דיווח בארה"ב: הזמנות נשק ב-10 מיליארד דולר מסבכות את הפסקת הסיוע
ישראל הזמינה נשק במיליארדי דולרים מעבר לסיכומים • טראמפ הודיע כי בכוונתו להפסיק את הסיוע הישיר • החוב המצטבר מעמיד בסימן שאלה עסקאות עתידיות

החדשות בקצרה:
- ישראל הזמינה נשק אמריקני במיליארדי דולרים מעבר להתחייבויות הסיוע.
- מסמך של מחלקת המדינה חושף חוב של כ-10 מיליארד דולר מעבר ל-2028.
- הנשיא דונלד טראמפ הודיע שלשום כי בכוונתו להפסיק את הסיוע לישראל.
- סגן הנשיא ג'יי-די ואנס קישר בין התבוסה הרפובליקנית ליחסים עם ישראל.
- חקיקה חדשה מציעה להחליף את המימון הישיר בהשקעות ייצור משותפות.
- גורמים בארה"ב מעריכים כי הפסקה מיידית של הסיוע אינה סבירה.
דיווח בוול סטריט ג'ורנל חושף היום (חמישי) כי ישראל הזמינה ציוד צבאי אמריקני בשווי מיליארדי דולרים מעבר להתחייבויות הסיוע הקיימות של ארצות הברית. חשיפת המסמך של מחלקת המדינה מגיעה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הודיע שלשום (שלישי) על כוונתו להפסיק את הסיוע לישראל, מהלך שמעורר חוסר ודאות לגבי מימון הזמנות קיימות, בהן טייסת מטוסי F-35 חדשה.
ההתחייבויות הקיימות של וושינגטון כוללות קרוב לשבעה מיליארד דולר בסיוע צבאי לשנתיים הקרובות, אולם מסמך פנימי שנשלח לקונגרס מגלה כי מעבר לשנת 2028 תזדקק ישראל לכ-10 מיליארד דולר נוספים כדי לשלם עבור הזמנות שכבר בוצעו. המבנה הנוכחי של הסיוע מאפשר לישראל גמישות רבה ומאפשר לה להזמין ציוד על חשבון תקציבים עתידיים, אך כעת עולה השאלה מי יכסה את הפער אם יופסק המימון הישיר. "גם אם ההסכם יימשך עד 2028, נותרו עשרה מיליארד דולר מעבר לכך", הסביר חבר הקונגרס חואקין קסטרו. "יש כאן סוגיה של מי עומד לשלם על זה".
הטלטלה הפוליטית בוושינגטון
הצהרתו של דונלד טראמפ שלשום הפתיעה בכירים במערכת הביטחון בישראל והגיעה בצל שינויים פוליטיים משמעותיים בארצות הברית לאחר הבחירות לקונגרס. סגן הנשיא ג'יי-די ואנס קישר בין התוצאות המאכזבות עבור הרפובליקנים לבין מדיניות החוץ, וציין כי היחסים עם ישראל והמלחמה באיראן היו גורמים מרכזיים בהחלטת הבוחרים. טראמפ מצידו טען כי סיום הסיוע הישיר ינטרל את הביקורת של גורמים דמוקרטים, דוגמת עבדול אל-סייד שנבחר לסנאטור הראשון ממישיגן לאחר שקרא להפסקת הסיוע ללא תנאי.

במקביל לדיונים על הפסקת הסיוע, מחוקקים אמריקנים מקדמים הצעת חוק שתשנה את פני שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. התוכנית מציעה להעביר את התקציבים ממימון רכש ישיר להשקעות בייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות, בדומה למודל המוצלח של מערכת כיפת ברזל. תומכי המהלך מקווים כי הוא יחזק את הקשר בין התעשיות הביטחוניות, בעוד המבקרים מזהירים כי הוא עלול להעמיק את התלות הישראלית בפנטגון באופן שיקשה על שינויי מדיניות בעתיד.
למרות הטלטלה הפוליטית, גורמים בוושינגטון מעריכים כי הפסקה מיידית של הסיוע אינה סבירה. ג'וש פול, בכיר לשעבר במחלקת המדינה, הסביר כי כספים שכבר הוקצו על ידי הקונגרס הופכים עצירה כזו לבלתי אפשרית עד סוף השנה הנוכחית. לדברי פול, טרם נראו ראיות מעשים בשטח שתומכים במימוש הצהרתו של הנשיא.

לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס, ארצות הברית העניקה לישראל סיוע צבאי בסך כולל של כ-174 מיליארד דולר מאז 1948. בשנת 2024 אישר הקונגרס סכום נוסף של כ-26 מיליארד דולר בעקבות המלחמה שפרצה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כיום, ישראל מוציאה כ-7% מהתוצר המקומי הגולמי שלה על ביטחון.
