לפי נתוני משרד החקלאות, תרומתה של טורקיה כמקור ליבוא עגבניות יורד וצנח מרמה של 23% בשנת 2023 ל-7% בלבד מתחילת השנה הנוכחית. עם זאת, חלקה של טורקיה כמקור ליבוא בצל גדל מ-7% אשתקד ל-11% השנה על רקע הזינוק ביבוא הצמח, וגם ביבוא הקישואים היא שומרת על מקומה כמקור לכרבע מהסחורה המיובאת. בזירת הפירות מהווה טורקיה מקור בעיקר ליבוא אגסים, ונותרה על שיעור יציב של 11% מיבוא פרי זה.

לפי כלכלני בנק הפועלים, גורם בכיר בענף הירקות העריך כי בעת הזו אין מחסור בהיצע הירקות. לדבריו, הודות להגדלת היבוא מירדן הפסקת היבוא מטורקיה לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הירקות בתקופה הקרובה.

עגבניות שוק ירקות (צילום: רויטרס)
עגבניות בשוק | צילום: רויטרס

איך יושפעו מחירי הדירות?

כבר עם פרסום הגל הקודם של הגבלות המסחר הטורקיות הועלו חששות כי הדבר יביא לעליית מחירי הדירות, וכעת התמונה דומה. לדברי נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, "אם המדינה לא תעודד יבוא ממדינות נוספות ותקל על יבואני מוצרי הבניין, מחירי הדירות צפויים לטפס בהמשך שנת 2024".

בבנק הפועלים מעריכים כי על רקע התלות ביבוא מוצרי בנייה מטורקיה, הפסקת המסחר עמה צפויה לייקר את מדד תשומות הבנייה, שמשמש לרוב להצמדת מחירן של דירות חדשות. בבנק לאומי ציינו כי העלייה במחירי תשומות הבנייה צפויה לייקר את עלויות הבינוי שיעלו בסופו של דבר את מחירי הדירות, ובפיגור של כמה רבעונים יביאו גם לעלייה במחירי השכירות.

אתר בנייה (צילום: יוסי זליגר, Flash90)
אתר בנייה (ארכיון) | צילום: יוסי זליגר, Flash90

מה עוד עלול להתייקר?

טורקיה הפכה בשנים האחרונות לאתר ייצור עבור שורה של יצרני מוצרי חשמל, וכעת מזהירים בענף כי הפסקת המסחר עלולה להביא לעליית מחירים גם בתחום זה. מנכ"ל אתר הסחר לאסט פרייס ליאור חמו מונה עם המוצרים המיובאים מטורקיה מכונות כביסה, מדיחי כלים, מקררים, תנורים וכיריים ובעיקר של מותגים כבלומברג, בקו, בוש וקונסטרוקטה.

לדברי חמו, הפסקת היבוא מטורקיה עלולה להביא לעלייה של עד 35% במחירי מוצרי החשמל ולעתים של אף יותר מכך. זאת שכן המהלך יחייב יבוא סחורות מהמזרח הרחוק שיוסיף למחיר הסופי את עלויות ההובלה הימית, שגם כך עלו בחודשים האחרונים על רקע האיום החות'י.

בבנק הפועלים ציינו לצד החשש מעליית מחירי מוצרי החשמל לבית גם את מחירי המכוניות, לאחר שטורקיה הפכה לאתר ייצור עבור רבות מהשחקניות בתחום.

מפעל רכב טורקיה (צילום: רויטרס)
מפעל רכב בטורקיה | צילום: רויטרס

איך מתמודדים במגזר העסקי?

בתעשייה ובמשק המקומי יש כמה שחקנים בודדים שצפויים להרוויח מהמציאות החדשה, ובראשם מפעל המלט נשר. אך עבור רבות מהחברות במשק, שמסתמכות על יבוא של חומרי גלם או מוצרים מוגמרים, מדובר בקטסטרופה. רבות מחברות השילוח כבר הודיעו בימים האחרונים כי הן מפסיקות לפעול בין נמלי טורקיה לישראל, והכניסו יבואנים ישראלים רבים למלכוד.

ההודעה הטורקית תפסה חלק מהיבואנים עם משלוחי סחורות שעשו את דרכם לארץ או שהיו צפויים לצאת ארצה בשבועות הקרובים, וכעת עתידם תחת סימן שאלה. חלק מהגורמים בוחנים דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות המסחר הטורקיות, ובשוק כבר צצו חברות מתמחות שמציעות בכך סיוע.

במקביל החלו יבואנים ישראלים לחפש חלופות לייצור הטורקי. עם החלופות המתגבשות נמנות בעיקר פולין, הונגריה ומדינות מזרח אירופה אחרות, שיבוא הסחורה מהן נחשב לזול יחסית. עם זאת, להערכת היבואנים יבוא הסחורות ממדינות אלו עדיין יהיה יקר יותר מהסחורה שיובאה עד כה מישראל, מה שצפוי להתגלגל בסופו של יום גם למחירים לצרכנים.

נמל אשדוד (צילום: נשיונל פוטוגרפיק, יח"צ)
נמל אשדוד (ארכיון) | צילום: נשיונל פוטוגרפיק, יח"צ

מה אומרים בכירי המשק?

ראשי המגזר העסקי מאשימים את הממשלה כי לא נערכה להתמודדות עם האיום הטורקי, אף שמתחילת המלחמה כל הסימנים העידו ששתי המדינות צועדות במסלול התנגשות. "ישראל מתנהלת בתסמונת האישה המוכה: בהתחלה מתכחשת, אחר כך אומרת שזאת תאונה, ואז 'ברח לו', והאמת בסוף מתפוצצת לנו בפנים", מסר נשיא התאחדות התעשיינית ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ד"ר רון תומר.

בנשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי אומרים שהחזית הטורקית היא חלק מאירוע רחב יותר של תנאים ולחצים שפוגעים ביכולת התפקוד של המשק והכלכלה המקומיים. לדברי אמיתי, המדינה ניצבת ללא תוכנית סדורה שתתמודד עם האתגר, תבלום את עליות המחירים ותגוון את שרשראות הייצור והאספקה של המדינה.