הבורסה בתל אביב ננעלה היום (ראשון) בירידות חדות בהובלת מניות הבנקים. הירידות מגיעות על רקע האזהרות של חלק ממנהלי הבנקים הגדולים, בפגישה עם ראש הממשלה בסוף השבוע, והדיווחים על משיכות ראשונות של פיקדונות בהיקפים קטנים מהבנקים. בנק ישראל מבהיר שאין אינדיקציה למשיכות משמעותיות.
במקביל פורסמה היום סקירה של ענקית הבנקאות האמריקנית, גולדמן זקס, שאמנם התייחסה בכובד ראש להתפתחויות הפוליטיות בישראל אך הבהירה שהיא צופה שהשפעותיהן הכלכליות יהיו מוגבלות ביותר, בוודאי בטווח הקצר. מחר ייפתח המסחר במטבע חוץ, ויש שצופים שנראה התחזקות של הדולר.
מניות הבנקים מחקו היום 4.3% בממוצע, מניית בנק לאומי צנחה ב-4.4%, הפועלים ב-3.7%, דיקונט ב-4.8%, מזרחי ב-4.6%. ת"א 35 איבד 1.99% ות"א 125 ירד ב-2.23%. ת"א פיננסים, שמכיל את מניות הבנקים ירד ב-3.68%, ות"א בנקים, שמכיל רק את מניות חמשת הבנקים הגדולים, הוביל את הנפילות וסגר את יום המסחר בירידה של 4.29%. ת"א רשתות שיווק איבד 2.08%. גם שוק האג"ח חווה ירידות, אם כי קלות יותר, תל בונד צמודות A ירד ב-0.88% ותל בונד 60 ב-0.46%.
בתגובה להתפתחויות ולאזהרות מנהלי הבנקים הבהיר הערב בנק ישראל כי "נכון לעכשיו מקיימים מעקב אחרי המערכת הבנקאית, ואין אינדקיציה להוצאה משמעותית של פיקדונות". הבנק הזכיר כי יש סקירה רחבה בעולם הכלכלי על אודות מה שקורה בארץ.
גולדמן זקס: "להשלכות הכלכליות השליליות ייקח שנים להתממש, נעקוב מקרוב"
גולדמן זקס פרסמו היום סיכום של הביקור שלהם בישראל. נציגי בנק ההשקעות האמריקני פגשו קובעי מדיניות, אנליסטים וגורמים בשוק. בפרק שמוקדש לשער השקל מתארים אנשי גולדמן כי בשנה האחרונה השקל נחלש מול הדולר, ובסוף השנה גם מול האירו. הגורם המרכזי שמסביר את השינוי בשער המטבע היה התיאום הגבוה של השקל עם מניות הטכנולוגיה הגלובליות, שהיו במגמת נפילה לאורך שנת 2022. הקורלציה הזו עם שוק המניות האמריקני משקפת זרמים של ביקוש של גופי ההשקעות המוסדיים לנכסים זרים.
בגולדמן זקס הבהירו כי "רוב הגורמים שעמם הם שוחחו מצפים שהקורלציה עם שוק המניות תמשיך להיות הגורם המשמעותי ביותר בשוק המט"ח גם בשנה הקרובה. עם זאת מספר גורמים הביעו דאגה לגבי חוסר הוודאות הפוליטי בישראל, שיוכל להשפיע על הסנטימנט של המשקיעים לגבי המטבע המקומי ולהשאיר את השקל חשוף לנפילות. בפרט, הרפורמה המשפטית הובילה להפגנות באזורים מרכזיים והובילה מנהיגים עסקיים מקומיים להביע את דאגתם".
"ובכל זאת, הרושם שלנו", כותבים גולדמן זאקס, "שלהשלכות המקרו-כלכליות של התרחישים השליליים העיקריים שמדברים עליהם, ייקח שנים להתממש, והן לא ישנו את התמונה הכלכלית המהותית בטווח הקצר. יתר על כן, אנחנו חושבים שהשינויים המבניים בכלכלה הישראלית הפחיתו את הרגישות שלה להתפתחויות הפוליטיות. בעבר, כשישראל הייתה בגירעון בחשבון השוטף והייתה תלויה בזרימה פנימה של הון זר, הנכסים הישראלים (והשקל בפרט) היו רגישים יותר לאי-ודאות פוליטית. בניגוד למצב האמור, ישראל היום היא בעיקר יצואנית של הון וכתוצאה מכך הנכסים הישראלים רגישים הרבה פחות לאי-יציבות פוליטית. ניתן לראות זאת בכך שלחמש מערכות הבחירות שהתרחשו בשלושת השנים האחרונות הייתה השפעה מוגבלת במיוחד על השווקים הפיננסיים".
"זה לא אומר שלמצב הנתון לא יכולות להיות הפעם השלכות משמעותיות יותר, ואנחנו נעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות. ובכל זאת, אנחנו חושבים שלשינויים המבניים הללו וההשפעות שלהם על השווקים הכלכליים הם מוערכים מתחת למידה".