המתנחלים שהוטלו עליהם סנקציות כלכליות בידי ארה"ב ובריטניה פנו לבנק ישראל בדרישה כי יורה לבנקים הישראלים להסיר את ההגבלות שהטילו על חשבונות הבנק שלהם. בפנייה ששלחו עורכי הדין של המתנחלים למפקח על הבנקים בבנק ישראל הם טוענים כי עיון בצו שעליו חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן "מלמד שהוא בא לעולם על רקע טענות כלליות ביותר, שלא גובו בקמצוץ ראיה כלפי מי ממרשינו".

• "הסיתו ופגעו בביטחון": הסנקציות של ארה"ב נגד המתנחלים
• בריטניה הצטרפה לארה"ב והטילה סנקציות על 4 מתנחלים
• אחרי ארה"ב ובריטניה: צרפת הטילה סנקציות על 28 מתנחלים
• בנק ישראל: הבנקים הישראלים עשו את המוטל עליהם

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל הודעה ובה גיבה את החלטת בנק לאומי להקפיא את חשבון הבנק של המתנחל ינון לוי ששמו מופיע בצו הנשיאותי שעליו חתם ביידן. זאת בניגוד לקריאתו של שר האוצר סמוטריץ' שקרא לבנקים לא להיענות לדרישה האמריקנית.

המתנחלים שעליהם הוטלו הסנקציות מיוצגים בידי משרד עורכי הדין ד"ר י. וינרוט שנשכר בידי ארגון חוננו. ממשרד וינרוט פנו במכתב למפקח על הבנקים דני חחיאשויליי, וטענו כי הצו האמריקני עוסק בטענות כלליות ביותר המפרטות "רמות גבוהות של אלימות מתנחלים קיצוניים, עקירה כפויה של אנשים וכפרים והרס רכוש" אשר "הגיעה לרמות בלתי נסבלות ומהווה איום רציני על שלום, ביטחון ויציבות של הגדה המערבית ועזה, ישראל ואזור המזרח התיכון הרחב יותר".

נשיא ארה"ב ביידן ומלך ירדן עבדאללה (צילום: רויטרס)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאחר פגישתו עם עבדאללה מלך ירדן | צילום: רויטרס

לטענת עוה"ד, "טענות כלליות אלה, שמעולם לא נבחנו בכור ההליך המשפטי ההוגן המקנה זכות טיעון לנפגע – היו היסוד לסנקציות האישיות החמורות שהוטלו על מרשינו בצו".

הצו האמריקני ציין את שמותיהם של דוד חי חסדאי, עינן טנג'יל, שלום זיכרמן וינון לוי. לפי הצו, חסדאי "הוביל ויזם התפרעות בחווארה - שהסתיימה במותו של אזרח פלסטיני"; טנג'יל היה מעורב בתקיפת חקלאים פלסטינים ופעילים ישראלים; זיכרמן תקף פעילים וכלי רכב; ולוי הוביל קבוצת מתנחלים ש"יצרו אווירת פחד" ביהודה ושומרון.

הסנקציות הבריטיות מכוונות נגד משה שרביט, לו מיוחסות תקיפת רועים פלסטינים בעמק הירדן; צבי בר יוסף, שנטען כי השתמש באיומים ואלימות כלפי תושבים פלסטינים; אלי פדרמן, שנטען כי היה מעורב במספר רב של תקריות נגד רועי צאן פלסטינים בדרום הר חברון; וכן לוי, שהטענות נגדו דומות לטענות האמריקאיות.

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי (צילום: חן גלילי)
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי | צילום: חן גלילי

עורכי הדין טוענים כי התנהלות המפקח על הבנקים הנוכחי חחיאשויליי שונה מזו שנקט קודמו בתפקיד יאיר אבידן לאחר הטלת סנקציות על ממשלת רוסיה. "בעקבות פתיחת המלחמה מול אוקראינה הוטלו סנקציות על ממשלת רוסיה", הם מציינים. "כתוצאה מאותן סנקציות נחסמה בפני לקוחות הבנקים, עולים חדשים, האפשרות לקבל כספים בחשבונותיהם, מחשבונות בנקים רוסיים.

"על רקע זה, מצא לנכון המפקח דאז לשגר לבנקים מכתב הבהרה בו דרש מהם לאזן בין שני אלה: 'ניהול הסיכונים לנוכח החשיפה המשמעותית להפרה או עקיפה של משטרי הסנקציות הבינלאומיות ומאידך גיסא חובת מתן שירות ללקוחות'".

עוד תוהים עורכי הדין "האם אכן לא ניתן להתוות את דרך המלך המאפשרת מחד 'קיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ותפקודה התקין של הכלכלה הישראלית' ומאידך, אינה פוגעת אנושות בזכויותיהם האלמנטריות של לקוחות הבנקים, מרשינו?!". והם אך עונים כי "התשובה היא אחת - ניתן גם ניתן היה, אולם הבנקים ועמם הפיקוח על הבנקים בחרו לרמוס את זכויותיהם".

בסיום מכתבם פונים עורכי הדין למפקח על הבנקים בדרישה כי יורה לבנקים להסיר את ההגבלות שהטילו על חשבונות הבנק של המתנחלים: "נבקשך להורות לתאגידים הבנקאיים להסיר לאלתר כל הגבלה ו/או חסימה מכל סוג ומין מחשבונות הבנק של בני/ות הזוג של האישים ששמם ננקב בצו האמריקאי, שתחולתו בשום אופן אינה יכולה להשתרע עליהם/ן".