הרמטכ"ל במכתב מסווג: דורש פתרון תקציבי דחוף; סמוטריץ': "ממתינים להנחיה מראש הממשלה" | פרסום ראשון

החדשות בקצרה:

• הרמטכ"ל שיגר מכתב דחוף לדרג המדיני בדרישה לפתרון תקציבי לצה"ל.
• זמיר דרש העברה מיידית של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.
• סמוטריץ' בתגובה: "אנו ממתינים להנחיה מראש הממשלה להתקדם".
• שר האוצר הציע שהרמטכ"ל יפנה לראשי האופוזיציה כדי לגייס תמיכה בחוק.
• סמוטריץ': "בדמוקרטיה חקיקה דורשת רוב בכנסת".
• שר האוצר הדגיש בפני הרמטכ"ל כי המדינה נמצאת כעת בתקופת בחירות.

הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, שיגר בימים האחרונים מכתב מסווג ודחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לראש המל"ל שמואל בן עזרא ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. המכתב נשלח תחת הכותרת "קידום פתרון תקציבי דחוף לצורך עמידת צה"ל במשימותיו".

במכתב, שפרטיו מתפרסמים לראשונה היום (חמישי) ב-N12 דורש זמיר לפתור באופן מיידי את המשבר התקציבי ולקדם העברה דחופה של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.

שר האוצר סמוטריץ' הגיב למכתבו של הרמטכ"ל, וכתב כי משרדו כבר הכין את התשתית הנדרשת לפתיחת התקציב, הכוללת החלטת ממשלה ותזכירי חוק, אך "אנו ממתינים להנחיה מראש הממשלה להתקדם".

בהמשך מכתבו העלה שר האוצר הצעה ולפיה הרמטכ"ל ידבר על הנושא גם עם האופוזיציה. "הצעתי להסביר לרמטכ"ל שבדמוקרטיה חקיקה דורשת רוב בכנסת ושאנו בתקופת בחירות", כתב סמוטריץ', "ולאפשר לו לפנות לראשי האופוזיציה ולהסביר להם את חשיבות ודחיפות החקיקה ולקבל את התחייבותם לתמוך בחוק".

לקואליציה היוצאת יש רוב פרלמנטרי בכנסת לצורך העברת החקיקה. בשל כך, לא ברור מדוע מבקש סמוטריץ' לשלוח את הרמטכ"ל לגייס תמיכה פוליטית מסיעות האופוזיציה - אלא אם המטרה היא לגרור אותו לשדה הפוליטי לפני הבחירות.

בחודשים האחרונים מתנהל "קרב" של ממש בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר לגבי תוספות של עשרות מיליארדים לתקציב הביטחון. במשרד הביטחון ובצבא טוענים כי מדובר בתוספת נדרשת עקב אחזקת הגזרות המרובות על ידי הצבא, כמו גם שיש צורך בהתחמשות מחודשת וחידוש מלאים - וכי אם התוספת לא תועבר, יהיו לכך משמעויות מבצעיות מיידיות.

במשרד האוצר מנגד טוענים כי הצבא מגלגל הוצאות ישנות ופועל בחוסר שקיפות, בבזבזנות ומסרב להתייעל.

גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, תקף: "שר האוצר משקר. אפשר וחובה לתת מענה מיידי לצרכים הדחופים של צה"ל, בלי להפקיר את הקופה הציבורית ובלי לפתוח את התקציב בשלוש קריאות. אחרי מחדל 7 באוקטובר, היינו מצפים שהממשלה תלמד לפחות לקח אחד: על צורכי הביטחון של ישראל לא מתמקחים ולא מורחים זמן. אבל שוב, שיקולים פוליטיים גוברים על האחריות הלאומית".

במשרד הביטחון מסמנים מטרה: 120 מיליארד שקלים בשנה

ככל שזה תלוי במשרד הביטחון, תקציב הביטחון של מדינת ישראל יעמוד בעשור הקרוב על כ-120 מיליארד שקלים בשנה - סכום שמהווה כ-20% מתקציב המדינה וכ-6% מהתוצר (הערך הכספי המצטבר של סך המוצרים והשירותים שהמשק מייצר בשנה). המשמעות היא שכל שקל חמישי שהמדינה תוציא ילך לצה"ל ולמשרד הביטחון. בנק ישראל כבר הזהיר כמה פעמים בעבר מפני הסכנה שבהגדלה עוד ועוד של תקציב הביטחון ללא ריסון תקציבי במקומות אחרים.

אותם 120 מיליארד שקלים לפי מערכת הביטחון הם בגדר "מינימום הכרחי" לצורכי הביטחון השוטף, וכל סבב לחימה עצים ידרוש תוספת חדשה. כבר עכשיו ברור שתקציב הביטחון ל-2027 יהיה גבוה יותר, בשל עלויות נגררות בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים ממבצע "שאגת הארי".

במשרד הביטחון טוענים שמשרד האוצר לא מעביר תקציבים וממסמס הנחיות מפורשות של הדרג המדיני - מה שפוגע לטענת אנשיו בתפקוד השוטף, במוכנות היחידות הלוחמות וברכישת חימושים. בין השאר נטען כי אי העברת התקציב מעמידה בספק את היכולת לממש את עסקת מסוקי האפאצ'י עם צבא ארה"ב, מונעת כבר כעת את היכולת לתקן ולהשמיש מחדש טנקים שנפגעו ואף הובילה לכך שכמות המיירטים שיש ברשות ישראל אינה מיטבית.