"ייתכן שהיה אפשר לעשות יותר, ואולי היה צריך להפעיל את המע"מ כבר ב-2024, אבל אלה בגדול ההתאמות כפי שאני מבין אותן", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בסקירה שהעביר לוועדת הכספים של הכנסת. ירון התייחס לצורך בהתכנסות בין הכנסות והוצאות המדינה במסגרת התקציב המעודכן ל-2024 שאושר בממשלה בשבוע שעבר.
• נתניהו וסמוטריץ' מנסים להעלים את הכספים הקואליציוניים
• התחזית הקודרת שהוצגה לשרים ערב אישור התקציב נחשפת
• "משנים את סדר העדיפויות": התקציב המעודכן אושר בממשלה
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024
ירון ציין כי ברור לכול כי יהיה גידול ארוך טווח בתקציב הביטחון הנובע מהמלחמה, בעקבות גידול בתקציב להתעצמות מערכת הביטחון, הוצאות הריבית בגינה וכן עבור הוצאות מנהלת תקומה. הוא קרא לממשלה להתכנס בהוצאותיה לסכום הצפוי לצאת במסגרת כך, והתייחס לצעדים שנעשו לכיוון זה במסגרת תקציב 2024.
לדברי ירון, לפי הערכות בנק ישראל הוצאות המלחמה הישירות בשנים 2023–2025, כולל הוצאות ריבית, פיצויים והוצאות אזרחיות אחרות סביב המלחמה, יעמדו על כ-215 מיליארד שקל. בנוסף לכך צפוי אובדן הכנסות ממסים בסך 40 מיליארד שקל, וסך הכול 255 מיליארד שקל בשנים אלו.
סימן השאלה הגדול של תוספת הביטחון
הנגיד הוסיף כי הצורך בהגדלת הוצאות הביטחון מחייב תהליך התכנסות. "בואו קודם נצמצם את זה ל-20 מיליארד שקל", התייחס ירון להערכות בדבר התוספת השנתית לתקציב הביטחון. "תהיה ועדה שתבחן את הצרכים, צריך לחדד עפרונות אבל גם להבין את צורכי המערכת, כנגד זה שתהיה לך הוצאה של 20 (מיליארד) נוספים בכל שנה, אתה לא רוצה להראות שהיחס החוב תוצר שלך מתבדר, אם לא מתכנס, לפחות לא מתבדר" - כלומר שהיחס בין החוב של המדינה לצמיחת המשק לא מתפזר ומאבד שליטה בגלל הזינוק בהוצאות.
ירון דיבר גם על התחזית הצמיחה לשנים הקרובות: "התחזית לשנים 2023 ו-2024 היא של צמיחה של 2% בכל אחת מהן, וצמיחה של 5% ב-2025, זאת בתרחיש ייחוס של ירידה בהיקף המלחמה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. זה בהנחה של שמירה על היקף התקציב, לכן כל כך חשוב שנשמור על מסגרת התקציב. אנחנו צופים שהאינפלציה תמשיך להתמתן, אבל יש סביב זה הרבה חוסר ודאות, אירועי הצפון ועוד, לכן אנחנו הולכים בצעדים מאוד מדודים".