הקדנציה של שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן תלווה בפחות עימותים סוערים מול אנשי המקצוע במשרד לעומת קודמו ישראל כ"ץ, כך לפחות מסתמן מתוכניותיו הכלכליות של ליברמן, שנחשפו אמש (רביעי) במהדורה המרכזית. ליברמן מתכנן להפסיק את תשלום החל"ת לבני 45 ומטה וכן להעביר תקציב מדינה דו שנתי עד סוף 2022, שלא יכלול העלאות מיסים. למעשה, נראה ששר האוצר הבא מתיישר עם הקו המקצועי של אנשי המקצוע במשרדו ושל בנק ישראל, לפחות ברוב כוונותיו.
חל"ת: "התוכנית נשמעת לא רע"
"כנקודת פתיחה, התוכנית של שר האוצר המיועד, אביגדור ליברמן, נשמעת לא רע", אומר הכלכלן ד"ר אביחי שניר. "הפסקת דמי החל"ת למובטלי הקורונה היא מתבקשת, כי המשק חוזר לפעילות מלאה באופן מהיר, ואין סיבה להמשיך לשלם חל"ת", מתייחס שניר לכוונתו של ליברמן שלא להאריך את התשלום למרבית מובטלי הקורונה אחרי ה-1 ביולי. זאת, בניגוד להחלטתו האחרונה של שר האוצר הנוכחי כ"ץ, להאריך את החל"ת באופן גורף לבני 28 ומעלה.
שניר, מהמכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן, אומר כי "תשלום החל"ת בזמן הקורונה נועד לפצות אנשים שלא עבדו בתקופה שבה לא היו משרות. תשלום חל"ת בתקופה שבה כמות המשרות הפנויות נמצאת בעליה זאת העברת כסף מאנשים שעובדים, לאנשים שמעדיפים לא לעבוד".
תקציב: בלי העלאות מיסים - בינתיים
אחרי יותר משנתיים שבהן לא העבירו תקציב מדינה, תחושה של אופטימיות זהירה שוררת כיום באגף התקציבים באוצר. כוונתו של ליברמן לאשר תקציב מדינה דו שנתי, ל-2021-2022, מקובלת על אנשי המקצוע. גם הצהרתו שהתקציב הקרוב לא יכלול קיצוצים משמעותיים או העלאות מיסים, מגובה בפרסומים עדכניים של האוצר ובנק ישראל. עם זאת, הגופים המקצועיים העריכו שהתקציב הבא, של 2023, כבר יהיה נוקשה יותר ועלול לכלול גזירות שונות, לצורך החזר הוצאות העתק של המדינה בטיפול בקורונה.
"העברת תקציב דו שנתי היא לא רעיון רע במקרה הנוכחי, כי יש שתי סיבות להאמין שזה הרע במיעוטו", מסביר ד"ר שניר, "ראשית, ייקח זמן להעביר את התקציב, אז ממילא עד שהתקציב יעבור כבר נהיה קרובים למועד שבו בכל מקרה צריך להעביר את תקציב 2022. שנית, לקואליציה הנוכחית יש בדיוק 61 ח"כים ששייכים לשמונה מפלגות שונות. מכיוון שהקואליציה צריכה כל אחד מהח"כים הללו בשביל להעביר את התקציב, כל ח"כ יכול לבוא בדרישות כדי לשרת את המגזר שאותו הוא משרת. לכן, תקציב דו-שנתי ייתן לח"כים האלה הזדמנות אחת פחות לסחוט כספים למטרות שמתאימות להם, ופחות מתאימות למשלמי המיסים".
השקעות שיכולות להניב כסף לקופת המדינה
ליברמן מתכנן להשקיע עשרות מיליארדי שקלים בפרויקטים של תשתיות לאומיות. גם כאן מדובר בצעד מקובל לתקופת יציאה ממשבר. השקעה בפרויקטים לאומיים מזרימה כספים למשק ויוצרת משרות, ולא בהכרח על חשבון קופת המדינה, שכן רבים מהפרויקטים נעשים בשיתוף עם המגזר הפרטי. בנוסף, פרויקטים כמו טיפול במצוקת התחבורה בישראל יכול למנוע "שעות מתות" בפקקים ולהעלות את הפריון של המדינה.
ואולם, לא בטוח שליברמן יוכל לממש את כל שאיפותיו בעת ובעונה אחת. "מה שאני פחות מבין זה את האמירה של ליברמן שהוא גם לא יעשה קיצוצים, גם לא יעלה המיסים, וגם יגדיל את ההשקעות", אומר שניר, "לרוע מזלו, שרי האוצר הקודמים השאירו תוכניות שהופכות את תקציב המדינה לגרעוני גם אם השר החדש לא יעשה כלום".
לדבריו, "אפילו אם השר לא מתכוון להגדיל אף הוצאה, מה שעומד בניגוד להצהרות הבחירות שלו, הוא חייב או לבצע קיצוצים או להעלות מיסים בשביל לאזן את התקציב. אחרת, מה שיקרה הוא שדירוג האשראי של ישראל ירד, הריבית שישראל משלמת על הלוואות תעלה, והאינפלציה תעלה. אז אני מקווה שהשר דווקא ימצא מאיפה לקצץ – כי להחליט על קיצוצים ועל עליות מיסים זה לא נעים, אבל זה חלק מהתפקיד".
כך או כך, לליברמן לא צפויים חיים קלים כשר אוצר, והוא יצטרך לתפקד כמבוגר האחראי על מנת לסתום את הבור התקציבי שנוצר במשבר ולהחזיר את כלכלת ישראל לעוצמתה טרום הקורונה. ככל שניתן להסיק בשלב מוקדם כזה, ימים לפני הקמת הממשלה, נראה שליברמן קשוב יותר לעצות הכלכלנים מקודמו בתפקיד כ"ץ, שכהונתו לוותה בעזיבות של בכירים באוצר ואי-העברת תקציב לשנים 2020 ו-2021.