קפיצת המשכורות בכמה ממשרדי עורכי הדין הגדולים תשפיע גם על חלק מהמתמחים שיתראיינו בשבוע הבא. במשרדים הגדולים מתכוננים לעשרות ראיונות מידי יום, והשותפים מפנים שבוע שלם למשימה הזו. לקראת השבוע האינטנסיבי, שאלנו מתמחה לעתיד ושני משרדים מובילים על השינויים בשוק, העלייה בשכר, הבחירה במשרד כזה או אחר והאם המתמחים באמת שוקלים לעבור להייטק?
"יותר התייחסתי לזה כאל השקעה לטווח ארוך שזה יותר חשוב היה מבחינתי מאשר השכר או התנאים", מסבירה זוהר, שצפויה להתחיל התמחות בעוד כחצי שנה במשרד פרטי בתל אביב, והשיקול המרכזי שלה היה המוניטין של המשרד מאשר לתנאי ההעסקה. עם זאת, היא מספרת שההתמחות מחייבת אותה לעבור לתל אביב - עם כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך. "בן הזוג שלי לומד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אז שנינו לא מרוויחים יותר מדי, והמחייה בתל אביב כל כך יקרה. זה ממש אישיו. בדיעבד אני חושבת שלא התייחסתי לזה מספיק ברצינות", היא מספרת.
עו"ד יהודה רוה, מייסד משרד עורכי הדין יהודה רוה ושות', מסביר כי המתמחים לוקחים בחשבון מספר שיקולים, השכר הוא אמנם אחד מהם, אבל לא המרכזי שבהם. "קח משרד שיש לו שם רע, אם יש דבר כזה, אני לא רוצה להגיד שבכלל קיים דבר כזה, אבל אולי חס וחלילה יש משרד שיש לו שם של משרד לא טוב", צוחק עו"ד רוה. "אז אתה חושב שאם הוא יעלה את השכר באלפיים שקל אז המתמחים המצוינים ירוצו אליו? התשובה היא לא. גם אני הייתי מתמחה פעם אז אני יכול להגיד לך איך אני בחרתי את המשרד".
"השוואה בין תפוחים לעגבניות"
לאחרונה העלו כמה משרדים גדולים את שכר עורכי הדין, ואיתו גם את שכר המתמחים. הנימוק היה החשש ממעבר עובדים להייטק, אלא שעו"ד רוה סובר שאין לכך בסיס. "זה עולם אחר, זה לא אותו עולם", הוא אומר. "יש שני סוגי מעבר של עורכי דין לחברות הייטק מעבר אחד זה למחלקות המשפטיות שלהן. גם שם אתה עדיין עובר ממשרד עורכי דין למשהו אחר שגם הוא עריכת דין, אבל השכר הוא כמו שכר שמשלמים לעורכי דין בחברות אחרות, לא חברות הייטק.
"לעבור ממש להיות הייטקיסט זה בכלל החלפת מקצוע, שם אתה ממש מצפה לאקזיט, אתה מצפה לאופציות, אתה מצפה למשכורות שמתחילות ב-20-30 אלף שקל בחודש בחברות מצליחות. עורך דין מתחיל במשרד עורכי דין גדול ככל שהוא יהיה - לא מתחיל ב-30 אלף שקל בחודש", הוא ממשיך.
במצב כזה, עו"ד רוה טוען שאין משמעות להעלאה של כמה אלפים שקלים בודדים כדי "לפתות" עורך דין להישאר במקצוע. "לגבי מתמחים", מציין עו"ד רוה. "שם אני חושב שהשיקול הוא שונה, כי מתמחה, אם הוא יודע שבמשרד שהוא מתמחה בו - ברוב המקרים לא מקבלים בסוף ההתמחות את כל המתמחים. אז זה כבר עניין אחר. אתה אומר 'אני הולך לעשות סטאז' לתקופה מוגבלת ממילא' אז השכר שתקבל בזמן ההתמחות, אני לא אגיד שהוא לא חשוב בכלל, הוא חשוב, אבל הוא פחות חשוב מאשר מצב שאתה בא לעבוד במשרד עורכי דין ואולי תעבוד בו 20 שנה".
