לפעמים נדמה ששום דבר לא השתנה במפלגת העבודה מאז ימי הקרבות של פרס ורבין, תרגילי הקואליציה של פרס ודרעי והטלטולים בין ישיבה בממשלה להליכה באופוזיציה - כל פעם מחדש. לרגל ההתלבטות התורנית של חברי מפלגת העבודה, אם להצטרף לממשלת נתניהו או לשמור על שאריות כבודה של המפלגה מספסלי האופוזיציה, הכנו לכם תזכורת של יותר משלושים שנה של מהפכים בעבודה.
אחרי כמעט שלושים שנות שליטה בלעדית, ב-1977 איבדה מפלגת העבודה, שאז נקראה "המערך" את השלטון לליכוד בראשות מנחם בגין. 7 שנים במדבר האופוזיציוני הספיקו להם, כנראה, כדי להבין שזה ממש לא בשבילם.
ב-1984 ניצח המערך עם שמעון פרס את הבחירות - אך לא הצליח להרכיב קואליציה. הוא חבר אל הליכוד, ויחד הקימו את ממשלת האחדות הלאומית הראשונה כשפרס ויצחק שמיר מכהנים ברוטציה.
בבחירות של 88' עלה הליכוד שוב לשלטון, גם הפעם הצטרף אליה המערך, אך הפעם בלי רוטציה. תוך כדי כהונת הממשלה ניסה שמעון פרס, ללא הצלחה, להקים ממשלת שמאל-חרדים, במה שכונה לימים "התרגיל המסריח".
ב-1992 שוב מהפך. יצחק רבין בראשות העבודה מקים קואליציה בלי הליכוד, אבל עם ש"ס ומרצ.
הבחירות של 96' הוקדמו בעקבות רצח רבין, העבודה אומנם זכתה ליתרון במנדטים, אך את הממשלה הרכיב לבסוף בנימין נתניהו שזכה בבחירות הישירות לראשות הממשלה.
ברק מנצח את נתניהו
פרס פרש מראשות העבודה ואהוד ברק נבחר במקומו. בבחירות 2000 ניצח ברק את נתניהו והעבודה עם 26 המנדטים שלה הרכיבה את הממשלה, גם הפעם ללא הליכוד. שנה וחצי אחרי, ברק מתפטר ואריאל שרון נבחר לראשות הממשלה. העבודה מצטרפת אליו, אבל פורשת בשל התנגדותה למדיניות הכלכלית.
בחירות 2003 שלחו את העבודה שוב לאופוזיציה. הפעם הספיקה לה שם שנה והיא מיהרה להצטרף לשרון שהקים את קדימה, קיבלה 8 תיקים ותמכה בתכנית ההתנתקות. השקט לא נשמר במפלגה ובפריימריז שהתקיימו ב-2005, ניצח פרץ את פרס וגרר את העבודה החוצה מהממשלה.
בבחירות 2006 זכתה העבודה ל-19 מנדטים שתורגמו לשבעה תיקים בממשלת אולמרט, שיתוף פעולה שנמשך עד היום. או ליתר דיוק, לפחות עד השבוע הבא.
מי ניתק את הקווים בבית מפלגת העבודה?