לאחר שבכירים במערכת הביטחון התריעו בפני חברי הקבינט מפני סבב נוסף של לחימה מול חמאס בעזה, התושבים בדרום חוששים - ודורשים מהממשלה להתערב. "הפחד מהסלמה קיים כמעט אצל כולנו", מודה תושבת כפר עזה. "נהנניו מאוד מהשקט אחרי מבצע 'צוק איתן', ולאף אחד אין רצון להגיע לשם שוב. מצד שני, אנחנו מרגישים את ה'רעידות' כבר כחודש, קצת כמו חיות אנחנו כבר מריחים את השקט מתרחק".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"מאז התחדשות התרעות 'צבע אדום' אנחנו שוב חוששים, מתקלחים בזריזות והילדים שוב שואלים שאלות לגבי העתיד וחיים ומוות", המשיכה. "אפשר לומר שצה"ל ותושבי עוטף עזה יודעים שהמצב נפיץ. לא ייתכן שנמשיך לקיים 'חיי שגרה' תחת אש במלחמת 17 השנים הארורה הזאת ולא יימצא פתרון", סיכמה.
גם עופר ליברמן מקיבוץ ניר עם מביע רגשות דומים. "אין לנו שום עניין למלחמה עם עזה, אך מצד שני אנחנו גם לא מסכימים להמשך האירועים הביטחוניים שמתרחשים כאן מדי יום", אמר לחדשות 2 Online. "הדרג המדיני צריך לתת לנו פתרון. אנחנו רוצים להמשיך לחיות פה בשקט ובשלווה ולפתח את האזור, אבל דורשים מהממשלה שתיתן לנו פתרונות ותאפשר שקט".
"כל ממשלה לא הבינה מה אנחנו עוברים"
לדברי עפרה אביתר, המתגוררת גם היא בעוטף עזה, "ב-30 השנים האחרונות חוויתי זמנים מאוימים, זמנים מפחידים וזמנים של מלחמה, וגם זמנים של שקט. בכל הזמנים האלה הרגשנו שהממשלה - כל ממשלה שהייתה אז בשלטון - לא מבינה מה אנחנו עוברים. קראנו לעצמנו 'בשר תותחים', שחיינו לא חשובים כמו חיי מדינת תל-אביב", הטיחה.
"לפני ובזמן 'צוק איתן' צרחנו שיש מנהרות, שאנחנו שומעים את החפירות - אבל כל מה ששמענו מצה"ל והממשלה זה שאנחנו היסטריים, ונא לסמוך עליהם כי שומרים עלינו", המשיכה. "הרגשנו לא מוגנים, ואפילו מבוזים. כשאזרחים התחילו להפגע עדיין נדרשנו לסמוך על צה"ל והממשלה. זו פשוט התעלמות מוחלטת מהמציאות". לדבריה, "למדנו לחיות בחוסר ביטחון, לחיות ולשתור, בידיעה שההסלמה תגיע".
עם זאת, אביתר מביעה אופטימיות זהירה. "ההודעה כי צה"ל מודע לכך שההסלמה קרובה משנה במעט את הנוסחה - אולי מישהו בממשלה יקשיב הפעם, ואולי ימצא דרך לעצור אותה - אם כי בסופו של דבר, לא הממשלה ולא צה"ל יכולים באמת לקבוע את הגחמות של המנהיגים בצד השני", הודתה.
"המצב כיום - כמו לפני צוק איתן'"
כפי שפורסם אמש במהדורה המרכזית, בישיבת הקבינט שהתקיימה ביום ראשון השמיעו הבכירים את הערכת המצב המדאיגה והוסיפו כי מצבור האירועים האחרונים מזכירים מאוד את אלה שהתרחשו לפני צוק איתן. על פי הערכת המצב שהוצגה לשרים, המצב ברצועת עזה נפיץ במיוחד, כך שלמרות שחמאס אינו מעוניין במלחמה, אירועים שונים עלולים להוביל אותו לשם.
הערכה זו נסמכת על השילוב שבין המשבר ההומניטרי בעזה, הנובע מקריסת מערכות הביוב והמים ומזרימת חשמל יומית למשך כארבע שעות בלבד. זאת, לצד שיעור אבטלה גבוה במיוחד ואי העברת תשלומי המשכורות לפקידים זה כמה חודשים. גורם נוסף הוא האכזבה של הציבור בעזה שציפה להסכם הפיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, אך זה לא מצליח להתרומם. מלבד זאת, גם הזרמת הכספים מקטר נעצרה.
החשש - תגובה אלימה להכרזת טראמפ
להיבטים אלה מוסיפים הבכירים את ההסלמה שהתרחשה ברצועה מאז הכיר הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל, והצורך של חמאס להפגין נחישות נגד ההכרזה. חמאס אמנם פועל נגד הפלגים הסוררים שיורים את הרקטות לעבר ישראל, אך מי שנפגע הוא הארגון עצמו בשל העובדה שישראל רואה בו כאחראי הבלעדי לכל מה שמתרחש ברצועת עזה.
היכולת הטכנולוגית והמודיעינית של צה"ל, שמצליח לאתר מנהרות התקפיות בתוך שטח ישראל ולהשמיד אותן, היא אבן בוחן נוספת שבגללה מעריכים הבכירים שחמאס עלול להפנות את תסכולו מעבר לשטח הרצועה ולתקוף את ישראל.
במהלך הדיון העלו השרים פתרונות אפשריים למניעת הסלמה, בהם הוצאת פועלים לעבודה ביישובים בעוטף עזה, אך השב"כ הביע התנגדות לתכנית זו. תכנית נוספת שעלתה עסקה בהזרמת סחורות ופתרונות נוספים לטווח ארוך כמו נמל על אי מבודד. ראש הממשלה הנחה את ראש המועצה לביטחון לאומי לגבש מתווה רצוי ולהציג אותו לקבינט בתוך שלושה שבועות. בקבינט נשמעה תמימות דעים שטענה כי המצב ברצועה קשה וגם אם ישראל לא אחראית לכל הבעיות היא עלולה להיות זו שתשלם את המחיר אם המצב ייצא מכלל שליטה.