קרן העושר הנורווגית החליטה לחזור בה מההחלטה למשוך את ההשקעות מישראל, אחרי שהודיעה שתבחן את מהלכי הממשלה החדשה ותוודא שהכסף לא מושקע בחברות שפועלות בשטחים - כך פרסמנו הערב (שני) לראשונה ב"תוכנית חיסכון".
מדובר באחת הקרנות הגדולות והמשמעותיות בעולם, שמנהלת יותר מ-1.3 טריליון דולרים בנכסים. בישראל היא משקיעה ב-77 מניות, כששתי השקעות הגדולות שלה הן בשני הבנקים הגדולים - בנק לאומי ובנק הפועלים. יש לה גם מניות בקבוצת דלק, בבזק, בסלקום ובחברות אחרות.
לפני כחצי שנה חשפנו ב"המהדורה המרכזית" כי הקרן החליטה להפסיק להשקיע בישראל ולערוך בדיקה על כל מערכת הבנקאות הישראלית, כדי לוודא שכסף שהיא משקיעה בחברות ישראליות דרך הבנקים - לא יעבור לחברות שפועלות גם בהתנחלויות.
אנשי משרד החוץ, שר החוץ, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית עמנואל נחשון, השגריר בנורווגיה והבנקים עצמם אמרו לקרן העושר שאינם מעודדים פעילות בשטחים, אבל הסבירו על המחויבות לפי החוק הישראלי שלא להפלות בין מה שקורה בתוך הקו הירוק לבין מה שקורה בשטחים.
אחרי הליך שכנוע ארוך, שבו לקחו הבנקים חלק גדול, הקרן החליטה לחזור בה מההחלטה למשוך את ההשקעות מישראל. החשש היה שאם קרן העושר תמשוך את השקעותיה, יתחיל אפקט דומינו ועוד ועוד קרנות היו מקבלות לגיטימציה לפעול כך. ובעצם, הבנקים הוציאו עבור הממשלה את הערמונים מן האש.
לדברי גורם מדיני, אם התרחיש הזה היה קורה - זה היה תחילתו של גל מסוכן ביותר, וזה הדבר האחרון שישראל הייתה צריכה - גם על רקע אובדן ההשקעות בשל המהפכה המשפטית.
שר החוץ אלי כהן אמר: "משרד החוץ עומד בחזית הפעילות המדינית ברחבי העולם לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, והוכיח גם הפעם כי בפעילות מתואמת ויעילה, הוא נלחם בניסיונות לקדם חרמות ומונע פגיעה בכלכלת ישראל".