"התנאים במשק מאפשרים לעשות זאת", אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על הורדת הריבית, שעליה הודיע היום (שני) בנק ישראל. הריבית לחודש ינואר 2024 ירדה ב-0.25% והיא תעמוד על 4.5%. מדובר בהורדת הריבית הראשונה מאז הפחית בנק ישראל את הריבית במהלך משבר הקורונה באפריל 2020 ב-0.25% לרמה של 0.1%.

"לאור זה שבזמן המלחמה נראה שהשווקים יציבים, החלטנו לקבל את ההחלטה להוריד את הריבית. התוואי בעתיד תלוי בהמשך הפעילות במשק, בהתכנסות האינפלציה ליעדה וכמובן גם במדיניות הפיסקאלית", אומר פרופ' ירון.

"כל עוד המלחמה תהיה רק בגזרה הדרומית, נחזור ליעדים במהלך 2025"

"אנחנו כרגע מניחים, כל עוד המלחמה תהיה רק בגזרה הדרומית, שנחזור לאיפה שאנחנו אמורים להיות רק במהלך 2025", מציין הנגיד. "כלומר תהיה פה פגיעה מסתמנת של כמה אחוזים בתוצר. מעבר לזה זה לא נופל על כולם באותה צורה. לא כולם ייפגעו באותה צורה. אבל לכלכלה הישראלית יש את כל היסודות לשגשג לאחר המלחמה, כל עוד ייעשו את הצעדים הנכונים גם בתקציב לטובת הצמיחה וניהול הסיכונים יהיה כזה שלא יאפשרו לחוב להתפתח".

סיקור מורחב ב-N12:

שמענו את ראש הממשלה אומר שיש כסף.

"קודם כול ברור לכולם שאין משאבים בלתי מוגבלים. יש לנו הוצאות ביטחון שגדלו משמעותית ולכן חייבים לבצע את ההתאמות הנדרשות, כדי שגם נחזור לצמיחה ברת קיימא וגם כדי שהאמון של השווקים יישמר".

"מדיניות הריבית תלויה קודם כל בשמירה על היציבות הפיננסית"

"מדיניות הריבית תלויה קודם כל בשמירה על היציבות הפיננסית", מדגיש פרופ' ירון. היא תלויה הוא אומר גם "בהתכנסות האינפלציה ליעד, וכרגע נראה שזה התהליך, ולחלופין גם בפעילות במשק וגם במדיניות התקציבית, שעליה אני מדבר, שגם לה יכולה להיות השפעה גם על הפעילות וגם על איך השווקים רואים אותנו".

אתה מדבר בהודעה שלך על כך שאין ארוחות חינם, שיש משרדי ממשלה מיותרים, אתה יכול לפרט איפה הממשלה צריכה לקצץ?

"אין ארוחות חינם ולכן הגידול בהוצאות מחייב אותנו לממן את זה בצורה כלשהי. או שזה יבוא על ידי ריבית גבוהה יותר או אינפלציה או על ידי התאמות תקציביות. סדרי הגודל הם כאלה שהשינויים יצטרכו להיעשות גם בצד ההוצאות, וזה כולל גם במשרדים שפחות נחוצים ואגף תקציבים מנה כאלה, זאת בוודאי נקודת פתיחה טובה. אבל גם כמובן, לא רק בצד ההוצאות, צריך לשפר את צד ההכנסות".

העלאת מסים?

"זה כולל גם העלאת מסים, זה לא חייב להתבצע כבר ב-2024, אבל חייבים לשדר לשווקים שיהיה אמון בכך שהחוב שלנו שאין ספק שיתפח - שאנחנו מעריכים שיעלה ב-66% ב-24 וב-25. אבל שלאור ההתאמות הנדרשות שאני אומר שצריך לבצע, החוב יירד. זה מה שמצופה מאיתנו כדי שיהיה אמון בתהליך התקציבי ובתהליך של המדיניות הפיסקאלית".

פעילות כוחות צה"ל ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
כוחות צה"ל ברצועה | צילום: דובר צה"ל

לא היה מקום לומר לבנקים תתגייסו יותר למאמץ הזה?

"אנחנו תמיד רוצים לראות את הבנקים מתגייסים עוד יותר לטובת האירוע הגדול הזה, ואנחנו רוצים לראות יותר סיוע והקלות לטובת אזרחים שנפגעו", אומר הנגיד על הבנקים. "יחד עם זאת צריך לזכור, הבנקים היו הראשונים שנתנו דחיות תשלומים, חלק מהדחיות הפכו לספיגה פרמננטית, אבל אנחנו מקווים לראות יותר. יש לנו שיח עם הבנקים, אבל אנחנו כמובן לא רוצים להתערב. כמובן שהיינו רוצים לראות אותם עושים יותר".   

 "העצמאות של הנגיד ושל הבנק הם דבר ראשון", אומר הנגיד. "אנחנו פועלים אך ורק בהתאם לשיקולים המקצועיים שלנו, כשחשבנו שצריך למגר את האינפלציה עשינו זאת, ועכשיו כשרואים שיש התכנסות של האינפלציה ליעדה, בניהול הסיכונים אנחנו עושים צעד מדוד ראשון בהורדת ריבית. הצעדים יהיו מדודים וזהירים בהתאם לנתונים שיתקבלו ובהתאם לפעילות הכלכלית ולמדיניות התקציבית".  

"לא נכנס לכל מה ששר אומר או עושה", אומר הנגיד על מדיניות הממשלה. "אבל מה שחשוב מבחינת הכלכלה זה לשמור על חוזקם ועצמאותם של מוסדות המדינה".