"מטפלים במטוס כמו בפורמולה 1": המודל לשעת חירום של חברות התעופה בנתב"ג

לאחר שטיסות החילוץ שבו לפעול בשבוע שעבר, נמשכים המאמצים להחזיר את נמל התעופה בן גוריון לשגרת פעילות מוגבלת תחת איום הרקטות. חברות התעופה הישראליות החלו להפעיל גם טיסות נוסעים שיוצאות מישראל, תוך שינוי של המודל התפעולי. המטרה המרכזית היא צמצום שהיית המטוסים על הקרקע למינימום האפשרי בשל היעדר מיגון לכלי הטיס. "למטוסים אין מיגונית, ולכן אנחנו נשאף שהמטוסים יהיו פה על הקרקע כמה שפחות זמן" , מסביר אלון לביא, ראש אגף השליטה המבצעית באל על, "נערכנו לאירוע הזה, וזה לא נפל עלינו כרעם ביום בהיר".

"אתה מצמצם את פרופיל השירות לסנדוויצ'ים"

"רשות התעופה האזרחית הגדירה את כמות הנחיתות המקסימלית ביממה או בשעה", אומר לביא. "כרגע הם הגדירו שזה יהיה שתיים בשעה. אז מטוס קטן אמור בחצי שעה לעוף מפה ומטוס גדול, ב-45 דקות". לדבריו כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף עברו למודל שמצמצם למינימום את הפיט סטופ - הטיפול במטוס בזמן החניה, שאותו מדמים לטיפול ברכב מרוצים.

"הזמן שאנחנו נדרשים לטפל במטוס ולעשות לו 'פיט-סטופ' של פורמולה 1 הוא בשגרה משהו כמו שעה ועשר דקות למטוס קטן ושעתיים למטוס גדול, עכשיו אנחנו עושים את זה בחצי מהזמן", מסביר לביא. "זה אומר שהנוסעים יורדים והצוות מתנפל על המטוס, מנקה אותו, עושה מה שצריך ומה שאפשר לעשות. מתדלקים אותו תוך כדי ויוצאים לדרך. בשאיפה שלא יהיו דברים שמשבשים את הכול, כמו אזעקות וכו'".

הנהלת אל על ומרכז השליטה שלה פועלים מתוך בונקר השליטה - מקלט דחוס בעומק אחד המבנים בנמל התעופה. בעת אזעקה, מצטופפים במקום קרוב ל-50 אנשי צוות המנהלים את לוח הטיסות.

"אנחנו עובדים הפוך, כאילו נתב"ג הוא תחנת קצה"

"חברת התעופה הכי פעילה עכשיו בנתב"ג היא חיל האוויר האמריקני. אנחנו רק אורחים זניחים פה", אומר לביא בחיוך. ואכן, מהמשרד שמשמש אותו בימי שגרה אפשר לראות את מטוסי התדלוק האמריקניים ממריאים ונוחתים.

לביא ממשיך ומספר, שמבחינות רבות בסיס השליטה של החברה עבר לחו"ל: "אנחנו עובדים הפוך, כאילו נתב"ג הוא לא נמל הבית, אלא תחנת קצה. אם עכשיו המטוס חוזר לחניה בפריז או רומא - שם יהיה זמן הקרקע הארוך. שם עושים את הניקיון העמוק, שם עושים את ריקון הפחים, שם עושים כל מה שצריך. המטוס מגיע לפה רק לשירות קצה. היעד הוא לאפשר פה שתי טיסות בשעה".

הוא מסביר כי "אם אתה לא מצליח לקצר זמנים על הקרקע, לא תוכל לדחוף שתי טיסות בשעה. לצורך העניין, אם הייתי רוצה להעמיס עכשיו פרופיל שירות רגיל של קייטרינג עם ארוחות, עם מגשים, זה היה לוקח יותר זמן. אז אתה מצמצם את פרופיל השירות לסנדוויצ'ים, וגם זה רק בטיסות הארוכות. זה הרבה יותר מהיר, פחות שירותי, אבל צריכים להתפשר".

האזעקה השאירה את המטוס באוויר 30 דקות מעל הים

בחדר קטן בתוך בונקר השליטה שבמקלט מנסים להחזיר את החברה לשגרה ולתכנן את לוחות הטיסות לשבועות הקרובים. מעבר לקיר, נמצא החמ"ל שבו מרוכזים אנשי ההנהלה הבכירה, ומעבר לפרגוד קטן נמצאים אנשי מרכז השליטה שאחראי על הטיסות עצמן. הגענו לשם מיד אחרי שאזעקה הסתיימה ורגע לפני חילופי המשמרת.

האזעקה האחרונה תפסה מטוס שהגיע מבודפשט רגע לפני נחיתה ואילצה את הטייס לצאת למחול אווירי בן 30 דקות מעל לים. בעוד אנחנו מקבלים את הודעת השחרור מפיקוד העורף כעבור עשר דקות בערך, אצל המטוסים ההמתנה ארוכה פי שניים. לא רק שהם צריכים לחכות מאישור מפיקוד העורף, אחרי שניתן כבר לצאת מהמרחבים המוגנים יוצאים אנשי השדה אל מסלולי הנחיתה כדי לוודא מעל לכל ספק שאף רסיס לא נחת דווקא בשדה ויסכן את הנוסעים והצוות.

"אנחנו האמת סובלים פה רק מכל ההמולה הזאת. אנחנו רגילים לשקט", אומר שאול סיוון, מנהל המשמרת הנכנסת שיושב רגוע בשולחן השליטה. אחרי הכול הם כעת צריכים להתמודד עם פחות טיסות מאשר בשגרה. הוא מסביר שהאתגר הגדול ביותר הוא הדלק המוקצב לכל טיסה שעלול לאזול בשל העיכוב הארוך בנחיתה. במקרה כזה לכל טיסה יש שדה חלופי שהטייס יודע שאליו יש לפנות אליו. בדרך כלל, בקפריסין. אבל גם האי השכן, כבר פחות בטוח בימים אלו.

"מטוס מטביליסי הגיע לנחות ביום שישי, וכבר לא נשאר הרבה דלק. במקרה הזה היינו ממש מצומצמים מהרגיל. אבל המרחב במזרח קפריסין גם הוא חסום עכשיו. בגלל שהוא מגיע מגיאורגיה זה גם האריך לו את נתיב הטיסה. זה עיקוף של 20 דקות, וזה שרף לו המון דלק. עוד לפני ההמראה הטייס דיבר איתי וחשש. עשינו תיאום ציפיות מה יקרה אם תהיה אזעקה ואכן, עם המזל שלו, הייתה אזעקה. למרבה המזל ברגע האחרון, בגלל שהוא התקשר הוסיפו לו עוד כמה ק"ג של דלק".

האוויר הוא המקום הבטוח יותר למטוסים. דווקא הקרקע היא המקום המסוכן. בשבת, פגע כטב"ם בנמל התעופה בדובאי, וזה התרחיש שממנו חוששים כאן יותר מכול. לפי ההערכות ב-10% מהמקרים האזעקה תופסת את המטוס על הקרקע. רק באזעקה האחרונה היו שלושה כאלו.

במקרים כאלה מסביר לביא "משתדלים מאוד לפנות את הנוסעים. אם הם מחוברים לשרוול, שזה מה שקורה ברוב הזמן, אז או שאנחנו עוצרים את הבורדינג ומפנים אותם מהמטוס למרחב מוגן בטרמינל. אם לא התחלנו בורדינג הצוות יוצא למרחב מוגן. הנקודה הכי רגישה היא מטוס שכבר התנתק מהשרוול ועכשיו יש אזעקה. מגדל הפיקוח מנהל את זה ומחליט אם יש לו מספיק זמן להצליח להמריא מפה לפני שמערכות ההגנה האווירית מתחילות לעבוד, או שהוא אומר למטוס: 'עכשיו תמתין', וממתינים. זה לא קרה עדיין במלחמה הזו, אבל זה משהו שעשוי לקרות. אנחנו בהחלט מביאים את זה בחשבון. זה לא תסריט שהוא בלתי סביר שיקרה".

בין קודש לחול

אחרי שטיסות החילוץ חזרו כבר ביום חמישי, ביום ראשון התחילו גם לצאת נוסעים מישראל. אולם המעבר לא היה חלק: ביום שני פרצו מהומות בנתב"ג לאחר שנוסעים שקיבלו אישור לקנות כרטיסי טיסה במסגרת המתווה שאושר, הגיעו לשדה וקיבלו ברגע האחרון עדכון שאינם יכולים לעלות למטוס. זאת משום ששינוי בהנחיות הגדיל את מספר הנוסעים המותרים לטיסה מ-100 ל-200 ואז בוטל בלילה בחזרה ל-100. שוטרים הוזעקו למקום כדי להשתלט על המהומה. אל על פרסמה התנצלות: "אנו פועלים על פי הנחיות פיקוד העורף המתעדכנות כל הזמן ומתנצלים על אי-הנוחות".

על כך שהחברה נמנעה מלהוציא טיסות חילוץ במהלך שבת מעדיפים באל על לדבר כמה שפחות. בחברה מסבירים שהיא לא טסה בשבתות באופן קבוע. בזמן מלחמה, הם מסבירים, גם ככה טווחי הזמנים של הטיסות - "הסלוטים" שהקציבה המדינה - מוגבלים ומחולקים בין חברות התעופה הישראליות, ואל על פנתה בבקשה להקצות לה את כמות הסלוטים המגיעים לה לפני כניסת השבת ואחרי צאתה.

הצלה לחתונה

חברת ארקיע שינתה אף היא את לוח הטיסות שלה, המתכונן כעת במקצבים של שלושה ימים בלבד. זיו ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, ציין כי החברה צמצמה את יעדיה לעשרה מוקדים מרכזיים באירופה המשמשים כ"האבים" לישראלים. "לוח הטיסות השתנה, אנחנו חיים במקצבים של שלושה ימים, ואנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה", הוא אומר. "כמות היוצאים והנכנסים מצומצמת מצד אחד, ומצד שני, אין חברות זרות. אז אנחנו כל הזמן עושים התאמה ומתמקדים בטיסות לריכוזים של ישראלים, הרי אף אחד עכשיו לא יוצא לנופש בבטומי".

בשונה מאל על שמטיסה כעת אך ורק את לקוחותיה, עם תיעדוף לפי מועד הטיסה המקורי, בארקיע מתגאים כעת בעיקר בכך שהם מקדישים חלק גדול מפעילותם לטיסות הצלה שמשרתות את אלו שזקוקים להגעה מיידית לארץ. אנשים שנזקקו לטיפול רפואי, שהיו צריכים להגיע ללוויות, שהתחתנו השבוע וכמעט פספסו את החתונה שלהם. וזאת רשימה חלקית.

"אנחנו מטפלים במאות פניות כאלה שמגיעות אלינו", מספר ברלוביץ'. "לקוחות שלנו וגם לא. היום פנה אליי מישהו מבוגר, לא משנה מאיפה, ואמר שאשתו אושפזה בבית חולים וחייב להגיע בדחיפות. מיד סגרנו לו טיסה מאתונה לישראל, ומחר על הבוקר הוא כבר ינחת כאן. יש לנו קבוצה שמרכזת את כל המקרים ההומניטריים, ואנחנו יודעים לתת לזה מענה ולסגור מעגלים קצרים".