ליקויים במוכנות למתקפה על העורף, פיקוד העורף לא ערוך להתמודד עם מספר זירות אסון במקביל: דוח נוקב של מבקר המדינה חושף היום (רביעי) פערים חמורים במוכנות של פיקוד העורף (פקע"ר). המבקר הזהיר כי "לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס". בין השאר עולה כי המוכנות של הגדודים נמוכה - והתרגול באתרי ההרס לא אפקטיבי ולא יעיל. "נמצאו ליקויים, חלקם משמעותיים, בדבר רמת כשירותו ומוכנותו המבצעית של סד"כ המילואים לחילוץ ולהצלה לפעול באתרי הרס מורכבים, חוסר התאמה בתוכניות המבצעיות, ליקויים בכשירות הסד"כ ומחסור באמצעים הנדרשים לו לחילוץ ולהצלה. לכל אלה יש השפעות מהותיות על יכולתו של פיקוד העורף לבצע את משימותיו בתחומים אלה".
לקריאת הפרק המלא בדוח המבקר על היערכות פיקוד העורף - לחצו כאן
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בתחילת הפרק כתב המבקר כי "הטילים שנורו באחרונה מרצועת עזה לעבר אזור תל אביב הדגישו שוב את האיום על העורף האזרחי ואת אתגרי הביטחון נוכח האיומים האזוריים המתפתחים, המחייבים מוכנות וכשירות גבוהה של כלל המערכים בצה"ל - בחזית ובעורף. בחינת מוכנותו של פקע"ר לביצוע משימות אלה העלתה שורה של ליקויים". המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, אמר כי המוכנות היא "קריטית לשמירה על חיי האזרחים במקרה שבו ימומש האיום העלול להביא לפגיעה בהיקף נרחב במבנים ובתשתיות במדינת ישראל".
שפירא ציין כי הליקויים המשמעותיים "מחייבים מעורבות ישירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ומפקד פקע"ר לצורך תיקונם. זאת כדי לשפר את מוכנותם של מערכים אלה נוכח האיומים האזוריים - כי בנפשנו הדבר". לדברי המבקר, קיים "חוסר התאמה" בתוכניות המבצעיות, שלפיהן גדודי החילוץ וההצלה הסדירים יידרשו לבצע בו זמנית - בסמוך לפתיחת הלחימה - גם משימות חילוץ והצלה וגם לפנות אוכלוסייה. "במצב זה, מימושן של שתי התוכניות עלול להיפגע בשל כפל המשימות המוטלות על גדודי החילוץ וההצלה הסדירים", הזהיר. מפקד פיקוד העורף אף אמר לפני כשנה כי "ניכר כי יהיה מחסור בסד"כ חילוץ זמין ואיכותי בתחילת המערכה, ההחלטה להטיל משימת פינוי אוכלוסייה הינה בעייתית ופוגעת ביכולת הפיקוד לעמוד במשימת הצלת החיים".
"חשש בנוגע ליכולת המקצועית לחלץ ולהציל לכודים"
הדוח חושף שורת כשלים חמורים, ובראשם מה שמכונה "תרחיש הייחוס לעורף" - הגדרת תרחיש המלחמה הבאה, אם חס וחלילה תקרה, והשלכותיה על העורף. "על פי איום הייחוס, בעימות צבאי עתידי צפוי ירי של אלפי טילים על העורף האזרחי של מדינת ישראל על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך זמן ממושך, והדבר עלול להביא לפגיעה בנפש, במבנים ובתשתיות ולחייב פעולות לחילוץ ולהצלה של לכודים", נכתב. המבקר קובע כי התרחיש שאישר הקבינט לפני שלוש שנים "לא כלל את מלוא המשמעויות על מנת להיערך", וטוען כי יש לתקן את ההערכות על מנת לשפר את מוכנות העורף: "בתרחיש הייחוס לעורף לא נותחו כל המשמעויות הנדרשות מבחינת ההיקף ועוצמת הפעלת האש של האויב, משך ימי הלחימה, וכן פיזור האש במרחב הגיאוגרפי בערים וביישובים השונים". לדבריו, גם תורות הלחימה בתחום לא עודכנו בנושאים חשובים כבר מאז 2009.
עוד גילו אנשי משרד המבקר כי כבר 27 שנה - משנת 1992 - לא נותח היקף סדר הכוחות הרצוי (סד"כ) לגדודי פיקוד העורף: "עקב כך לא ניתן לקבוע אם היקף סד"כ פקע"ר לחילוץ ולהצלה גדול מההיקף הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס או קטן ממנו". לפי הנתונים המעודכנים לינואר 2017, סדר הכוחות של פיקוד העורף מונה עשרות אלפי חיילי מילואים, כמה מאות אנשי קבע וכמה אלפי חיילי חובה - שרובם המכריע משרתים בחטיבת החילוץ וההדרכה. רוב סדר הכוחות של פיקוד העורף נשען על אנשי מילואים, שמתאמנים ימים ספורים בשנה.
"הנתונים מעידים שכשירותם הכללית של גדודי החילוץ וההצלה במילואים היא ברמה נמוכה עד בינונית", ציין המבקר שפירא. "הדבר מעורר חשש בנוגע ליכולת המקצועית לחלץ ולהציל לכודים מאתרי הרס בכלל, ובייחוד מאתרי הרס מורכבים". בביקורת עלה כי כשירותם הכללית הממוצעת של גדודי המילואים של פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה (גדודי "איתן" וגדודי "חוד החנית") היא 58% ו-59% בהתאמה. רמת הכשירות של כמחצית הנפות (9 מתוך 19) הוגדרה "בינונית". תקציב לצורך התעצמות פיקוד העורף - כ-300 מיליוני שקלים ב-2018 - לא אושר.
