הפוסט של יאיר נתניהו
הפוסט של יאיר נתניהו | צילום: פייסבוק, חדשות

פרשת רצח אורי אנסבכר ז"ל ביער בירושלים, וחרושת השמועות שהופצו ברשתות החברתיות ובוואטסאפ לאחר המקרה, מעלים מחדש את השאלה - מדוע אין חוק נגד הפצת שמועות פוגעניות מסוג זה? גם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הפיץ הודעה כוזבת וטען שראשה של הצעירה נערף - בעוד במשטרה הבהירו שהפרטים לא נכונים. מספר הצעות חוק בכנסת הנוכחית ניסו לטפל בתופעה - אך נבלמו.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

מספר יוזמות חקיקה לאחר מבצע "צוק איתן", שבו פורסמו פרטי הרוגים עוד לפני שנודע למשפחות, ניסו לטפל בנושא. התנגדות משרד המשפטים בולמת פעם אחר פעם את קידום החוקים. בוועדת חוקה, חוק ומשפט ציינו כי התנגדות הממשלה מנעה את אישור החוקים בנושא.

בעבר דיווחנו במהדורה המרכזית על הצעות חוק בנושא, בין השאר של חברי הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) וניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שקובעות שהפצת פרטים של נפגעים עוד לפני שניתנה הודעה למשפחות תיחשב לעבירה פלילית. החוק של אייכלר עבר בקריאה טרומית בתחילת הקדנציה של הכנסת הנוכחית, אך ההצעות נתקעו.

אורי אנסבכר ז
אורי אנסבכר ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה, חדשות

"במשרד המשפטים מנסים לעכב ולעצור"

במשרד המשפטים טענו שאין דרך לאכוף את הנושא - וחששו מסיטואציה שבה עשרות אלפי אנשים הופכים לעבריינים. גם כאשר חברי הכנסת תמכו בהצעת חוק הצהרתית בעיקרה, שנועדה להבהיר לציבור שמדובר במעשה אסור, במשרד המשפטים טענו שמדובר בעודף רגולציה. נציגי המשרד אפילו לא התייצבו לדיון האחרון בכנסת בנושא החוק לפני כחודשיים וחצי, לאחר התקרית החמורה שבה הופץ שמו של סא"ל מ', שנפל בפעילות מבצעית בעזה.

עוד ציינו בעבר במשרד המשפטים כי התפוצה של ההודעות הללו עצומה - ובתוך שעה הודעה יכולה להגיע לעשרות ומאות אלפים גולשים. כמו כן , מאוד קשה לברר אם ההודעות נשלחו לפני או אחרי שההודעה נמסרה למשפחות - ובמשרד המשפטים מתנגדים ל"חיטוט" בטלפונים של הציבור.

נתניהו: נמצא את האשמים
זירת הרצח | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

הדיון האחרון בנושא התקיים ב-26 בנובמבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט. "אני מצטער מאוד שדווקא משרד המשפטים לא מיוצג פה, כי מולו אני עומד כל הזמן, הם מנסים לעכב אותי ולעצור, עם כל מיני שאלות", טען יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי. "דווקא הם היו צריכים להיות פה, כי בסוף אנחנו עומדים מולם בקידום הצעת החוק".

בלשכת עורכי הדין טענו כי הצעת החוק "מעלה שני קשיים משפטיים: פגיעה בחופש הביטוי, ופגיעה בפרטיות במובן של ביטול האנונימיות". לדברי פנחס מיכאלי, נציג הלשכה בדיון, "המפיצים נהנים היום מאנונימיות מסוימת כאשר הם מפיצים דרך פרופילים מזויפים או בטלגרם אבל אנחנו סבורים שבמבחן האיזונים, הפגיעה בפרטיות של הנפגעים היא הרבה יותר חמורה, ובעצם האנונימיות היא זאת שמאפשרת את הפגיעה בפרטיות של הנפגע. ולכן נכון לקדם את הצעת החוק, למרות המחיר של הפגיעה המסוימת בפרטיות של המפיצים".

עוד טענו בלשכת עורכי הדין: "אנחנו סבורים שהדרך היעילה ביותר היא להכניס בחוק גם סנקציה אזרחית, כלומר, שמשפחה של הנפגע תוכל לתבוע אזרחית את המפיץ לנוכח הנזק; ובמקרה שמדובר במתנדב של אחד הארגונים אז גם את הארגון".

"משרד המשפטים מנסה לעכב". סלומינסקי | צילום: פלאש 90 \ Yonatan Sindel, חדשות

"תתגברו על היצר להפיץ"

סלומינסקי אמר בדיון: "אנשים צריכים לקחת אחריות. לא יעלה על הדעת שאימא תראה דרך הטלוויזיה את הבן שלה או את הבעל או את האבא נפצע, או חס ושלום יותר מזה, עוד לפני שהודיעו לה באופן מסודר. זה דבר שלא יעלה על הדעת, זה גורם לנזק אדיר. אנחנו פונים לאזרחים ומבקשים מהם להתגבר על היצר. כי אתה יכול לגרום לנזק נוראי ברגע שאתה שולח את התמונות בלי בקרה. אל תפיץ את זה ברשתות, כי הנזק יכול להיות קשה מנשוא. קחו אחריות, תתגברו על היצר להפיץ, להיות הראשון".

סלומינסקי קרא לגופי ההצלה והחירום למנוע הפצות מצד אנשיהם בזירה ואמר בתום הדיון: "ראינו תמימות דעים בין כל הגורמים שזה צריך לבוא גם בחוק וגם בהסברה לציבור הרחב. גם הגופים עצמם חייבים להנחית את זה, גם המשטרה, גם הצבא, גם מד"א ואיחוד והצלה או כל גוף אחר. חייבים להוריד פקודות ברורות בעניין הזה ואולי לעשות ימי עיון ולהראות דוגמאות לנזק הנורא שזה גורם. אני מניח שאם אנשים יבינו את זה, הם יימנעו מזה".

הצנזורית הראשית, תא"ל אריאלה בן אברהם, ציינה: "בהינתן זה שאין חוק בנושא הזה, הסיכוי היחיד שלנו להילחם בתופעה הזו הוא באמצעות קריאה לאחריות חברתית, לאומית, אישית. כי אני לא רואה שום דרך אחרת להתמודד עם זה. הדמוקרטיה מחייבת אותנו, הציבור, לנהוג נכון בכלי הזה. אני חושבת שבהיעדר חוק, הדרך היחידה שלנו לטפל בנושא היא קריאה לאחריות לאומית רחבה, כדי לשמר את האל"ף-בי"ת של האנושיות שלנו".

הלווייתה של אנסבכר ז
הלווייתה של אנסבכר, שלשום | צילום: מאיר אליפור/TPS, חדשות

ביום שישי, עוד לפני מעצר החשוד, פרסמה המשטרה הודעה ותקפה את מפיצי השמועות על מעשה הרצח. "מאז מקרה הרצח שהתרחש, החלו פרסומים ודיווחים שונים, בפרט ברשתות החברתיות, אודות נסיבות מקרה הרצח לרבות תיאורי זוועה חסרי אחריות", נמסר בהודעת משטרת ירושלים.

"אנו מבהירים כי מדובר בפרסומים חסרי כל שחר, הפוגעים הן בכבוד הקורבן והן בכבוד המשפחה תוך הטעיית הציבור". עוד נמסר בהודעה כי משטרת ישראל "פועלת מרגע האירוע בכלל הכלים והאמצעים העומדים לרשותה על מנת להתחקות אחר החשוד/ים במעשה. אנו קוראים לציבור שלא להפיץ שמועות כזב או דיסאינפורמציה מגורמים בלתי מוסמכים".

ייתכן שהודעת המשטרה החריגה פורסמה בין היתר בעקבות הפוסט שכתב בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, בו קבע מי אחראי למעשה הרצח הנורא - ואף תיאר תיאורי זוועה. "יהודייה טהורה בת 19 נאנסה ונרצחה באכזריות על ידי האויב הערבי", כתב נתניהו הבן בעמוד הפייסבוק שלו ואף קבע בפוסט כי "ראשה נערף".

שמועות ביטחוניות שהופצו בעבר
שמועות ביטחוניות שהופצו בעבר | צילום: צילום מסך, חדשות

המקרה הקודם שהעלה לתודעה את הבעיה בהפצת ההודעות התרחש בחודש נובמבר, כאשר שמו ופרטיו של סא"ל מ', שנפל במבצע שהסתבך בעומק רצועת עזה, נאסרו בפרסום על ידי הצנזורה - אך הדבר לא מנע מאזרחים רבים להפיץ את תמונתו ברשתות החברתיות השונות, בניגוד לבקשת מערכת הביטחון - וכך גם שמועות על אופי האירוע.

הרבה לפי ההודעה הרשמית של צה"ל על התקרית בעזה, ברשתות החברתיות צצו דיווחים שוטפים ולא מדויקים. האירוע הזכיר באיזו קלות ומהירות מתנפחים רסיסי הדיווחים, חצאי האמיתות, שיוצאים מכל פרופורציה. אזרחים טענו שחמאס ניסה לבצע פיגוע דרך מנהרה, והפיצו שמועות על חטיפת חייל: דובר צה"ל הוציא באופן חריג הודעת הבהרה, אך שעות לאחר מכן הופצו שמועות ופרטים על סא"ל מ' שהובא למנוחות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו