פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע בעז זלמנוביץ' יורד אל קיבוץ ניר עוז. שם נולד, ושם חי אבא שלו, אריה זלמנוביץ', שבשבת השחורה, בגיל 86, נחטף לעזה. יחד איתו נחטפו רבים מדור המייסדים של הקיבוץ. בשבועות האחרונים ליווה בן שני את בעז, בזעקה השקטה שלו להחזיר הביתה את אביו הזקן. "אנחנו כאלה, אחי ואני, אנשים מאופקים, כמו אבא שלי. אבא שלי אדם מאופק. רק כשהוא הזדקן הוא התחיל להפגין יותר חיבה".
בניר עוז כולם קראו לאריה זלמנוביץ' "זלמן". הוא אגדת נגב: במשך שנים חנך חקלאים ולימד אותם לעשות פלא: לגדל חיטה במדבר. "לפני 40 שנה כשהייתי ילד אבא שלי למד את זה בידיים ברגליים", נזכר בעז. "ואני הייתי מצטרף אליו".
בעקרון זו הייתה אמורה להיות שנה נהדרת. לעמית גורן ונופר היה תאריך לחתונה בסוף אוקטובר ובאמצע השנה היה אמור להחליף בתפקיד את דוד משה, זה שכולם קראו לו "סעיד", הרכז המיתולוגי של ענף גידולי השדה. בשבת השחורה רצחו את "סעיד" מנהל הגד"ש וגם חטפו את שני גורן, אחותו של עמית. היא תועדה נחטפת לעזה בסרטון שבו רואים עגלת טרקטור ועליה חברים מובהלים שעושים את הדרך לעזה בשדות של ניר עוז. 75 מחברי קיבוץ ניר עוז נחטפו, 24 מתוכם – בני דור הותיקים. "העתיד היה פה... ועכשיו, צריך למצוא מקום אחר לעשות את הקהילה והחברה שהייתה פה. אותו הדבר זה לא יהיה"
בתוך השקט שאופף את ניר עוז בימים אלו, צצים הבודדים שמתעקשים להישאר כאן, כמו נתן בהט שחורש את השבילים באופנוע. "אני ראיתי אותם דרך הממ"ד, שמעתי את הצעקות ומה שלא הבנתי זה איך הצבא איננו פה" משחזר בהט, בן גילו של זלמן. הוא התחנך כמוהו ב"שומר הצעיר" והגיע לכאן עם המייסדים. "אני יכול להגיד לך למה אני פה: אין לי בית אחר"
במרכז הקיבוץ, ניצב "הגן הכחול" ובמרכז הקיר שלו, ריססו כתובת "העם הפלסטיני חי". ימים לפני השבת ההיא, הגיע בעז – היסטוריון צבאי – להעביר הרצאה לחברי הקיבוץ על מלחמת יום כיפור. התמונות שצילם מספרות את סיפור הקיבוץ: רבים מהמצולמים בתמונה נחטפו או נרצחו.
"הנעליים שלו נשארו פה, לקחו אותו בלי הנעליים", אומר בעז בביתו של אביו. "לא ראינו יריות בתוך הבית. זהו איננו. אחרי כמה שבועות ראינו תמונה מיום החטיפה, שהוא מורכב על איזה אופנוע, ולפני שבוע וחצי ראינו סרטון של החמאס".
28 שניות אורכו של הסרט. אריה זלמנוביץ' נראה בסרט הזה שוכב במיטה, מחובר למוניטור. הוא מתלונן שאינו מרגיש טוב. ואז הסרט נפסק והתמונה חוזרת ל-11 שניות נוספות. אריה לא זז, עטוף בסדין לבן. "זה סרטון שלא עושה כבוד לאדם בחוליו, מבודד בבית חולים. תראה, בן אדם בן 86 יכול לא לקום יום אחד בבוקר או לחיות עוד כמה שנים טובות. הדבר האחרון שאתה רוצה זה שההורים שלך יהיו חולים ואתה לא תהיה איתם, תהיה רחוק. אם הוא מת אנחנו לא יודעים אם נוכל לקבור אותו במקום שהוא... בשדות".
בשבועות האחרונים שבו ילדים ונשים שנחטפו מניר עוז, ביניהם אחותו של עמית, שני. אבל גם הגיעה ידיעה על גורלו המר של זלמן. "אנחנו נרצה לקבור אותו בלב השדות שהיו ביתו במשך כמעט שבעים שנים", אומר בעז. "להחזיר אותו הביתה. אבל זה לא בעדיפות ולא בקדימות. קודם כל יש להחזיר את החיים, את אלה שנאבקים לשרוד. את אותם אלה שכל יום הוא קריטי עבורם".