אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הציב אמש דרישות ברורות ממעצמות העל במסגרת השיחות עם אירן, הגיע הבוקר תורו של שר הביטחון אהוד ברק להתייחס לנושא, זאת במסגרת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. את נאומו של ברק העברנו בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט.
בהתייחסות לגרעין האירני תקף שר הביטחון וטען כי האירנים מנסים להוליך את העולם כולו שולל וממשיכים לחתור להפר את הוראות מועצת הביטחון והסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית. "תכלית מעשיהם היא להשיג ולמשוך זמן עד להתבססות מלאה במרחב החסינות, באופן שיוכלו, אם וכאשר יחליטו, להתקדם את הצעד הנוסף לכיוון יצירת נשק גרעיני", אמר ברק.
"לא ניתן להתעלם מהאיום"
"מדוע שלא נסמן קו אדום ברור?", שאל ברק. "חמינאי וחבורתו אינם טיפשים וגם הם מבינים שנכון לעכשיו הם חשופים. מישהו עלול להחליט לעשות משהו ולסכן את ההתקדמות שלהם", הוסיף שר הביטחון והדגיש כי תכלית הפעילות הדיפלומטית האירנית היא למנוע מצב שבו ישראל וארה"ב יוכלו לתקוף במדינה.
"הפעולה של האירנים שיטתית וסבלנית. רק כאשר אי אפשר יהיה יותר לבצע פעולה כירורגית, ידונו האייתולות בעליית המדרגה בתכנית הגרעין שלהם", הזהיר ברק. "מהמקום שבו אנו עומדים, האיום האירני משמעותי ולא ניתן להתעלם ממנו. המטרה היא לעצור את אירן מהתגרענות ואין להוריד שום אופציה מהשולחן. אני ונתניהו לא מקבלים החלטות לבד בחדר חשוך".
"האתגר: למנוע את הסתבכות המזרח התיכון"
שר הביטחון התייחס לדילמות הרבות שניצבות בפני ההנהגה הישראלית והגדיר אותן כ"אתגרים קשים משהכרנו בעבר". "אנו נמצאים בצומת הכרעה שלא היו דומים לו ובשנים הקרובות נדרשות החלטות שקשה להגזים בחשיבותן", אמר ברק.
עוד הוסיף שר הביטחון: "האתגרים הם רב ממדיים ונדרש מענה בביטחון, גם במעגלים קרובים וגם במעגלים רחוקים, כולל הטרור וכולל האתגר בתחום האירני וההסתבכות של המצב במזרח התיכון כולו. בסופו של דבר מקובל וברור שממשלת ישראל לבדה אחראית לקבלת ההחלטות בנושאים חיוניים לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל, והייתי מוסיף בזהירות - של העם היהודי, שמכונס ברובו בחלקת האדמה הקטנה הזו".
השר ברק התייחס גם לסיבוב השני בבחירות במצרים ולחשש סביב יחסי שתי המדינות והגדיר את הסכם השלום כ"אסטרטגי" למדינת ישראל.
בדבריו התייחס שר הביטחון גם לשיתוף הפעולה הביטחוני עם האמריקנים, בדמות פריסת סוללות כיפת ברזל בדרום. "העיבוי של כיפת ברזל הוא בתמיכת הפנטגון והפעולה מעידה על הקשר והמחויבות האמריקנית לביטחון", אמר ברק. "הסוללות מחזקות את כושר העמידה של האזרחים והן מגדילות את גמישות הפעולה שלנו".
"חיילים יקבלו גמול קרוב לשכר מינימום"
"החלק הזה של הנשיאה בעול הוא משמעותי. זו חברת מופת שהייתה החזון של בן גוריון וזה היעד המשלים של מדינת ישראל לעוצמה אסטרטגית", אמר שר הביטחון בהתייחסו לעבודה על "חוק טל" החדש. "הצענו כי צה"ל יבחר מי מבנות ובני המחזור, מכל המגזרים, ישרת בצה"ל, זאת על פי צורכי המערכת וכלל שיקוליו. כל השאר יילכו לשירות לאומי או אזרחי, כולל בקהילה, למשך תקופה מוגבלת ובהמשך ישתלבו בשוק העבודה".
באשר למשרתי החובה, חזר שר הביטחון על ההחלטה להעלות בהדרגה ובאופן דיפרנציאלי את השכר החודשי שלהם. "חייבים להגיע למצב שאלה שנשארים לשנה שנייה ושלישית של שירות מקבלים גמול שדומה בעיקרו לשכר המינימום, כדי שהם יסיימו את שירות החובה שהוטל עליהם ויוכלו להתחיל את החיים האזרחיים שלהם ברגל ימין, ללכת ללמוד, לרכוש מקצוע ועוד".
בהתייחס לחרדים, אמר שי הביטחון יש להתייחס לגיוסם בכבוד הראוי. "יש לאפשר למי שתורתו אמונתו, בדומה לעילויים אחרים, ללמוד", טען שר הביטחון. "הגיע הזמן לשנות את חוק טל והקואליציה של 94 חברי כנסת מאפשרת את הדבר הזה ונותנת לכך גיבוי.
נושא בוער נוסף שזכה להתייחסות על ידי שר הביטחון הוא שינוי שיטת הממשל. "ראש ממשלה בישראל, לא חשוב באיזה רוב הוא נבחר, צריך לקום כל יום בבוקר ולוודא שלא נסדק שום דבר בקואליציה. זה מקשה מאוד", אמר ברק. "צריך לפעול במישור הזה. אני מקווה שנשכיל לעשות את זה ולכונן ממשלה עם ראש ממשלה שיכול לכהן ארבע שנים, תוך כדי חיזוק רשויות השלטון והקשר בין בוחרים לנבחריהם", הוסיף וקרא לשיטת בחירות שמתבססת גם על בחירות אזוריות.