לא מתאמנים מספיק: "מצב הרה אסון"
מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה בפקע"ר אמר למבקר המדינה כי "הפער המרכזי של פקע"ר הוא במחסור בכמות ימי האימונים לגדודי המילואים", וטען ש"לא ניתן לשמור על כשירות סד"כ מילואים באימון של שלושה ימים אחת לשלוש שנים וגם העלאת מספר ימי האימונים לשישה, במחזור אימון תלת-שנתי, אינה מספקת. בגדודי המילואים יש כיום, ויוותרו, פערים מקצועיים, גם לאחר הגדלת כמות האימונים המתוכננת. נדרשים לפחות תשעה ימי אימון במחזור תלת-שנתית ועל בסיס של לפחות שלושה ימי אימון בשנה כדי להגיע לכשירות הנדרשת".
מפקד נפת תל אביב בפיקוד העורף והוסיף והזהיר: "הפער המרכזי בכשירות הנפה לחירום הוא בכמות ימי המילואים המוקצית ליחידות הנפה ולגדודי הנפה, הכמות המועטה של ימי המילואים ובפרט העובדה שבשנת שמיטה (השנה השלישית) אין אימון כלל, מהווה פער משמעותי ביותר ומצב שאינו אפשרי והרה אסון". הבכיר הוסיף כי האתגר המרכזי אליו צריכה הנפה להיערך הוא החילוץ מגובה ובגובה, ונושא זה כלל לא מתורגל.
אחת הנקודות המדאיגות בדוח היא חוסר המוכנות להתמודדות עם "אתגרי הבנייה המודרנית" - בניינים רבי קומות וגורדי שחקים, בניינים רוויי ברזל ובטון ו/או עם מעטפת זכוכית, תשתיות תת-קרקעיות (חניונים למשל) ועוד. המבקר קובע כי "אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות בכמה אתרים בו זמנית, וזאת נוכח האפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ ולהצלה והגדודים הסדירים יבצעו בד בבד גם פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים. מצב זה מחמיר עקב אי-כשירותם של גדודי המילואים של פקע"ר לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו חילוץ מגובה".
ומי יפנה את הנפגעים מזירות ההרס? לא ברור
עוד לדברי המבקר, אתרי ההרס שבהם מתאמנים גדודי החילוץ וההצלה הם קבועים ומוכרים ולכן "האימון אינו אתגר מקצועי עבורם ובכך נפגעת כשירותם המקצועית". אחד המפקדים סיפר כי באתרי ההרס המועטים אין מראות קשים, ריח ורעש שדומה למצב אמת "וייתכן שמחלצים שייתקלו בפעם הראשונה במראות קשים לא יתפקדו כנדרש". המבקר ציין כי המענה לחילוץ ממבנים גבוהים "אינו נמצא בהלימה מספקת" למול האתגרים בפניהם ניצבת מדינת ישראל - כלומר, לפיקוד העורף "אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות, בכמה אתרים בו זמנית". עוד ציין המבקר כי גדודי המילואים "לא תרגלו תכנים הרלוונטיים לחילוץ מגובה".
מהדוח עולה תמונת מצב חמורה של מחסור באמצעים להתמודדות עם אסון רחב היקף: לפיקוד העורף אין מספיק ציוד מכני הנדסי או אמבולנסים. בשל המחסור, לרשות פיקוד העורף עומדים רק כ-8% ממספר האמבולנסים הדרוש לפי הפקודות. את החסר לא יוכלו להשלים בפיקוד העורף ממגן דוד אדום (מד"א): "בשל המחסור במד"א בצוותים רפואיים להפעלת אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס". בספטמבר 2018 מסר מד"א למשרד מבקר המדינה כי פיקוד העורף יתקשה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי הרס, בייחוד אם מספר אתרי ההרס יהיה גדול.
עוד עולה כי ייתכן שבזמן אמת יהיה לפיקוד העורף מחסור בכלי רכב שדרושים לו לתוכנית הניוד - וגם כי קיים מחסור משמעותי במנופים שיסייעו בפינוי ממבנים גבוהים. בנפת תל אביב יש רק שני מנופים המגיעים עד לגובה של 24 קומות (42 מטר), ו"מעל גובה זה אין לפקע"ר וכב"ה פתרון מערכתי מספק". מח"ט החילוץ וההצלה בפיקוד העורף ציין מנגד כי "על פי איום הייחוס, במהלך מערכה שלמה צפוי אירוע בודד או שני אירועים, לכל היותר, בהם יהיה צורך בחילוץ מגובה או בשיפוע, ולכן נושא זה לא צריך להשפיע על בניין הכוח של סד"כ המילואים". עוד מסר כי "הפיקוד החליט שלא להכשיר את גדודי המילואים לתחום הגובה, בגלל משך האימון הקצר".
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי. אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון. נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום".
"אשר לתרחיש הייחוס - סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת. אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים - ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים".
"בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו. בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים.במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא. מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים".
"להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה״ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה. כך, במצב מלחמה, צה״ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא. לאחרונה הוסדר מול מד״א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד״א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. יש לציין כי צה״ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד״א אשר יחולקו לאחר השבחתם. אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה".