הדיון הפוליטי על חוק הגיוס החדש והכשרת הפטור מגיוס לחרדים מתחמם, והסעיף שמבקש להעלות משמעותית את גיל הפטור לחרדים זוכה לביקורת רבה. לפי טיוטת החוק שמקדמת הממשלה, על אברכים שלא יתגייסו לשירות בצה"ל ייאסר להשתלב בשוק העבודה עד גיל 35, במקום עד גיל 26 כיום. במקביל, נתונים חדשים שהעבירה המדינה לבג"ץ חושפים את מימדי הפטור הנוכחי: לפי תשובת המדינה שהוגשה ביום חמישי האחרון, נכון לינואר השנה תקצבה מדינת ישראל כ-56.5 אלף תלמידי ישיבה אברכים שגיוסם לצה"ל נדחה.

עוד בנושא ב-N12:

• טיוטת חוק הגיוס החדש ולו"ז החקיקה המסתמן
• סערת חוק הגיוס - וההחלטה בצה״ל
האוצר: המחסור בחיילים - למלא בגיוס סדיר ולא במילואימניקים
• הקרב סביב צה"ל החדש שייקבע את עתיד המדינה

לפי טיוטת הצעת חוק הגיוס שמקדמת הממשלה, העלאת גיל הפטור מגיוס לחרדים בכמעט 10 שנים נועדה "ליצור תמריץ גדול יותר לשירות צבאי או אזרחי טרם יציאה לשוק העבודה ולצמצם את אי השוויון בשירות". מדובר בשינוי כיוון מצד הממשלה, לאחר שלפני כשנה בלבד דחפו במשרד האוצר תחת השר בצלאל סמוטריץ' להוריד את גיל הפטור לחרדים לגיל 21 במטרה לעודד שילוב של גברים חרדים בשוק התעסוקה. באותה עת במערכת הביטחון ביקשו להוריד את גיל הפטור ל-23 בלבד.

להחזיר את המדינה 15 שנים אחורה

בהצעת המחליטים שתעלה לדיון הממשלה בהמשך השבוע צוין תחת הסעיף "נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה" המתייחסים חוק גיוס החדש כי הסעיף "לא רלוונטי". בפורום הכלכלנים אומרים כי " אין עמדה רחוקה מן המציאות מאשר עמדה זו".

למעשה, ההצעה להעלות את גיל הפטור לחרדים משירות צבאי מבקשת להחזיר את המציאות כ-15 שנה לאחור: עד לשנת 2010 עמד גיל הפטור על 35 במשך עשרות שנים, מציין ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך. לפי ניתוח שערך מלאך, פטור זה לא תרם לגיוס חרדים לצה"ל - שעמד על כמה מאות בודדות של מתגייסים באותה שנה - אלא דווקא מנע כניסה שלהם לשוק העבודה. נכון ל-2010 שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים היו פחות מ-40% לעומת 81% בקרב יהודים לא חרדים.

לפי הניתוח, בשנת 2011 בה הורד גיל הפטור מ-35 ל-28 עלה שיעור התעסוקה של הגברים החרדים מ-43% ל-45.5%. ב-2014 הורד גיל הפטור שוב ל-24 ושנה לאחר מכן עלה שיעור התעסוקה של הגברים החרדים טיפס כבר ל-51%.

הלווית הרב אדלשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הלווית הרב אדלשטיין בבני ברק (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בפורום הכלכלנים מציינים כי מחקר שפרסם בנק ישראל ב-2021 מצא שהורדת גיל הפטור לחרדים מ-35 ל-24 העלתה ב-13% את הסיכוי של גברים חרדים לצאת לשוק העבודה. במקביל עלתה ב-24% הכנסת משקי הבית של אותם גברים. לפי ד"ר מלאך, "כיום 55.5% מהגברים החרדים בגילאי 66-25 - עובדים", ולדבריו יש חשש שאם גיל הפטור יועלה אחוזים אלו יצנחו.

מחקר אחר שנעשה אשתקד במכון הישראלי לדמוקרטיה בידי גבי גורדון מעלה כי ככל שהחרדים נכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר כך גם נפגעת יכולת ההשתכרות שלהם. לפי המחקר, "קבוצת העוזבים את הישיבה בשנות ה-30 לחייהם נשארת עם פער של כ-2.5 אלף שקלים במונחים חודשיים בגיל 40 בהשוואה לקבוצות האחרות היוצאות בגיל צעיר יותר".

בפורום הכלכלנים מוסיפים כי אין כל ראייה מחקרית לכך שהעלאת גיל הפטור תעלה את היקפי המתגייסים, אלא להיפך: העלאת גיל הפטור צפויה לפגוע בהכנסתן של משפחות חרדיות צעירות ולהרע את מצבן הכלכלי.

תיעוד פעילות הכוחות הלוחמים בחאן יונס (צילום: דובר צה"ל)
כוחות צה"ל בפעילות ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

לדברי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, "קידום ההצעה יפגע קשות בכלכלה - העלאת גיל הפטור ל-35 תהווה מכה לנסיונות השילוב בכלכלה של הגברים החרדים ותעמיס על תקציב המדינה את תקציבי הכלכלה שלהם".

לפי הודעת פורום הכלכלנים, המתווה שמקדמת הממשלה יכביד את הנטל על כל חיילי צה"ל, בסדיר והמילואים, הן במישור הצבאי והן במישור הכלכלי. לא רק שכל אזרח משרת יידרש להתייצב ליותר ימי מילואים, הוא גם יידרש לממן עוד אזרחים שיגרעו משוק העבודה.

244 מוסדות יפסיקו לקבל תמיכה?

העלאת גיל הפטור צפויה להגדיל משמעותית את מספר בני הציבור החרדי שהמדינה מעבירה תמורתם תמיכה לישיבות החרדיות והכוללים. כאמור, מתשובת המדינה לבג"ץ על בסיס נתוני משרד החינוך, נכון לינואר השנה תקצבה מדינת ישראל כ-56.5 אלף תלמידי ישיבה אברכים שגיוסם לצה"ל נדחה.

תלמידי ישיבות  (צילום: חדשות 12)
תלמידי ישיבה (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: חדשות 12

נתון זה מעלה פער של כ-6,400 תלמידי ישיבה ואברכים לעומת הנתון של דחוי שירות מהחברה החרדית שהעבירה המדינה על בסיס דיווח רשויות הגיוס. תשובת המדינה מציינת כי לפי רשויות הגיוס, בעת פקיעת הפרק הרלוונטי בחוק הגיוס החזיקו בצווים לדחיית גיוס כ-63 אלף איש "מקרב בני הציבור החרדי שלא ננקטו בהקשרם הליכי גיוס עקב החלטת הממשלה".

תשובת המדינה מתייחסת לפער בין הנתונים ומציינת כי "נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הנושא מצוי בבחינה שטרם מוצתה, ומתקיים שיח בין רשויות הגיוס ומשרד החינוך בעניין".

הפגנה של חרדים נגד גיוס לצה"ל, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל, בשבוע שעבר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אותם 56.5 אלף מהציבור החרדי לומדים בכ-1,500 מסגרות לימוד מתוך כ-2,040 מסגרות שהגישו בקשות לתמיכות תקציביות בשנת 2024. לפי תשובת המדינה, במידה ובג"ץ יורה על צו ביניים שימנע את העברת כספי התמיכות למוסדות בהם לומדים דחויי הגיוס, 244 מוסדות יפסיקו לקבל תמיכה - משום שמספר התלמידים בהם יירד מתחת למספר המינימלי הנדרש לבקשת תמיכה. בו בעת, הצו יביא לקיצוץ של יותר מ-30% בכספי התמיכות שמועברים ל-371 מוסדות לימוד, בהם לומדים בסך הכל כ-35.5 אלף תלמידים.