ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן צפויים להציג היום (רביעי) שורת צעדים שמטרתם להקל על הכיס הישראלי בצל גל ההתייקרויות במשק. מספר מהלכים נשקלים בתחום, בין השאר: מענק מס הכנסה שלילי, הגדלת נקודות הזיכוי, הוזלת מחירי החשמל והפחתת מכסים על מוצרי מזון ורהיטים. למי כל צעד כזה יכול לסייע, האם זה באמת יפחית את יוקר המחיה, ומה יהיה הכי יעיל? שוחחנו עם עורך דין ורואה חשבון מאורי עמפלי מומחה למיסוי, ועם הכלכלן עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובבית ספר ווריק שבאנגליה. 

מס הכנסה שלילי

מדובר למעשה במענק שנותנת המדינה באמצעות רשות המיסים לעובדים במשכורות נמוכות והוא נועד במקור כדי להגדיל את שיעור ההשתתפחות בכוח העבודה, מסביר עו"ד ורו"ח עמפלי. החוק מתמרץ יציאה לעבודה גם במשכורות נמוכות ומספק מענק חודשי למי שמשכורתו לא מגיעה לרף הקבוע בחוק ועומד בתנאים הסוציאליים שהמדינה קבעה.

היתרון המרכזי: המענק הזה ניתן רק לאוכלוסיות החלשות ביותר ורק למי שיוצא לעבודה, כך שגדלים הסיכויים שהמענק יגיע לאוכלוסיות היעד שזקוקות לעזרה יותר מכל.

החיסרון המרכזי: על מנת לקבל את המענק יש להגיש תביעה, והוא לא מתקבל אוטומטית בתלוש השכר. כלומר זה מייצר עומס על העובדים ומוריד את הסיכוי שכל הזכאים יקבלו את מה שמגיע להם. בנוסף זה לא יסייע באופן מידי ולא כ חודש, כי הזכאות למענק מבוססת על דיווחים.

שורה תחתונה: "אם הכוונה היא לסייע לאוכלוסיות החלשות אז זו דרך טובה להגיע אליהן, אבל הן לא יראו את זה בתזרים החודשי", מסביר עמפלי.

 

נקודות זיכוי

נקודות זיכוי ממס הכנסה מקבל כל מי שהוא תושב ישראל, ומדובר למעשה בהנחה בתשלום המס. כל נקודת זיכוי מפחיתה את חבות המס הסופית, ועל כן הגדלה של נקודות הזיכוי רלוונטית לכל מי שצריך לשלם מיסים, אך יש כאלה שהיא משפיעה עליהם יותר, בפרט הורים לילדים. על פי הפרסומים האחרונים, ההערכה היא שמדובר בתוספת של 300-200 שקלים למשפחה, אך הפרטים הסופיים עדיין לא סוכמו.

היתרון המרכזי: המעביד מתרגם את נקודות הזיכוי לשכירים באופן ישיר לתלוש המשכורת והיישום שלהן יותר מהיר. כלומר ההטבה מתקבלת במידי. בנוסף ההטבה מיועדת לאנשים שמשלמים מס הכנסה, כלומר לאוכלוסייה עובדת.

החיסרון המרכזי: נקודות הזיכוי מסייעות לאוכלוסיות מסוימות והמשמעותיות שבהן נוגעות להורים לילדים - אמהות לילדים עד גיל 18 ואבות לילדים עד גיל 5. על כן הטבה כזו לא תשפיע על רוב הפנסיונרים ועל רווקים ללא ילדים. בנוסף, היא יכולה לסייע באופן משמעותי למשפחות מרובות ילדים (למשל באוכלוסייה החרדית), מה שעלול לנגוד את מדיניות שר האוצר הנוכחי.

שורה תחתונה: על פי עמפלי מדובר בהטבה שמגיעה באופן מידי לשכירים אך עלולה לסייע באופן מינורי בלבד לרבים שזקוקים לסיוע, ולהקל על אוכלוסיות ספציפיות.

