דוח בנק ישראל לשנת 2020 שהתפרסם היום (שלישי) סוקר בהרחבה את אירועי שנת הקורונה בהיבטים הכלכליים. הדוח מנוסח בשפה מקצועית נקייה, כמצופה מהבנק המרכזי של המדינה, אבל בין השורות ניתן למצוא לא מעט ביקורת כלפי התנהלות הממשלה בטיפול במשבר. למעשה, די בקריאת השתלשלות האירועים בדוח הארוך, הרצופים בשינויים על גבי שינויים בהחלטות הממשלה, כדי להבין שמדיניות סדורה לא הייתה כאן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כזכור, הפעם האחרונה שאושר בישראל תקציב מדינה מסודר הייתה לפני שנתיים. לכל אורך תקופת המשבר המדינה התנהלה, ועדיין מתנהלת, ללא תקציב ובתוך תסבוכת פוליטית שלא מאפשרת קבלת החלטות חשובות. הדבר ללא ספק השפיע על השלכות הקורונה: כך למשל מציינים בדוח את השינויים התזזיתיים ב"קופסאות" הקורונה, שדרכם הוציאה הממשלה כבר יותר ממאה מיליארד שקל, ללא מקור תקציבי ברור מלבד ההלוואות שלקחה המדינה ואשר נצטרך להחזיר במשך עשרות שנים.
עוד באותו נושא:
השיבושים בלימודים יפגעו במשכורות התלמידים בעתיד
הדרך לפתור את המשבר עוברת דרך העלאות מיסים
"השינויים בגודל ובהרכב של תקציב הקורונה היו תכופים ורבים והקשו על ניטור שוטף של קצב ביצוע התוכניות", קובעים בבנק ישראל, "סכום הקופסה גדל מ-50 מיליארדי שקלים באפריל ל-64 מיליארדים ביוני, ל-94 מיליארדים ביולי, ובסופו של דבר התייצב על 97 מיליארדי שקלים בספטמבר. רשת הביטחון שאושרה ביולי 2020 נועדה להסדיר את הצורך בפתרונות חוזרים ונשנים ולהקנות ביטחון וודאות. עם זאת, גם לאחר מכן הוסיפה הממשלה ואישרה עוד שלוש קופסאות, שנועדו לממן את התוכנית 'מענק לכל אזרח' ועוד".
מרבית הכלכלנים ואנשי המקצוע התנגדו לחלוקת "מענק לכל אזרח", שיזמו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ. גם הדו"ח של בנק ישראל לא חוסך ביקורת מהמהלך: "ביולי החליטה הממשלה לחלק מענקים אוניברסליים, שעלותם התקציבית עמדה על כ-6.5 מיליארדי שקלים. התועלת השולית מהוצאה זו - בפרט בחודש שבו חומרת המגבלות הייתה נמוכה מאוד ביחס לשאר השנה, ורשת הביטחון למי שנפגע מהמשבר כבר או רכיבה משמעותית - הייתה מוגבלת".
עוד מזהירים בבנק ישראל מפני תופעה של "חברות זומבי" בחסות סיוע הממשלה לעסקים, כמו הלוואות בערבות המדינה. כוונת המונח חברות זומבי היא ל"לחברות בעלות ביצועים נמוכים, אשר אינן מצליחות לכסות את עלויות שירותי החוב (הקרן) לאורך זמן, אך ממשיכות לפעול בשוק הודות להנשמה מלאכותית, תוך גלגול חובותיהן".
בבנק מבהירים כי תוכניות תמיכה ממשלתיות, שהיקפן בישראל עמד על כ-40 מיליארד שקל עם שיעור ניצול של יותר מ-50%, "אומנם מקלות על חברות הסובלות ממצוקת מזומנים זמנית ומאפשרות לחברות בנות קיימא לשרוד את הזעזוע, אולם הן מעכבות את ה'הרס היצירתי', מעלות את הנטל התקציבי, ועלולות בשל אופיין הרוחבי לייצר סיכון מוסרי".
