הממשלה הבטיחה לא להעלות מיסים בתקציב הקרוב, אבל מה עם הטלת מיסים חדשים לגמרי? לקראת אישור התקציב בממשלה בשבוע הראשון של חודש אוגוסט, פרסם הלילה (בין שני לשלישי) משרד האוצר את החלק השלישי שלו, "חוק ההתאמות", שנועד להתאים את ההוצאות המתוכננות במסגרת חוק ההסדרים והתקציב, למגבלת ההוצאה וליעד הגרעון. כלומר - להפחית את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות.
אז איך עושים זאת? בחוק ניתן למצוא צעדי התייעלות רבים (הפחתת ההוצאות) לצד צעדי מיסוי חדשים (הגדלת ההכנסות). כך למשל מתכוונים באוצר להטיל מס על כלי פלסטיק חד-פעמיים, על משקאות מתוקים, על תחליפי סולר ועל נדל"ן. מדובר במיסים שעל פי האוצר נועדו לשנות את התנהגות הציבור לטובתו (להקטין את צריכת המתוקים שלו או לגרום לו למכור דירות), אך לכל סעיף כזה יש משמעות כלכלית של מיליונים למשק.
פחות משקאות ממותקים
משרד האוצר מתכוון להטיל מס על משקאות מתוקים, לפי השיעורים הבאים: עבור משקאות מתוקים שבהם שיעור הסוכר המוסף גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה – יוטל מס של 1.3 שקלים לליטר משקה ומס של 7.8 שקלים לליטר תרכיז להכנת משקה. עבור משקאות מתוקים שבהם שיעור הסוכר המוסף נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, יוטל מס של 0.7 שקלים לליטר משקה ומס של 4.2 שקלים לליטר תרכיז להכנת משקה.
המטרה המוצהרת של המס היא צמצום התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות מתוקים עתירי סוכר, ממתיקים מלאכותיים וטבעיים ורכיבים אחרים המזיקים לבריאות הציבור.
הרווח: פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקלים בשנה.
הפחתת השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים
באוצר מבקשים להטיל מס קניה על צלחות, קערות, כוסות, קשיות, סכינים, מזלגות, כפות וכפיות חד-פעמיים העשויים מפלסטיק או המכילים פלסטיק, החל מ-1 בינואר 2022. גובה המס יעמוד על 11 שקלים לק"ג. כלים יוגדרו כחד-פעמיים בהתאם לרף עובי מקסימלי: כוס, צלחת וקערה - עד 2 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית - עד 1.2 מ"מ; קשית - עד 1 מ"מ.
המטרה המוצהרת של המס היא להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק לאור ההשפעות החיצוניות השליליות והנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם.
הרווח: פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 800 מיליון שקלים בשנה.
מע"מ על נטפליקס ועל הזמנות באינטרנט
תשלום המע"מ על מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה, מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל, אמור להיגבות מהלקוח הישראלי. עם זאת באוצר מסבירים כי בשל קשיים בגבייה של מע"מ מלקוחות פרטיים, הסכום לרוב לא שולם כלל.
כעת רוצים באוצר לייעל את גביית המס ולחייב את החברות הבינלאומיות המספקות שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום מע"מ לרשות המסים. המשמעות היא שהצרכן הישראלי יתחיל לשלם מע"מ על שירותים אלה באופן עקיף, והמע"מ יגולם במחיר השירות לצרכן.
גם בתחום ייבוא הטובין לשימוש אישי, כלומר הזמנת מוצרים מחו"ל, חל תשלום המע"מ על הנמען. כעת מוצע כי במקרים של אספקת טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך לישראל מתושב חוץ באמצעות חנות מקוונת, תועבר האחריות לתשלום המע"מ לחנות המקוונת. טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך הם הזמנות הפטורות ממכס ומס קניה. התוצאה של מהלך זה תהיה זהה לאמור מעלה, כלומר המע"מ יגולם במחיר המוצר.
הרווח: פעולות אלה צפויות להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ- 360 מיליון שקלים בשנת 2022, ובהיקף של כ-380 מיליון שקלים בשנה, החל משנת 2023.
מיסוי נדל"ן: טיפול בפטורים ממס שבח ומס דירה שנייה
משך הזמן שמשפרי דיור יוכלו להחזיק במקביל בשתי דירות ולהיחשב כבעלי דירה יחידה (לפני שמכרו את דירתם הישנה), יקוצר ל-12 חודשים. כיום התקופה הינה 24 חודשים.
במצב הנתון בעלי דירות רבים יכולים להחזיק בשתי דירות במשך שנתיים ולהנות מהטבות מס לדירה יחידה. בכך, יחד עם מגמת העלייה במחירי הדיור, מתומרצים אותם בעלי דירות להמתין תקופות ממשוכות לפני מכירת דירתם. דבר זה מביא למלאי גדול של "דירות בהמתנה", מקטין את היצע הדירות הזמינות בשוק ומביא לעליית מחירי הדירות.
בנוסף, באוצר מתכוונים לטפל בפטורים ממס שבח. כיום פטורים ממס שבח מי שמוכרים זכויות בנייה למגורים על מקרקעין שהיו בבעלותם לפני ינואר 2014. כעת מוצע לתקן את החוק כך שיקבע כי מוכר זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים, לא יוכל להנות מהפטור, אלא אם הוציא היתר לבניית הדירה עד ליום 31 בדצמבר 2024. כך גם מתכוונים באוצר לעודד בנייה על קרקע פרטית.
הרווח: השינויים המוצעים צפויים להביא לעלייה של כ-350 מיליון שקלים בהכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין עד שנת 2023, ועוד 500 מיליון שקלים משנת 2024 ואילך.
מס על שירותי בריאות פרטיים
מינואר 2022 חברות הביטוח ושירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים (שב"ן) יצטרכו לשלם היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישלמו לרופא או למוסד רפואי, בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוצים. כספי ההיטל ייגבו מחברות הביטוח וקופות החולים על ידי משרד הבריאות ויועברו להכנסות המדינה.
בנוסף יוטל היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישולם למוסד רפואי פרטי, בגין פעילות פרטית של ניתוחים אשר בעדה הועבר תשלום לבית החולים או חדר הניתוח הפרטי, והיא איננה מכוסה על ידי חברת ביטוח או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים. כספי ההיטל ייגבו מהמוסד הרפואי הפרטי על ידי משרד הבריאות ויועברו להכנסות המדינה.
המטרה של האוצר בצעדים אלו היא חיזוק מערכת הבריאות הציבורית על חשבון מערכת הבריאות הפרטית. לטענת האוצר, שירותי הרפואה הפרטיים מרוויחים מהיצמדותם לשירותים הציבוריים, אך לא משלמים על כך: לדוגמה, הכשרת הרופאים והתמחותם הארוכה נעשית במימון ציבורי אך חלקם עוברים למתן שירותים פרטיים.
הרווח: פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 940 מיליון ש"ח בשנה.
הגנה על הסביבה
משרד האוצר מבקש לתקן את "צו הבלו" על דלק, כך שיוטל מס (בגובה המס המוטל על סולר) על תחליפי דלק מסוג: ממיסים וחומרים נוספים, המתאימים לשמש להנעת רכב או כחומר בעירה, בפני עצמם או בתוך תערובת, ועל שמני סיכה.
באוצר מסבירים כי בשנים האחרונות ישנה עליה חדה ביבוא וייצור מוצרים שמשמשים בפועל גם כתחליף לסולר לבעירה או למהילה עם סולר ובנזין, לרבות לשם שימוש בכלי רכב. עד כה לא הוטל עליהם מס, משום ש"צו הבלו", שנועד לעודד שימוש באנרגיה לא מזהמת, פוטר תחליפים אלו והם אינם ממוסים. "תופעה זו גורמת לפגיעה בהכנסות המדינה, לפגיעה בכלי הרכב המונעים בתערובות אלו, לזיהום אויר ואף מהווים סכנה חמורה לבריאות הציבור ולבטיחותו", נכתב בהסבר לחוק.
הרווח: המס צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של 510 מיליון שקלים בשנת 2022 ושל כ-550 מיליון שקלים בשנה, החל משנת 2023.