האינפלציה ממשיכה לטפס למרות העלאות הריבית החדות, ובמשק חוששים שהיא תדחוף את בנק ישראל להעלות את הריבית מעבר לרמה המתוכננת. ביום שני הקרוב תתפרסם החלטת ריבית נוספת, ובנק ישראל צפוי להודיע על העלאה של 0.25 נקודות האחוז, כך שהריבית במשק תגיע לשיעור של 4%. מה השיקולים של הנגיד, מתי האינפלציה תתחיל לרדת, ולאיזו רמה הריבית צפויה עוד להגיע?
על אף שאנליסטים צפו ירידה באינפלציה השנתית, מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע עם עליה של 0.3% ביחס לחודש הקודם, ועלייה של 5.4% בקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים. זו האינפלציה הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל מאז סוף 2008, והיא השיא של גל עליות המחירים הנוכחי.
מחודש אפריל בנק ישראל מנסה להילחם בהתייקרויות על ידי העלאת הריבית. הבנק העלה את הריבית כבר 7 פעמים ברציפות, מ-0.1% לרמה של 3.75%. בהחלטה הקרובה הוא צפוי להעלות אותה שוב. העלאת הריבית נועדה לקרר את המשק, להאט את הפעילות ועל ידי כך להוריד מחירים. ואכן, העלאות הריבית הפכו את ההלוואות ליקרות, והצליחו לקרר ביקושים לדיור ולשנות את המגמה במחירי הנדל"ן בישראל. ההשפעה של הריבית על ההשקעות גררה גם גלי פיטורים מאסיביים בעולם ובארה"ב ובאירופה כבר רואים ירידה בשיעור האינפלציה השנתי, אך בישראל זה עדיין לא המצב.
למה האינפלציה לא יורדת?
"מראש היה ברור שצריך לצפות להפתעות במדד ינואר, שכן הוא מחושב על בסיס משקולות חדשות שהלמ"ס מעדכן פעם בשנתיים", מסביר גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות. בית-אור מתייחס לעדכון מדד המחירים לצרכן, שמתבצע על פי סקר הוצאות: ככל שמשקי הבית מוציאים על משהו יותר כסף, כך משקלו של אותו סעיף במדד עולה, והתוצאה היא לרוב עלייה במדד. כך למשל, במדד החדש רכיב הדיור קיבל משקל גדול יותר וכך גם סעיף המזון, כולל פירות וירקות. לעומת זאת משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד. כלומר התייקרות של סעיף הדיור או המזון תשפיע יותר על האינפלציה מאשר היא השפיע עליו במדד הקודם. "מדד ינואר רק מחזק עוד יותר את ההערכה כי סיפור האינפלציה עדיין לא נגמר, לא בישראל ולא בעולם", מעריך בית-אור.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מעריך: "במבט קדימה, אנו צופים ירידה מהירה יחסית באינפלציה בחודשים הבאים, כאשר ייצאו מהחישוב השנתי המדדים הגבוהים מהשנה שעברה, פברואר עד אפריל, שהושפעו מפרוץ המלחמה באוקראינה, מחירי השילוח הגבוהים והפתיחה מחדש בישראל לאחר גל האומיקרון. יחד עם זאת, שוק העבודה ההדוק, תוספות השכר הצפויות בסקטור הציבורי ותקציב מרחיב צפויים להמשיך ולהחזיק את האינפלציה מעל ליעד בנק ישראל עוד חודשים רבים".
למרות האינפלציה ה"דביקה", האנליסטים צופים שהיא תרד בהמשך השנה ותחזור לתחום היעד עד לסוף 2023 או תחילת 2024. כלומר, האינפלציה תרד בחזרה ל-3% ב-12 החודשים הבאים, גם אם התהליך הזה איטי משחשבנו.
איך זה ישפיע על הריבית?
על אף שבנק ישראל העריך כי הריבית המקסימלית שאליה יגיע תהיה 4%, במשק כבר מבינים שזה לא הסוף. בבנק צמצמו את קצב ההעלאות, ובהחלטה הקרובה הריבית צפויה לעלות "רק" ב-0.25 נקודות האחוז, אך במשק צופים לפחות העלאה אחת נוספת בהחלטה הבאה, ב-0.25 נקודות נוספות.
גם הפיחות בשקל בשבועות האחרונים, לאור התחזקות הדולר העולמית וכן על רקע ההפתחויות הפוליטיות בישראל, ישפיע על העלאות הריבית. היחלשות המטבע המקומי מייקרת את היבוא וכתוצאה מכך מגבירה את הלחצים האינפלציוניים. בנוסף החלטות הריבית בארה"ב משפיעות על בנק ישראל. בארה"ב צופים המשך העלאות ריבית, ובישראל ירצו לשמור על מרווח סביר מהריבית האמריקנית, כדי לא לפגוע בשער המטבע.
העובדה שנתוני הצמיחה שפורסמו היום היו חיוביים ביותר, ועלו מעל התחזיות, רק מחזקת את ההערכה שבנק ישראל ירגיש בנוח להמשיך להעלות את הריבית מבלי לחשוש שהכלכלה הישראלית תיגרר למיתון.