מדינה בפקק: למה אין בישראל שימוש ברמזורים חכמים?
המדינה תוקעת את הפתרון הכי זול, מהיר ופשוט לעומס בכבישים העירוניים - שמופעל באמצעות טכנולוגיה שפותחה ממש כאן • חברה ישראלית שמתפעלת מערכת רמזורים חכמה ברחבי ארה"ב: "ישראל זה מקרה קלאסי של 'הסנדלר הולך יחף'" • משרד התחבורה: "עובדים מול היועצים לראות איך אפשר ליישם גם כאן"
איך יכול להיות שבאומת הסטארט-אפ, מעוז החדשנות של המזרח התיכון, תכנון הרמזורים הישראלי עדיין מתבסס ברובו על ספר שנכתב לפני 40 שנה? במסגרת סדרת הכתבות "מדינה בפקק" החלטנו לבדוק למה המדינה לא מתקינה רמזורים חכמים - טכנולוגיה שפותחה ממש כאן אצלנו.
רמזורים אמורים לאפשר לתנועה לזרום באופן מאוזן בין כמה כבישים. אלא שבהרבה מקרים, כמו שאנחנו מרגישים, זה לא קורה. נוצר עומס מכיוון אחד, האור הירוק דולק לכמה שניות בודדות וכולם נדחפים. הסיבה לכך היא שרוב הרמזורים בארץ עובדים באותה שיטה ישנה, כמו שעון שבת. לא משנה כמה מכוניות יש, הרמזור מתחלף בקצב שלו - ואנחנו בפקקים.

פתרון אפשרי לבעיה הזאת הוא שימוש ברמזורים חכמים: רמזורים שבאמצעות מצלמות, חיישנים וגלאים, יודעים לזהות ולנתח כמה מכוניות יש בכל נתיב המוביל לצומת, וכן לווסת את התנועה בהתאם למהירות ולמרחק בין הרכבים.
חברת NoTraffic הישראלית מפעילה עשרות רמזורים חכמים ברחבי ארצות הברית. בשנה הבאה, אם הכול יתקדם כמתוכנן, היא צפויה להפעיל כמות רמזורים הזהה לזו שבמדינת ישראל כולה. "אין לנו פעילות בישראל, ואני מאוד אשמח להיכנס לכאן ברגע שהקרקע תאפשר את זה", אמר טל קרייזלר, מנכ"ל החברה. "אנחנו סוג של דוגמה קלאסית ל'הסנדלר הולך יחף'. מאוד טובים בלייצר, לפתח ולייצא, פחות טובים בליישם".

קרייזלר סבור שמדובר בכישלון מערכתי: "מאוד קל להגיד 'אנחנו מאוד רוצים תחבורה חכמה', אבל בסוף אתה מגיע לאיזשהו בעל תפקיד במשרד או עירייה שלא מקבל תוספת, לא מקבל עזרה, לא מקבל עוד כוח אדם, ועכשיו נדרש ממנו להתעסק בתחומים שהוא בכלל לא מכיר, זה נדון לכישלון מראש".
בארץ נערכו מספר פיילוטים נקודתיים, שאכן הניבו תוצאות יפות: בחיפה ובבאר שבע למשל, הצליחו עם רמזור חכם כזה, לקצר את זמני נסיעה בשני צמתים ב-20% - והוא אפילו לא היה רמזור אוטונומי לחלוטין. אבל מה קורה אחרי הניסוי? גם כאן הזמנים מתארכים. מרגע הגשת פיילוט שנעשה במערכת הרמזורים שנותנת העדפה לרכבת הקלה בירושלים, ועד רגע האישור הסופי - עברו יותר מארבע שנים.

"כשעסקו בזה היו בחרדת קודש", אמר שי קדם, מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה. "אני חושב שאין ספק שכבודה במקומה מונח - אבל אנחנו צריכים ללכת צעד אחד קדימה. פיתחנו מנגנונים עם ועדת ניסויים חדשה, אנחנו עובדים מול היועצים הוותיקים שלנו בתחום ומסבירים להם שאנחנו צריכים לראות לא איך אומרים 'לא', אלא איך אומרים 'כן, באופן זה'".
צריך לזכור: זה לא פתרון קסם, אבל ביחס לרכבות ואוטובוסים הוא זול - ועם תוצאה יחסית מיידית. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה אם היא רוצה לאמץ את הטכנולוגיה הזו שמתפתחת אצלה בבית, או להישאר מאחור בפקק.