שוק הקולינריה הישראלי במשבר אדיר ובזמן שמסעדות נסגרו והמסעדנים מנסים בכוח אחרון לשמור על פרנסה בעזרת המשלוחים יש גם חדשות טובות לקולינריה שלנו. הספר "דרך החומוס" של דן אלכסנדר, אורלי פלאי בורנשטיין ואריאל רוזנטל ("הקוסם") זכה בפרס הספר הטוב ביותר במסגרת פרסי הגורמנד - שנחשבים ל"אוסקר של ספרי האוכל".
הספר "דרך החומוס" הוא מפה היסטורית שמגוללת את ההיסטוריה וההתפשטות של המאכל הפופולרי מסביב לגלובוס. מקהיר, עזה ודמשק ועד עכו וירושלים.
העורך הראשי והמעצב דן אלכסנדר שנמצא כרגע במקום שכנראה הכי כדאי להימצא בו בתקופת מגיפה - הסטודיו שלו במעבה היער בפריגור, צרפת – קיבל את הבשורה בטלפון ולא בטקס מפואר כמו זה שמתקיים מדי שנה. "תמיד רציתי לנאום באוסקר ולהגיד תודה לכל חברי האקדמיה", הוא מספר וצוחק, "אבל זה גם מקסים, ואולי לא בכדי שהכול התגלגל ככה"
ספר לנו קצת על הפרס הזה, מקביל לזכיה באוסקר?
"הפרס הוא מטעם התחרות הבינלאומית היוקרתית Gourmand World Cookbook Awards (׳גורמונד׳). הספר נבחר מתוך אלפי ספרים שהוגשו מ-130 מדינות בעולם. התחרות נחשבת ל׳אוסקר׳ של עולם הגסטרונומיה. לאור המצב כיום, מנהלי התחרות החליטו לפרסם את רשימת הזוכים עוד לפני הטקס במאי. בנימוק שלהם לזכיה הם כתבו: ׳דרך החומוס׳, הוא ספר אופטימי במיוחד המגיע אלינו מן המזרח התיכון, והוא יכול להעניק תקווה רבה לכל קוראיו".
אלכסנדר כמו כל זוכה באוסקר, הופתע מהבחירה, "ממש לא ציפינו שנזכה. זה סיפור כנגד כל הסיכויים, הכל היה לא אפשרי, 30 משתתפים מ- 9 ערים במזרח התיכון, מדברים על חומוס, הנושא הכי נפיץ במזרח התיכון. החומוס הפך להיות סימבול של זהות, ובכלל כשזה מגיע לחומוס, אנשים הופכים להיות דעתנים, כמעט אלימים".
בספר השתתפו גם שפים ממדינות אויב לישראל, חלקם אפילו מופיעים בשמות בדויים בספר, איך זה עבד?
"במהלך העבודה יצרנו קשר עם אנשים בעזה, קהיר, ביירות ודמשק. חלקם היום ממש חברים שלנו. רוב האנשים שנעזרנו בהם לא יכולים להיות מוזכרים בשמם בספר, מפחד השלטונות, חלקם משתתפים בספר בעילום שם, כולל צלמים וכותבים".
יש לך סיפור אחד לדוגמא על מפגש מיוחד כתוצאה מהספר?
"חיפשתי מתכונים של חומוס ופלאפל מביירות, מישהו חיבר אותי לשף ממוצא לבנוני שחי ועובד בפריז, התקשרתי, הוא היה חשדן, אבל הזמין אותי אליו הביתה. באתי, התיישבתי על הספה והוא אמר לי: 'הישראלי האחרון שפגשתי היה חייל ישראלי בבירות, אני הייתי ילד, הוא הכריח אותי לסובב את הפנים לקיר וירה באוויר, סתם בשביל להפחיד אותי. והנה עכשיו אתה פה אצלי בבית'. לשף הזה קוראים קארים היידר, הוא אחראי לפרק של ביירות בספר, והוא הפך להיות אחד מחבריי הטובים".