בנק ישראל העלה את הריבית אתמול (שני) לראשונה מאז 2018, לשיעור של 0.35%, ואף הצהיר על צפי להעלאה ל-1.5% בתוך שנה. לצעד של בנק ישראל יש השלכות משמעותיות על כל תחומי החיים שלנו. על מה נשלם יותר, האם משהו יהפוך לזול יותר ולמה בכלל בנק ישראל עשה את זה עכשיו? N12 עושים סדר.

מה זה בעצם העלאת ריבית?

הכלי המרכזי שיש בידי בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים היא שינוי של הריבית במשק. הריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל היא הריבית לטווח קצר, כלומר הריבית שמשלמים הבנקים המסחריים לבנק ישראל על הלוואות ממנו, וגם הריבית שמשלם בנק ישראל על הכסף שהם מפקידים אצלו. מריבית זו נגזרת באופן ישיר ריבית הפריים (ריבית בנק ישראל +1.5%) ובעקיפין כל הריביות במשק.

מה יעלה לנו יותר?

כל הלוואה שצמודה לפריים (פריים פלוס או פריים מינוס), בין אם מדובר במשכנתא לשם רכישת דירה או הלוואה לכל מטרה אחרת, תתייקר באופן מידי מהעלאת הריבית. ריבית הפריים תעלה ב-0.25% (ל-1.85%) ובהמשך, אם בנק ישראל אכן ימשיך להעלות את הריבית, היא תעלה עוד.

כל מסלול קיים של הלוואה בריבית קבועה, כלומר שאינו צמוד לפריים, לא ישתנה בעקבות העלאת הריבית הנוכחית או ההעלאות הבאות. עם זאת, בלקיחת הלוואה חדשה הבנקים ייקחו בחשבון את עליית הריבית במשק, ויתמחרו אותה גם בהצעה לריבית הקבועה, כך שהלוואות חדשות בריבית קבועה צפויות להתייקר.

חשוב לזכור שללקוח יש יכולת מיקוח מול הבנקים, וכדאי לו לבדוק את תנאי ההלוואה שהבנקים מציעים לו גם מול בנקים אחרים.

מה יקרה לפיקדונות בבנקים?

בדיוק כמו הלוואות, רק הפוך: כל מי שמחזיק בפיקדון שצמוד לריבית הפריים ירוויח מעליית הריבית, בעוד שפיקדונות קיימים בריבית קבועה לא יושפעו מהעלייה. נשאלת השאלה - האם לפיקדונות חדשים יוצעו ריביות טובות יותר?

ניתן היה לצפות שכמו שהריבית על הלוואות חדשות תעלה במהירות, כך גם תעלה הריבית שהלקוח מקבל על הפקדות. אך בעוד שריבית על הלוואות היא הרווח של הבנק, הריבית על הפיקדון היא התשלום שלו והעלתה תגרום לבנק להפסיד. מכיוון שהבנקים מתנהלים (לפחות לכאורה) בשוק תחרותי, מיקוח מול הבנק על תנאי הפיקדון יוכל להוביל לתשואה גבוהה יותר. ככל שלקוחות רבים יותר ישתמשו בכוח שלהם כך הפיקדונות יהפכו לאטרקטיביים יותר. בכל מקרה מדובר בתהליך שלוקח זמן והפגמים בתחרותיות בשוק הבנקאי עלולים למנוע אותו.

כספומט (צילום: sanjagrujic, Shutterstock)
ההלוואות מהבנק יתייקרו מהר מאוד. אילוסטרציה | צילום: sanjagrujic, Shutterstock

חשוב לזכור: הריבית הריאלית נותרה שלילית – כלומר הריבית עדיין נמוכה מהאינפלציה. גם אם תחזיות בנק ישראל יתממשו - הריבית תעלה בשנה הקרובה ל-1.5% וריבית הפריים תעלה ל-3% בעוד שהאינפלציה תעלה ל-3.6% - הפיקדון שלכם בבנק (שיקבל ריבית נמוכה מריבית הפריים) "יפסיד" כסף, לפחות בשנה הקרובה.

האם לקנות עכשיו דירה?

העלאת הריבית הופכת את ההלוואות ליקרות יותר ומקשה על לקיחת משכנתאות, כך שמבחינה זו לכאורה עדיף להקדים את הרכישה לפני העלאות הריבית הבאות.

בטווח הארוך יותר העלאת הריבית עשויה לצנן את שוק הנדל"ן, בגלל הקושי לקחת הלוואות כמו גם חיזוק האלטרנטיבה להשקעה בנדל"ן, בדמות פקדונות עם תשואה גבוהה יותר בבנקים. האם זה אומר שהמחירים יירדו? בכלל לא בטוח. הריבית עדיין נמוכה מאוד וכמו שהוסבר מעלה, התשואה על הפיקדון תישאר שלילית לפחות בשנה הקרובה. בנוסף, כמו שציין בבירור הנגיד, העלאת הריבית לא נועדה להוריד את מחירי הדיור, ועל מנת להצליח בכך יש צורך בממשלה מתפקדת ובבנייה מאסיבית.

האם להשקיע בבורסה?

הריבית בהחלט יכולה להשפיע על התשואה ממניות ומאג"ח, בוודאי בטווח המיידי. שווקי המניות בעולם הגיבו להעלאת הריבית בארה"ב במכירות וירידות שערים. הבורסה, בשל יכולת התגובה המהירה של המשקיעים בה, היא התנודתית ביותר ומושפעת מרגשות ומפחדים מידיים. מצד שני לבורסה יש גם יכולת התאוששות מרשימה ובטווחים ארוכים רואים עלייה בתשואה, בטח במדדים המרכזיים. יש לציין שבכל מקרה העלאת הריבית בישראל אינה משפיעה על הבורסות בעולם, ואפילו על הבורסה בת"א השפעתה יכולה להיות זניחה ביחס להתפתחויות עולמיות (כמו למשל סביבת הריבית העולמית המשתנה).

מסיבת עיתונאים של בנק ישראל (צילום: דוברות בנק ישראל)
הכרזת הריבית בבנק ישראל | צילום: דוברות בנק ישראל

למה דווקא עכשיו?

עד כמה שזה נשמע מוזר, המטרה של העלאת הריבית היא האטה של המשק, ובפרט של הביקושים לצריכה, כדי למתן את האינפלציה (את עליות המחירים). אם עד כה חשבו בבנק ישראל שהאינפלציה נגרמת בגלל שיבושים בשרשראות האספקה וגורמים עולמיים שמשפיעים על ההיצע, לאחרונה שינו שם את ההערכה ומאמינים שגם לביקוש הגובר של הצרכן הישראלי יש תפקיד בהתגברות האינפלציה. העלאת הריבית תזרים פחות כסף לשוק, ובכך תפחית את הביקושים. העלאות ריבית ברחבי העולם תמכו בהחלטה של בנק ישראל. המדיניות הישראלית עדיין מתונה יותר משאר העולם, בעיקר משום ששיעורי האינפלציה פה נמוכים יותר.