אתמול (א') בערב הציגו במפתיע ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ תוכנית כלכלית חדשה, שבראשה חלוקת מענקים במיליארדי שקלים למרבית תושבי ישראל, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע והגורמים המשפטיים. עיניים רבות נשואות כעת אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיצטרך להכריע האם לאשר את המענקים החדשים או לפסול אותם תחת הטיעון של כלכלת בחירות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

השאלה המתבקשת היא היכן עובר הגבול הדק שבין סיוע לגיטימי לציבור לבין כלכלת בחירות אסורה. מדינת ישראל מצויה במערכת בחירות מתמשכת כבר שנתיים, אך במקביל מתמודדת עם משבר כלכלי חמור המצריך טיפול של הממשלה. האם המשמעות היא שהמדינה לא תוכל להעביר חבילות סיוע חדשות למשק עד שתקום ממשלה חדשה, אחרי הבחירות ב-23 במרץ?

"מבחינה משפטית, קו הגבול בין צעד מותר לבין כלכלת בחירות הוא מה שנקרא צורך חיוני", אומר עו"ד אריאל ברזילי מהתנועה לאיכות השלטון. לדבריו, "לכל הפחות צריך להיות מצב חירום שדורש את העברת הכספים באופן מיידי ושלא יכול להמתין עד אחרי הבחירות".

ראש הממשלה נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: N12)
נתניהו וכ"ץ, אתמול בהכרזה על המענקים | צילום: N12

ברזילי מונה כמה מהשיקולים המונחים עתה על שולחנו של היועמ"ש, בבואו לאשר או לפסול את המענקים: "האם יש למענקים סיבה הכרחית? האם נעשתה עבודת מטה מסודרת? האם זה צריך לקרות עכשיו? ומדוע דווקא בסכומים שנקבעו?".

מנדלבליט עדיין לא הגיב בצורה מפורשת על התוכנית. אתמול אחר הצוהריים, עם היוודע על הכוונה להציג את התוכנית, קיבלנו מטעם היועמ"ש את התגובה הלא מחייבת הבאה: "פרטיה של תוכנית כלכלית כלשהי - ככל שישנה - לא הובאו בפני היועץ המשפטי לממשלה ולכן ממילא לא ניתן היה לתאם דבר. יובהר, כי גם בשבוע שעבר לא הוצגה בפני היועמ"ש תוכנית כלשהי והאמור במכתבו התבסס על מידע כללי וראשוני בלבד שהובא לידיעתו".

את המכתב המוזכר בתגובה שלח מנדלבליט בשבוע שעבר לכ"ץ. "ככל שיוחלט לקדם תוכנית (כלכלית), יש להבטיח שההחלטות והיוזמות שתציג הממשלה במסגרתה, תתקבלנה במסגרת הוראות הדין ותוך שמירה על הריסון והאיפוק הנדרשים בתקופת בחירות ובתיאום מוקדם עם גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי לממשלה, כמקובל". כ"ץ ונתניהו, כך התברר, התעלמו מבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה לתיאום מוקדם.

"קבלת ההחלטות אינה מבוססת תקציב"

התוכנית השנויה במחלוקת שהציגו אתמול נתניהו וכ"ץ מוערכת ב-15 מיליארד שקלים ולכן לא מפתיע שהיא הגיעה לפתחו של היועמ"ש. אבל האם מנדלבליט יידרש להכריע בדבר כל החלטה חדשה שתביא הממשלה הנוכחית לטיפול בהשלכות הקורונה, בין אם היא החלטה טובה או לא? על כך משיב ברזילי: "נניח שמחר יודיעו על תוכנית אחרת של סיוע לעסקים במיליארד שקל. כל מקרה כזה הוא נסיבתי. צריך לבדוק מי מרוויח מהתוכנית ולראות אם זה שוחד בחירות".

גדעון סער, אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם, הפול, פלאש/90 )
נתניהו ומנדלבליט. הכדור עובר למגרש של היועמ"ש | צילום: מרק ישראל סלם, הפול, פלאש/90

משפטן נוסף עימו שוחחנו ענה על השאלה מכיוון אחר: "האבחון של הסוגיה הזו צריך לעבור בשני צמתים. ההיבט הדמוקרטי - לנתניהו אין רוב לתוכנית הסיוע, זה המינימום. הליכוד לא זכה במעל 60 מנדטים, הממשלה התפרקה, המנדט הציבורי שיש לו הוא חלקי, ולכן אין תוקף דמוקרטי להחלטה שלו", הוא אומר. "בהיבט הכלכלי - קבלת ההחלטות אינה מבוססת תקציב, אין לה שום גיבוי. אף פקיד, ממונה, או גורם מקצועי לא הכיר את תוכנית הסיוע ובוודאי שלא אישר אותה ברמה המקצועית".

לדבריו, "אומנם החלטה בדבר מדיניות נמצאת בידיים של הממשלה והפרלמנט ולא בידי הפקידים בסופו של יום, אבל במשחק הדמוקרטי הגורמים המקצועיים הם אלה שנועדו להבטיח שמדיניות כלכלית תהיה אחראית ולטווח הארוך, ולא קצרת רואי - או כפי ששמענו לא מעט בימים האחרונים: כלכלת בחירות".