במקביל להחלטת בנק ישראל להעלות היום (שני) את הריבית ב-0.25% בפעם התשיעית ברציפות, הזהירו בבנק באופן חריג מההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית על המשק. לפי ההערכות של הבנק, אם פרמיית הסיכון של ישראל תעלה - עלול להיות נזק של בין 14 עד 49 מיליארד שקל למשק בשנה למשך שלוש שנים, תלוי בעוצמת ובמשך ההשפעה של החקיקה.

סיקור N12

בתשובה לשאלת N12 האם הניתוח של בנק ישראל הוצג לשר האוצר השיב הנגיד: "לא אתייחס לפגישות פרטיות עם שרים ולא עם נציגי ציבור אחרים. כולם מודים שלעשות תחזית על האירוע הזה, זה לא דבר קל. יש הרבה משפטנים שקשים לשקלול. אנחנו עשינו את זה כמיטב יכולתנו להתמקד בשלושה פרמטרים שראינו גם באירועים אחרים".

בתשובה לשאלה האם כבר נעשה נזק שאינו בר תיקון לכלכלה הישראלית: "קשה לאמוד אם הכלכלה תתאושש במלואה, גם אם נגיע להסכמות רחבות. אנחנו רואים ירידה חדה בגיוסי ההון של חברות היי-טק כבר עכשיו, אבל רואים ירידה כזו גם בעולם. ברור שככל שפתרון מסוים יבוא בצורה המהירה ביותר ובצורה הרחבה ביותר - ככל שהיה אפקט מסוים, הוא ידעך".

קודם לכן הצהיר הנגיד אמיר ירון: "לאי הוודאות והאירועים שהיינו עדים בהם בשבועות האחרונים הייתה השפעה על הכלכלה הישראלית. אני סבור כי ככל שתתקבל הסכמה רחבה תוך שיתוף פעולה, גם הכלכלה הישראלית תצא נשכרת". הוא הציג גם תחזית אופטימית: "בתרחיש של הסכמות, התוצר יצמח בקצב של 2.5% ב-2023 ו-3.5% בשנת 2024. על פי התחזית, האינפלציה צפויה להמשיך לחזור במהלך 2024 אל תחום היעד". 

"אנחנו מאוד ממוסגרים בזה שאנחנו אומרים שהניתוח נעשה במידה והשינויים הללו יביאו למצב שבו יש ירידה בפרמיית הסיכון", הדגיש ירון, "גם ראש הממשלה התבטא לאחרונה שיש לעניין אספקטים כלכליים. מאוד קשה לאמוד מה קורה בנק' הזמן הזו, כי לא עבר הרבה זמן, אבל אנחנו כן יודעים שכרגע משקיעים לא אוהבים אי ודאות ויש הרבה שיושבים על הגדר. אני חושב שהכלכלה תצא מאוד נשכרת אם יהיה פה תהליך של הסכמה רחבה ושיתוף פעולה. טוב שיש תקציב, תקציב הוא תכנית עבודה. לטווח הארוך אנחנו רוצים לראות עוד אוכלוסיות בשוק העבודה, זה משהו שכרגע התקציב לא נכנס אליו באופן פרטני".

בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
התוצר עלול להיפגע. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ירון התייחס גם לתנודתיות של השקל: "בעוד שווקי ההון בעולם רשמו עליות שערים מתחילת השנה, מדדי המניות בתל אביב מציגים ביצועי חסר. גם בשוק המט"ח נרשמה תנודתיות גבוהה של השקל בשבועות האחרונים. לפיחות השקל ישנה כמובן השפעה על האינפלציה בישראל. אין זה סוד שבתקופה זו של אי ודאות גדולה בארץ ובעולם עריכת תחזית היא מורכבת מתמיד. כיוון שתוצאות תהליך החקיקה אינן ידועות, הציגה חטיבת המחקר את הערכותיה על בסיס שני תרחישים: תרחיש שבו המחלוקת מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית, והתרחיש השני מציג ניתוח של השלכות אפשריות של השינויים".

על עליית המדד אמר: "האינפלציה מצויה מזה זמן מעל היעד, ועל פי התחזיות היא צפויה להתמתן ב-12 החודשים הקרובים ולשוב לתחום היעד. הוא הוסיף: "חשוב שהממשלה ויתר הגורמים הרלוונטיים יפעלו להמשך הגדלת היצע הדיור לאורך זמן, זה קריטי לירידת המחירים". 

בנק ישראל הציג "אינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה"

"לאור אי הוודאות הרבה, שבו מתרחשים שינויי חקיקה משמעותיים המשפיעים על הכלכלה, אנו מציגים טווח רחב של גודל הפגיעה האפשרית בתוצר ושל ההשפעה על משתנים אחרים במשק", כתבו בהערכת בנק ישראל, "טווח זה תלוי, בין היתר, בעוצמה ובהתמדה של השינויים בפרמיית הסיכון, בשווקים ובביקושים. משכך, יש להתייחס להערכות שיוצגו להלן כאינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה".

עוד נכתב בהערכה כי "על פי הניתוח שיוצג בהמשך, במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות".