N12
פרסומת

"לבחור בחיים כל בוקר זה הדבר הכי קשה": המסע של רעי מהפציעה האנושה בעזה ועד לשחרור מהשיקום

סרן רעי יערן נפצע אנוש בקרב ברצועת עזה באפריל 24' ואיבד את שתי רגליו • לאחר שנה ושמונה חודשים של אשפוז ושיקום ארוך שכלל התאמת פרוטזות בארה"ב, הוא השתחרר מבית החולים • "לבחור בחיים כל בוקר מחדש זה הדבר הכי קשה שאני עושה", סיפר יערן שגם מכוון לחלום הבא שלו: לנהל את בית הספר ברנקו וייס ברמלה

תמיר סטיינמן
המהדורה המרכזית
פורסם: | עודכן:
הקישור הועתק

סרן רעי יערן מהרצליה, מפקד מחלקה בגדוד 50 של הנח"ל, נפצע באפריל 2024 במהלך פעילות לטיהור מרחב ברצועת עזה. במהלך המשימה הופעל על הכוח מטען גדול ובוצע ירי צלפים. בתקרית הזו נהרגו סמל ראשון אמיר גלילוב, סמל ראשון אורי בר אור וסמל ראשון עידו אפל. יערן שרד את הפיצוץ ופונה בתוך 20 דקות במסוק לבית החולים סורוקה, שם עבר סדרת ניתוחים ארוכה שהשאירה אותו בחיים, אבל קטוע רגליים.

רעי יערן
רעי יערן בשירותו הצבאי

יערן הגיע לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ, והרופאים לא נתנו תקוות רבות להישרדותו. "הגעת במצב אנוש", שחזר פרופ' מוטי קליין, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה. "עשינו את כל מה שאפשר, באמת את כל מה שאפשר, כדי שתחייך היום".

רעי תיאר את הרגעים הראשונים שבהם הבין את מצבו כקשים במיוחד. "הייתי מחובר להמון מכונות ולא יכולתי לזוז. יד ימין ויד שמאל לא תפקדו".

רעי יערן
תמיר סטיינמן מבקר את רעי בבית החולים כשהוא במצב קשה

המאבק על החיים בשיקום

לאחר חודשיים וחצי בטיפול נמרץ בסורוקה, עבר רעי לבית החולים תל השומר, שהפך לביתו בשנה וחצי הבאות. "בין המעבר מהטיפול הנמרץ לשיקום, שם היה לי רגע מאוד מאוד נמוך", סיפר. "אמרתי לעצמי, מה יש לי לחפש עכשיו בחיים האלה? אני פשוט אשכב ככה כל החיים", שיתף. עם זאת, באיזשהו רגע הוא פתאום עיכל את המצב ואמר: "אני לא יכול אחרת, יש מה לעשות".

פרסומת
רעי יערן
רעי יערן. "יש מה לעשות"

באפריל 2025 טס רעי לארצות הברית כדי להתאים רגליים תותבות. לאחר טיסה של 11 שעות עמד לראשונה על רגליו החדשות. "אני מסתכל על עצמי, עדיין אותו רעי שהייתי לפני הפציעה, רוצה הכול לבד, רוצה לטרוף את העולם, אבל זה לא ככה", אמר, אך הודה כי המעבר לעצמאות מלווה בחששות. "הפחד הכי גדול שלי הוא שאני הופך לעול ונטל על המעגל הקרוב שלי". עם חזרתו לישראל חווה תקופה של נסיגה ביכולותיו, אך המשיך להילחם על התקדמותו.

רעי יערן
רעי יערן במהלך השיקום
פרסומת

בחירה יום-יומית בחיים

אימו לואיז, אחיו עידו, וחברי ילדותו המלווים אותו עוד מימי בית הספר היסודי, נשארו לצידו לאורך כל תקופת האשפוז. "התמיכה של המשפחה והחברים עזרה לי מאוד", ציין רעי. שבוע לאחר שחרורו מבית החולים, הגיע לחוף הים, המקום שבו כל כך רצה לבקר לאורך חודשי השיקום הארוכים.

רעי יערן
רעי יערן בחוף הים

למרות הקשיים הפיזיים והנפשיים, יערן כבר מביט אל העתיד ושואף להגיע להיות כמנהל בבית הספר ברנקו וייס ברמלה. "אני רוצה ללוות אותם ולהוציא מהם את הטוב שיש בהם. לי יש את הרצון והכוח להשפיע עליהם", הסביר.

מחוף הים, הוא סיכם: "הדרך הזאת מלאה בקשיים, ולבחור בחיים כל בוקר מחדש זה הדבר הכי קשה שאני עושה, אבל יש עוד דברים יפים לראות. מעולם לא רציתי לחיות יותר".