בנק ישראל העלה את הריבית במשק בפעם החמישית ברציפות: הריבית עלתה ב-0.75% והיא תעמוד כעת על 2.75% - רמת ריבית שלא נראתה בישראל כבר 11 שנים. בהתאם תעלה גם ריבית הפריים, מ-3.5% לשיעור של 4.25%. הריבית עלתה למרות שהאינפלציה ירדה החודש וצפויה לרדת גם בחודש הבא.

יחד עם החלטת הריבית, בנק ישראל מפרסם גם את התחזיות שלו לכלכלה הישראלית: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6% ב-2022, תחזית שעודכנה כלפי מעלה, ובשיעור של 3% ב-2023. תחזית הצמיחה ל-2023 מבטאת התמתנות אך עדיין מעידים על רמת פעילות גבוהה.

בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה והריבית: שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 2.7%, ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 4.6% וב-2023 על 2.5% (לעומת 4.5% ו-2.4% בתחזית הקודמת). על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.50% בממוצע ברבעון השלישי של 2023, עלייה מהתחזית הקודמת. המשמעות היא שעליות הריבית לא הסתיימו.

בין השיקולים שהובילו להחלטה ציין בנק ישראל את האינפלציה, שמצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת ב-12 החודשים האחרונים על 4.6%. על אף שהאינפלציה ירדה, בעיקר בשל ירידת מחירי הדלק, בבנק ישראל מציינים שעליות המחירים במדד נרשמות במנעד רחב של סעיפים, מה שמעיד על התפשטותה של האינפלציה.

הבנק ציין גם את חולשתו של השקל מול הדולר, שמאז החלטת הריבית האחרונה נפל ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%. בנוסף במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת ורמת התוצר גבוהה מהמגמה שהייתה חזויה בטרם משבר הקורונה.

העלאת הריבית משפיעה לרעה על נוטלי המשכנתאות, שיצטרכו לשלם יותר מדי חודש. העלאת ריבית הפריים מעלה באופן מידי את החזרי הריבית במסלולים הצמודים לריבית הפריים, והיא מצטרפת להעלאות הקודמות: עד כה עלתה ריבית הפריים במצטבר ב-2.55%, דבר שהעלה את החזרי המשכנתה במאות ואף אלפי שקלים בשנה. 

בנושא המשכנתאות אמר הנגיד: "הערכות שלנו לגבי המשכנתאות שנלקחו בחמשת השנים האחרונות, התוספת הנוכחית מוסיפה כ-100 שקלים לתשלום החודשי. כמובן יש מנעד מאוד רחב של משכנתאות, אבל אלה האומדנים לתוספת הנוכחית למשכנתה. באופן כללי, המשק הישראלי במצב טוב, שוק העבודה הדוק, האינפלציה פה נמוכה משמעותית מרוב המדינות, אבל היא עוברת לסעיפים שמעידים על אינפלציה שנובעת מהביקושים.

"אנחנו מעריכים שהסביבה הנוכחית היא כבר סביבה מרסנת ושבהמשך נצטרך להיות בסביבה גבוהה מ-3%. אנחנו מבינים את הפגיעה בנושאי המשכנתאות אבל צריך להבין שגם זה כדי שלא ניתן לאינפלציה להתבדר. האינפלציה היא גם מרכיב במשכנתאות בפני עצמו. אז אנחנו מעלים עכשיו כדי שלא נצטרך להעלות יותר בהמשך".

הוועדה המוניטרית החליטה על הקפצת הריבית בשיעור גבוה למרות הירידה באינפלציה. בבנק מאמינים שהירידה במדד המחירים לצרכן באוגוסט היא זמנית בלבד ומושפעת משינויים עונתיים ומהירידה החדה במחירי הדלק, ואינה מעידה על מגמה ארוכת טווח. העובדה שלפני כשבוע וחצי העלה הבנק הפדרלי בארה"ב את הריבית ב-0.75% בפעם השלישית ברציפות מוסיפה ללחצים על בנק ישראל להעלות את הריבית על השקל בשיעור דומה, כדי לשמור על שער החליפין שלו ולמנוע פיחות בשקל שייקר את המחירים בארץ.