יותר משנה לטרור התבערה - ובעוטף מגבשים פתרונות עד שגופי הביטחון יספקו מענה: יותר משנה עברה מאז החל טרור העפיפונים והבלונים, ועדיין יום יום מכלות השרפות דונמים רבים של חקלאות ויערות בעוטף עזה. לפי נתוני רשות הטבע והגנים שהגיעו לידי החדשות Online, בחודש האחרון - מאז סבב הלחימה המסיבי והקטלני - פרצו 57 שרפות בעוטף. רחפן כיבוי חדש שפותח בישראל נותן תגובה ראשונה באירועי שרפות. כעת, תושבי העוטף שפיתחו אותו יתמודדו על מימון שיאפשר להם להפעיל את המערכת.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בשרפות שפרצו בחודש האחרון עלו באש כמאה דונמים. מתחילת 2019 פרצו 132 שרפות ביישובי העוטף כתוצאה מהצתות מכוונות מעזה, בעיקר מבלוני תבערה, וכ-900 דונמים התכלו. בגופי הביטחון עדיין שוקדים על פתרון שיהווה הגנה אמיתית מפני האיום, ובוואקום שנוצר מנסים התושבים להפוך שוב אדונים לגורלם.

אחת מהחברות שמנסות למלא את החלל הזה היא Airqules ("איירקולס"), סטארט אפ כחול לבן שהקימו אלון אלשיך, יזם ואב צעיר מקיבוץ ניר-עם ודודו פרפרה, תושף העוטף שפיתח את הטכנולוגיה. הפתרון שהם מציעים הוא רחפן כיבוי פורץ דרך שפותח כולו כאן בישראל, באמצעות טכנולוגיה חדישה שאף נרשמה על ידי החברה כפטנט.

דודו פרפרה, אלון אלשיך וארז לווינטל
דודו פרפרה, אלון אלשיך וארז לווינטל | צילום: באדיבות Airqules. ‎, חדשות

כלי הטיס קטן הממדים יכול לשאת לא פחות מ-30 קילו בטיסה של יותר מחצי שעה. אולם יתרונו הבולט ביותר הוא יכולתו להטיל בזה אחר זה כדורים כבדים של חומר מעכב בעירה אותם הוא נושא - היישר אל מוקד השרפה, מבלי לאבד את האיזון ולהתהפך. כשהם באים במגע עם החום הגבוה, הכדורים נפתחים ומשחררים את החומר שמכלה את הלהבות - חומר בכמות שיכולה לכבות שרפות בהיקף של עד 5 מ"ר.

בין יכולותיו של המכשיר החדשני: סריקה תרמית בטווח של 20 קמ"ר לאיתור שרפות, שליחה אוטומטית של מיקום השרפה לרחפן, הגעה במהירות של 90 קמ"ש עם כמות של 20 ק"ג חומר מעכב בעירה והטלת מטענים באמצעות הנחיית חום. בנוסף, המפתחים יצרו מנגנון מתקדם לשמירת יציבות הרחפן שנרשם כפטנט.

ואולם היזמים הישראלים לא הסתפקו בבניית הרחפן ופיתחו למעשה מערכת שלמה שמבטיחה ניטור יעיל של שרפות ותגובה מהירה. הזיהוי מתאפשר בזכות מצלמה תרמית מתקדמת שצופה למרחק של 5 קילומטרים, ומחוברת למערכת מחשב שמזהה באופן אוטומטי חריגות ומתריעה עליהן. המצלמה מסתובבת על צירה ומשלימה בכל דקה וחצי סריקה מלאה בכל הכיוונים, מה שמאפשר את זיהוי השרפות בשלב מוקדם ביותר.

שדה נשרף
שדה נשרף | צילום: חדשות

ההתרעות מועברות אוטומטית לחמ"ל שנמצא ביישוב ניר עם ועל המסכים שבחמ"ל מוצג מיקום השרפה, ובמקביל נתוני מיקום השרפה מועברים אוטומטית לרחפן. התושבים מאיישים את החמ"ל במשמרות, ולאחר שהתורן בחמ"ל מאשר שאכן מדובר בשרפה ולא במקור חום חריג אחר ניתנת הפקודה - והרחפן משוגר למקום ומשתלט על הלהבות בטרם הפכו לאסון.