"כך שזה השוואות שהן השוואות בין תפוחים לעגבניות, מין בשאינו מינו, לעשות השוואה כזו כמו שבעיתונות עשו שמשרדי עורכי הדין העלו את השכר באלפיים שקל או אלפיים חמש מאות שקל בחודש כדי לשמר עורכי דין כדי שלא יעברו לחברות הייטק - זה נראה לי לא לעניין. אני לא בטוח שמשרדי עורכי הדין אכן עשו את זה כדי שלא יעברו להייטק. הם עשו את זה אולי כדי שלא יעברו למשרד אחר, שזה לגיטימי לגמרי", הוא מסכם.
זוהר מציגה תמונה מעט שונה. "אני מכירה את זה המון. אני מכירה כמה אנשים שסיימו התמחות במשפטים והתחילו לעבוד באיזשהו משרד, התפטרו ועברו לעבוד בהייטק", היא מספרת. "השכר היום למתמחים, גם אחרי העלאה, הוא לא משתווה למה שמשלמים בהייטק וגם לא ליוקר המחייה. המחייה ממש ממש יקרה, אני חושבת שזה רק מהלך מתבקש על ידי השוק. אם אני חושבת על עצמי - לחשוב על ילדים בעתיד? זה בלתי אפשרי עם המשכורות שלנו לחיות במרכז. הרבה מתמחים מתייחסים לזה. יש לי חברים שגם התייחסו למרחק נגיד מרכבת ההגנה, כדי לא לגור בתוך תל אביב".
השוק מוצף והמשרדים הגדולים מתכוננים למאות ראיונות
אחד המשרדים שבו העלו את המשכורות היה משרד מיתר. עו"ד אביב אבידן שליט, שותפה במשרד, הסבירה ל-N12 שאמנם החשש לעזיבה להייטק פחות רלוונטי כאשר מדובר במתמחים, אבל עדיין שיפור התנאים אצלם נגזר משיפור התנאים לשאר העובדים. "המתמחים הם לא נפרדים מהצוות המשפטי, אז במובן הזה הם מושפעים מכל מה שקורה פה", היא אמרה.
"מבחינתנו זה אירוע משמעותי", התייחסה עורכת הדין אבידן שליט לראיונות המתמחים. "אנחנו נערכים לכמה מאות ראיונות. בשביל זה יש לנו פה כמה עשרות שותפים שסוגרים ימים שלמים ביומן שלהם". עוד הוסיפה: "בגדול ההנחיה היא 'אתם לא עושים שום דבר חוץ מלראיין את המתמחים'. זה פרויקט רציני כי כל שנה יש אצלנו מעל 60 מתמחים". אורלי דניאל, מנהלת משרד ואחראית מתמחים במיתר, הוסיפה: "מעל אלף מועמדים הגישו. מגיעים לראיונות קרוב ל-600 מועמדים. מתוכם נקבל מעל 60 מתמחים".
לגבי סדר העדיפויות של המועמדים טוענת עו"ד אבידן שליט שהשיקול המוביל הוא האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית, ומוסיפה: "לפחות בתחושה שלנו, הדבר השני בחשיבות זה הנושא של האנושיות ותנאי העבודה במובן החברתי והבין-אישי, ולדעתי רק במקום השלישי זה הנושא של התנאים והשכר. יכול להיות שכל המתמחים יראו את זה ויפרצו בצחוק פרוע, אבל זו התחושה שלי".
גם עו"ד רוה מתרשם מכך שהשנה ישנם מועמדים רבים ביחס לכמות המשרות. הדבר נובע מכך שמדובר במשרד מוביל בתחומו, לצד הצפת השוק באופן כללי. "מה שקרה למקצוע שלנו זה עודף גדול של עורכי דין", הוא מספר.
"זה בהכרח לדעתי, ואני מקווה שאני לא מעליב אף אחד, פוגע גם ברמה של המקצוע", טוען עו"ד רוה. "יש תחרות לפעמים שהיא תחרות פרועה, כללי האתיקה הרבה פעמים נדחקים לקרן זווית. כשמישהו צריך להילחם על פרנסתו אז הוא תמיד לא בדיוק בודק בציציות של כללי האתיקה. לפני שנים האתיקה הייתה באמת נר לרגליהם של עורכי דין. כל הדברים האלה כבר לא עומדים ברומו של המקצוע".