מתרחקים ממיתון: הצמיחה הכלכלית בישראל הגיעה ב-2022 לרמה של 6.5%, מעל תחזית בנק ישראל (6.3%), כך לפי נתונים שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בישראל היא מהגבוהות במדינות ה-OECD, פי 2.3 מהצמיחה הממוצעת במדינות הארגון, והצמיחה בתוצר לנפש היא שנייה ב-OECD.
הצמיחה ב-2022 נמוכה ביחס ל-2021, אז נרשמה עליה של 8.6%, זאת לאחר ירידה של 1.9% בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה. האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2022 ב-2%, כך שהתוצר לנפש עלה ב-4.4%, פי 1.7 מהממוצע של ה-OECD.
על אף הנתונים החיוביים, השנה הבאה עשויה להיות קשה עבור הכלכלה הישראלית, בין היתר בשל השפעות המלחמה במזרח אירופה. בבנק ישראל צופים כי ב-2023 התוצר המקומי הגולמי יעלה ב-2.8% בלבד, בדומה למדינות אירופה. בפורום המומחים של אגף הכלכלנית באוצר לעומת זאת מעריכים כי ב-2023 תצמח הכלכלה הישראלית ב-2.7%. האגף אף הזהיר שבשילוב עם השפעות אפשריות של הרפורמה המשפטית על הכלכלה, התחזית הזו עלולה לרדת.
ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2022 ב-5.5%, ומשקפת עליה של 5.7% בצריכה פרטית שוטפת לנפש. המשמעות הפשוטה היא שאנחנו מוציאים יותר - על מזון, משקאות, שירותים אישיים, ועוד. הנתונים האלה משקפים את האינפלציה הגבוהה, אך גם עלייה כללית בצריכה, כלומר בביקושים. לאחר שברבעון השלישי של 2022 נמדדה ירידה של 27% בצריכה של מוצרים בני קיימה (מוצרים שבהם ניתן להשתמש לאורך זמן כמו מכונית, טלוויזיה, רהיטים ומוצרי חשמל), ברבעון הרביעי של 2022 המספר הזה שב ועלה ב-39%.
מה המשמעות של צמיחה גבוהה?
נתוני הצמיחה הטובים, לצד נתוני האינפלציה הבעייתיים מאמש, מחזקים את ההערכה שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון יעלה את הריבית ל-4% בהחלטה הקרובה ביום שני, ואף מעבר לרמה זו בהחלטה הבאה אחריה. העלאת הריבית נועדה להאט את הפעילות הכלכלית ולעצור את הביקושים כדי למתן את קצב האינפלציה. האטת הפעילות הכלכלית יתר על המידה עלולה להוביל למיתון, תרחיש שממנו בנק ישראל מבקש להימנע. ככל שנתוני הצמיחה חזקים יותר, כך יכול בנק ישראל לחשוש פחות ממיתון בהחלטות הריבית שלו.
כמו כן, לא תמיד הישראלים נהנים באופן שווה מהצמיחה בתוצר. לפי ניתוח שערכו בפורום ארלוזרוב והוצג היום בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחילת שנות ה-2000 חלה התנתקות בין צמיחת הפריון לצמיחת השכר במשק. המשמעות היא שהכלכלה אמנם צומחת, אך ההצמיחה הזו לא "מגולגלת" לשכר של העובדים והם לא נהנים ממנה, זאת בעוד שמחירי המוצרים והשירותים עולים.
לפי הערכה שהוצגה היום בכנס הלמ"ס, צפויים לחיות בישראל יותר מ-10 מיליון ישראלים כבר באמצע שנת 2024 אם קצב הילודה יוסיף להיות גבוה. אם יאט לקצב שאפיין את ישראל לפני משבר הקורונה, נחצה את רף ה-10 מיליון ישראלים בסוף 2024.