הזרוע הארוכה של ישראל בסכנה? משמעות הפסקת הסיוע האמריקני

החדשות בקצרה:

• נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונה להפסיק את הסיוע לישראל עד סוף השנה.
• באוצר הופתעו מהאמירה ולא הכירו את הכוונה לעצור את הכסף.
• עצירת הסיוע צפויה ליצור גירעון של כ-12 מיליארד שקל בשנה לרכש צבאי.
• ישראל תצטרך לממן בעצמה רכישת טייסות וציוד עבור חיל האוויר.
• באוצר מעריכים כי המהלך יחייב העלאות מיסים או קיצוץ בשירותים אזרחיים.

אמירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפוקס ניוז, שלפיה סיכם עם ראש הממשלה נתניהו על הפסקת התשלומים לישראל עד סוף השנה, הכניסה את המערכת בישראל לסחרור. אם העצירה תמומש, ישראל תצטרך למצוא בעצמה כ-10 עד 12 מיליארד שקל בשנה למימון רכש שאי אפשר לבצע בארץ, ובראשו ציוד וטייסות לחיל האוויר. החשבון הזה תפס את הגורמים במשרד האוצר לא מוכנים: שם לא הכירו את הכוונה לעצור את העברת כספי הסיוע, שלפי ההסכם הנוכחי אמורים להמשיך להגיע עד 2028.

ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה בכיר ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל-אביב, מעריך שגם אם סיום העברת כספי הסיוע לא יבוצע "מחר בבוקר", מימוש אמירת הנשיא יכניס את ישראל לדילמה. לדבריו, ישראל תצטרך לקבוע מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים שלה, ואת המחיר ישלמו גם השירותים האזרחיים.

מה בעצם קונים בכספי הסיוע?

• ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016, מעמיד את הסיוע הביטחוני האמריקני על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ישיר.
• לפי בן ששון-גורדיס, רובו המוחלט של הסכום יוצא על רכש בתעשיות האמריקניות. את החלק שאפשר היה להוציא בישראל מצמצמים בהדרגה, ובמכון INSS מציינים שהאפשרות הזאת צפויה להיעלם לגמרי ב-2028.
• בן ששון-גורדיס מבהיר שהכסף הזה יוצא על "טייסות וציוד לחיל האוויר" - דברים שאי אפשר לקנות בארץ. "דברים שאתה יכול לקנות בארץ אתה קונה בשקל", הוא מסביר.
• בגלל החובה להשתמש בכסף לרכישה בארה"ב, היעד שלו היה ברור מראש: לא היה אפשר לקנות בו טנקי מרכבה או להעלות את שכר חיילי הסדיר, ולכן ישראל לא נאלצה לדון במטרות שלו בכל שנה מחדש.
• לפי ה-INSS, היקף הסיוע האמריקני שווה כיום כחצי אחוז מהתוצר, נמוך משמעותית בהשוואה למצב לפני עשור. אבל בן ששון-גורדיס מבהיר שהבעיה אינה בגודל הסכום אלא ביעד שלו: כסף שנועד רק לרכש אמריקני ושעכשיו ישראל צריכה לחשוב על חשבון מה לממן אותו.
• עם זאת הוא מדגיש שאין כאן ניתוק ביטחוני: ישראל ממשיכה לקנות נשק אמריקני, ושיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות נמשך. מה שעומד על הפרק הוא רק הרכיב הכספי.

מה משמעות עצירת הסיוע עבור הזרוע הארוכה של ישראל?

• בן ששון-גורדיס מדגיש שעצירת כספי הסיוע לא אומרת בהכרח שישראל לא תוכל להמשיך לרכוש את הציוד שרכשה באמצעותו - אבל היא תוצב בפני דילמה בסוגיית ההצטיידות. ישראל כבר תכננה לרכוש דברים בכסף הזה ותצטרך למצוא דרך לממן אותם, כפי שציינו גם באוצר.
• מעבר לרכש שכבר מתוכנן, ישראל תעמוד בפני בחירה: היא תצטרך למצוא מקור חדש למימון הרכש מתוך תקציב המדינה או לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים. בן ששון-גורדיס מעריך שישראל עדיין לא מוכנה לדיון הזה.
• כל זה יקרה בתקופה שבה לפי בן ששון-גורדיס ישראל מחויבת "למדיניות של סבבים באיראן". בתקופה כזו, ההחלטה כמה להמשיך להשקיע בחיל האוויר ועל חשבון מה תתקבל מול אתגר מתמשך ולא כנגד איום חד-פעמי.

מה המשמעות עבור מערכות ההגנה האווירית?

• בנוסף ל-3.3 מיליארד דולר לרכש, הסכם הסיוע כולל גם 500 מיליון דולר בשנה שמושקעים בפיתוח משותף של מערכות הגנה נגד טילים.
• לפי INSS, הסיוע תרם במיוחד לפיתוח מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתית, שהוכיחו את חשיבותן המבצעית בעימותים הצבאיים בשנתיים האחרונות.
• בן ששון-גורדיס מציין שהסכם הסיוע החדש, שנועד להחליף את ההסכם הקיים, היה אמור להמיר בהדרגה את כספי הסיוע במימון משותף של ישראל וארה"ב עבור עוד מיזמי פיתוח משותפים.

מה המחיר שישראל תשלם על סיום כספי הסיוע?

• משרד האוצר תכנן את תקציבי 2027 ו-2028 מתוך הנחה שהסיוע הביטחוני יימשך, והתקשרויות לעתיד כבר נחתמו. לדברי גורמים באוצר, עצירת הכספים תגרור באופן ודאי קיצוצים או העלאות מיסים, כי מדובר בסכומים שהמדינה כבר התחייבה עליהם.
• בן ששון-גורדיס מזכיר שהחשבון הביטחוני גם כך הולך וגדל בגלל הצורך לממן שבע זירות לחימה וסיוע ליותר נכי צה"ל ומשפחות שכולות. כבר היום תקציב הביטחון גבוה ב-100 מיליארד שקלים בשנה מהמצב לפני מלחמת 7 באוקטובר ולפי כל ההערכות צפוי להישאר גבוה בעשור הקרוב.
• השאלה במציאות הזו היא מה יקרה לשירותים האזרחיים. גם ללא עצירת הסיוע האמריקני, במכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים שהזינוק בתקציב הביטחון יגרור ירידה של 5% עד 2029 בהשקעת המדינה על כל אזרח עבור שירותים כמו חינוך, בריאות ותחבורה.

הרקע שעליו מגיעה אמירת טראמפ

• טראמפ אמר את הדברים ביום בחירות האמצע בארה"ב במסגרת ריאיון לפוקס ניוז. בן ששון-גורדיס מעריך שלא הייתה כאן הצהרה בעקבות עבודת מטה וקשה להסיק ממנה על מה יגיד טראמפ מחר, וסביר להניח כי היא מהווה איתות לבוחרים שנוטים לרפובליקנים אבל מתלבטים בגלל הסיוע לישראל.
• עם זאת, הוא מציין שהאמירה מעידה עד כמה נושא הסיוע לישראל הפך לטעון, אפילו עבור נשיא שתומך במתן חופש פעולה לישראל ובשיתוף פעולה איתה. לדבריו, הסיוע הביטחוני לישראל הפך ל"רעיל" במפלגה הדמוקרטית ובהדרגה גם בחלקים מהמפלגה הרפובליקנית.
• לדברי בן ששון-גורדיס, חלק מהאמריקנים תופסים את ישראל כמדינה עשירה שגוררת את ארה"ב לעימותים בשעה שמשלם המיסים האמריקני נושא בעלות. הוא מדבר על "קריסה" במעמדה המדיני של ישראל בקרב דמוקרטים וצעירים משתי המפלגות, ומוסיף שישראל "לא חפה מאחריות" לכך. השאלה בקרב חלקים נרחבים בציבור האמריקני היא לא אם להפחית את התמיכה, אלא כמה מהר ובאיזה עומק.
• במכון INSS מעריכים שעצירת הסיוע תשמוט מהמבקרים של ישראל בארה"ב טיעון מרכזי, אבל לא תביא להיעלמות הביקורת. בן ששון-גורדיס מוסיף שהסכם הסיוע לא מגן על ישראל מהקונגרס, שהוא הגוף המוסמך לתקצב את הסיוע ושיכול לקצץ בו גם לפני 2028. עם זאת, לפי הערכות, גם אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות האמצע, עצירה מוחלטת של כספי הסיוע היא עדיין תרחיש קיצוני כי בשני בתי הקונגרס עדיין קיים רוב להמשך סיוע צבאי.