הוזלת מחירי החשמל

באוצר לא רוצים להוריד את מס הבלו על הדלק, שעלול לגרום לצריכה גבוהה יותר של דלק, אלא להוריד את מס הבלו על הפחם ובכך להוריד את מחיר החשמל. הפחם נרכש על ידי חברת חשמל, ולא על ידי הצרכן הפרטי, וחברת החשמל כפופה לצרכים של האוכלוסייה ולרגולציה, כך שבאוצר לא צופים עלייה בצריכת הפחם בעקבות ההוזלה. המטרה היא להוריד את מחירי החשמל לצרכן באופן עקיף, מעלייה צפויה של 6% לעלייה של 3% במחיר החשמל.

רבים מתנגדים להטבה מסוג כזה. "מדובר בהטבה רגרסיבית, כזו שכולם ייהנו ממנה גם מי שאתה רוצה לסייע לו וגם למי שאתה לא רוצה לסייע לו", מסביר עמפלי. "ברגע שאתה מפחית את שיעור המס אתה עוזר בהכרח למי שיש לו יותר, למי שצורך יותר. ייהנה מזה יותר מהאוכלוסיות החלשות שמשתמשות בפחות חשמל מלכתחילה. אם אתה חושב שמחירי החשמל גבוהים אז תוריד אותם בלי קשר למיסים, אל תהפוך את המס לכלי שלפיו את קובע את מחירי החשמל".

גם הכלכלן עומר מואב לא מתחבר למדיניות כזו. "ראשית, מכל הרעיונות, הרעיון להוריד את המס על הדלק הוא רעיון הזוי. המס הוא סכום קבוע והורדה שלו תפעל נגד כל המדיניות שנועדה לעודד מעבר של אנשים לתחבורה ציבורית. עדיף כבר לחלק כסף לאנשים סתם". לגבי הורדת המס על הפחם, אומר מואב: "נשאלת השאלה אם לחברת החשמל אין שום גמישות ברכישת פחם (כלומר אם הוזלת המחיר לא תגרום לרכישה של יותר פחם, נ"ר). אם אין לה, אז למעשה הפחתת המס תהיה כמו לתת לחברת חשמל מענק בתקווה שחלק מזה יתגלגל לאזרחים".

"הטענה שלי היא שהורדה של מס אמנם מורידה את המחיר לצרכן אבל היא לא באמת מקלה על יוקר המחיה", מסביר פרופ' מואב, באמירה שנוגעת לרוב הצעדים המתוכננים. "מאיפה הכסף להוריד את המס? כל הורדה במס שלא מלווה בקיצוץ מקביל בהוצאה המשמעות שלה היא תוספת מס היום במקום אחר או תוספת מס בעתיד. זה מקביל ללתת לאנשים כסף במתנה. כדי להוריד את יוקר המחיה צריך להוריד את המרכיב של המחיר של מי שמספק או מייצר את המוצר".

הורדת מכסים

בממשלה שוקלים האצה של מדיניות הסרת החסמים על ידי ביטול מכסים שמוטלים על יבוא של מגוון מוצרים לישראל. בין היתר שוקלים שר האוצר וראש הממשלה להסיר את המכסים שמוטלים על ייבוא רהיטים ומוצרי מזון נוספים, אולי דגים ובשר.

על פי עומר מואב, זה למעשה הצעד היחיד שיוכל להוריד את יוקר המחיה בישראל בטווח הארוך. "מתי הורדת מכס מורידה את יוקר מחיה? כשהיא מייצרת תחרות ואז המחיר שהיצרן מקבל נמוך יותר. כשזה משנה משהו ריאלי בכלכלה".

למעשה אולי כדאי שהממשלה תפסיק לחשוב על פתרונות מידיים שמשמעותם "זריקת כסף מהליקופטרים" ותמשיך במדיניות ארוכת הטווח שלה, שנועדה להוריד את יוקר המחיה על ידי פתיחת השוק לייבוא משמעותי, הקלות בתחום התקינה והפחתת מכסים. כך, ובשיתוף פעולה של רשות התחרות, תוכל הממשלה לוודא שיוקר המחיה באמת יורד פה ולא תצטרך להשתמש בשליפות מהמותן.