משקי הבית הידקו את החגורה אך ההייטק הציל אותנו
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כתב בהקדמתו לדוח כי "הפגיעה במשק הייתה חמורה מאוד והתוצר ירד ב-2.5%. את הפגיעה בתוצר הובילה ירידה חריגה של הצריכה הפרטית בשיעור של 9.5%, שהתבטאה גם בעלייה חדה של שיעור החיסכון", כלומר, אנשים הידקו את החגורה לנוכח המשבר.
מהדברים עולה שמגזר ההייטק, שכמעט ולא נפגע מהמשבר ואף יצא ממנו מחוזק, "הציל" את ישראל מנתונים קשים הרבה יותר. "היצוא מילא תפקיד חשוב במיתון הפגיעה של המשבר במשק", כותב הנגיד. כעשירית מהתמ"ג של המדינה מגיע מענף ההייטק. לעומת זאת, הנתונים מציגים גם את הענפים שנפגעו קשות מהקורונה והכנסותיהם נחתכו בעשרות אחוזים: מסעדות, תיירות ונופש, תרבות, תחבורה ועוד.
הנגיד מדגיש כי "הפגיעה בתעסוקה הייתה חריפה הרבה יותר מן הפגיעה בתוצר. עובדים רבים הוצאו לחל"ת, והאבטלה הרחבה נסקה ל-15.7% בממוצע שנתי. הפגיעה בתעסוקת עובדים בעלי שכר נמוך הייתה קשה במיוחד, מפני מספרם הגדול של עובדים אלה בענפים שספגו את עיקר הירידה בפעילות. הפגיעה באותם ענפים גרמה גם פגיעה נרחבת בעצמאיים ובעסקים קטנים".
הפתרון: העלאות מיסים וגזרות על הציבור
הדוח לא עוסק רק בבעיות הרבות שיצרה הקורונה לכלכלה הישראלית אלא גם בדרכים לפתרונן: האתגר המרכזי, בתרגום חופשי לדוח של הבנק, הוא הצורך להחזיר את סכומי העתק שהממשלה הוציאה וממשיכה להוציא על טיפול בהשלכות הקורונה.
הפתרון, קובעים באופן חד-משמעי בבנק המרכזי, עובר דרך העלאת מיסים והטלת גזרות על הציבור. בנוסף, הדוח מביע חוסר אמון מסוים ביכולת של המערכת הפוליטית להתמודד עם המשבר הכלכלי, ומציין כי יש להבטיח כי נבחרי הציבור לא יוכלו להחזיק את התקציב "כבן ערובה" לצרכיהם הפוליטיים. לכתבה המלאה
נשיא המדינה הגיב לדוח והפציר בנבחרי הציבור להקים ממשלה יציבה
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר לאחר קריאת הדוח: "הדוח שמוצג בפנינו מציג תמונה ראשונה, של האתגר עימו אנחנו ממשיכים להתמודד, ההשלכות שלו על החברה הישראלית, והדרך ליציאה מן המשבר הנוכחי. הוא מציג את מה שחשנו על בשרנו - שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות שבה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. אך יחד עם זאת זוהי קריאה לפעולה, המזכירה לנו את מחויבותנו לקידום מדיניות כלכלית אחראית וזהירה למען הדורות הבאים".
"אני תקווה שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי. אני יודע כי כמו שיכולנו לאתגרים ולמבחנים הרבים שפקדו אותנו בעבר, כך נוכל גם לשנה הנוכחית, ונצא ממנה, חזקים ומחוזקים, מלאים ברוח ובתקווה ישראלית".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בקבלת הדוח כי מדובר בדוח חיובי בסך הכול: "הדוח הזה הוא דוח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".
"יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים".
שר האוצר ישראל כ"ץ מסר: "כפי שמסר לי הנגיד בעת הצגת הדוח, לפי הערכת בנק ישראל, אילולא רשת הביטחון הכלכלית שפרסנו ותוכניות הסיוע לקורונה, התכווצות התוצר הייתה גדלה בעוד כ-2%-2.5%. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית אותה אני מוביל שמזכה את מדינת ישראל בשבחים מכל חברות דירוג האשראי וקרן המטבע העולמית. כעת עלינו להמשיך ולבצע את הפעולות הנכונות כדי להוציא את מדינת ישראל מהמשבר ולהחזיר את הכלכלה והמשק למסלול של צמיחה".