הלול בקיבוץ ניר עם הפך למעבדה

"איירקולס" הוא אחד מ-8 סטארטאפים הפועלים בנגב, שעלו לגמר תחרות הסטארטאפים SilicoNegev שתתקיים ב-20 ביוני באוניברסיטת בן גוריון. אירוע SilicoNegev מתקיים זו השנה השלישית ברציפות ביוזמת Tech7, ארגון שמפתח את תחום היזמות והטכנולוגיה בנגב. עמותת מט"ע תעניק פרס לזוכה – השקעה בסך 500,000 שקלים.

כמו רבים מהיזמים בעוטף, הרעיון עלה לאלשיך מעט לאחר תחילת טרור האש. "ראיתי איך טרור ההצתות הופך את כל אזור מגורייי ומפעל החיים שלי ושל חבריי ממקום שוקק חיים למוכה אסון", הוא מספר - ואולם עבור האב לשני ילדים בני שמונה ועשר הסיבה הייתה אישית במיוחד.

שרפה בעוטף. ארכיון
משאבים רבים הולכים לכיבוי | צילום: אלי כהן דובר כבאות מחוז דרום, חדשות

לפני שנה בדיוק, במהלך גל שרפות שפקד את העוטף, כילו הלהבות את השדות סביב לניר עם והותירו צלקות קשות בנוף. "אני בדיוק בדרך חזרה הביתה עם הילדים", נזכר אלשיך. "כשאני מתקרב ליישוב אני רואה שהכל מסביב שרוף ושכביש הגישה חסום על ידי ניידת. הם שאלו אותי 'אבא, אם אנחנו כל כך חזקים איך יכול להיות שמנצחים אותנו עם בלונים'. הבטחתי להם שאטפל בבעיה ומשם הכל התחיל". המעבדה ששימשה ליצירת הרחפן הייתה במקום לא שגרתי: הלול של קיבוץ ניר עם.

אלשיך הוא יזם בנשמתו: בתחילת הדרך הוא פנה לחממה הטכנולוגית בשער הנגב ויחד הם ארגנו האקתון למציאת פתרון לאיום הבלונים. הוא היה לאורך הדרך גם שותף ביוזמת תושבים לרכוש רחפנים מפיתוח קנדי שיירטו את הבלונים. הפיתוח שארך כשנה, והיה שותף בו גם ארז לווינטל, מומן מכיסם של המפתחים והמצלמה התרמית הושאלה להם לתקופה על ידי חברה אחרת.

שרפה באור הנר
שרפה באור הנר | צילום: החדשות‎

במהלך פיתוח המערכת פנו היזמים לגופי ביטחון שונים ונפגשו עם נציגים בכירים מטעמם. עם זאת, עד כה לא קיבלו כל סיוע כספי או אחר בפיתוח. לפי שעה הסטארטפיסטים מהנגב אינם יכולים לממן את המצלמה התרמית שתקופת השאלתה הסתיימה, והפיתוח שעשוי לסייע לתושבי העוטף ולהציל חיים מתקשה להתקדם.

סטארטאפים נוספים שפועלים בנגב שעלו לגמר התחרות הם: Cybord שפיתח מערכת תעשייתית לבדיקת זיופים ורכיבי תקיפת סייבר אלקטרונים. Zuta Core, שמפתח מערכות קירור מהפכניות ופורצות דרך לשרתים, בשם Hypercool2™, SOOS, שמפתח פרוטוקול הדגרה ייחודי ליצירת בקיעה מרבית של אפרוחות נקבות שיהפכו לתרנגולות המטילות ביצי מאכל. Curiosity Robotics, שמפתח רובוט-מורה מבוסס בינה מלאכותית, ללימוד שפה שנייה לפעוטות באופן הדומה לרכישת שפת אם. Persimio, שפיתח מודל ניבוי לשבר בעצמות על פי צילומי CT. Brevel, שמפתח טכנולוגיה משבשת חדשנית לעיבוד חקלאי של אצות מיקרוסקופיות. Youtiligent, שפיתח טכנולוגיה ההופכת כל מכשיר חשמלי "טיפש" - למחובר וחכם.