"אמרו לנו שחיזבאללה מורתע, זה לא מרגיש ככה": המלחמה בקו בעימות מהעיניים של החמ"ל בצפון

"בתור אדם שאוהב לחיות, לגדל ילדים ונכדים – אתה צריך מקום שקט עם חירות, זה מה שכל אדם רוצה", אומר המאבטח בכניסה לבניין המועצה האזורית מטה אשר שבמושב רגבה. תושבים רבים במועצה הזו מתזזים בימים האחרונים בין מקלטים לבתים לפי קצב האש של חיזבאללה, שוב, בעוד הם מפנטזים על שקט.

"אתה רואה את הצינור הארוך הזה?", מצביע המאבטח על ערמת חלקים מפח. "זה נפל ממש פה לידנו, מאחורי החנייה, לפני כמה ימים. אמרו לנו שחיזבאללה מורתע אבל לפי קצב האזעקות והריצות לממ"ד – זה לא מרגיש ככה".

בשעה 08:00 בדיוק נפתחת בחמ"ל של המועצה האזורית מטה אשר הערכת המצב היומית. האווירה דרוכה. ההערכה היא שהרחבת התמרון הקרקעי בלבנון תגרור תגובה חריפה יותר של חיזבאללה שתתגלגל ישירות ליישובי הגדר והמרחב. בחדר הדיונים נערכים לתרחיש שהלימודים לא יתחדשו בקרוב. נערכים למלחמה ממושכת.

ישי עפרוני, קצין הביטחון של המועצה ב-14 השנים האחרונות, רואה את המלחמה דרך מסכי החמ"ל ומהדיווחים שהוא מקבל מהשטח.

אתה מצליח לישון בלילות?
"לישון זה לחלשים. אני מפיק את האירוע הזה 24/7. הבטיחו שחמאס מורתע – וקיבלנו את טבח ה-7 באוקטובר. הבטיחו שחיזבאללה חזר 20 שנה אחורה – והוא ממשיך לשגר טילים וכטב"מים. אנחנו למודי סיסמאות חלולות. חיזבאללה זו אידאולוגיה, ואידאולוגיה לא מכבים עם פגז".

מבחינתו יש רק פתרון אחד, והוא הגעה של כוחות צה"ל לליטני. "לבנון צריכה להבין שיש לה מה להפסיד", אומר עפרוני. אם פוגעים לנו בבסיס, שדה התעופה בביירות צריך להיות מושבת לעשור. בלי דירקטיבה כזו אנחנו פשוט מחכים לסבב הבא. זה ייגמר רק כשמישהו מבחוץ יחליט עבורנו שזה נגמר".

אשליה שמתנפצת

גם ראש המועצה משה דוידוביץ, המשמש גם כיו"ר פורום קו העימות, אינו חוסך בביקורת על הדרג המדיני. מבחינתו, סיסמאות ה"מוטטנו" וה"חיסלנו" הן אשליה שמתנפצת מול מציאות הגבול. "אמרו לתושבים שחיזבאללה מורתע ושחוזרים לאזור בטוח - לא סיפרו לנו את האמת במלואה", הוא אומר בקול שקט אך תקיף. "זה כמו להסתיר מילדים את המצב המורכב בבית כדי 'לשמור' עליהם, כשבפועל זה רק פוגע בהם".

מצב החוסן של התושבים, מנתח דוידוביץ, הולך ומתערער. "ילדים ישנים כבר שבועיים פלוס בממ"דים, מי שיש לו ממ"דים", הוא מסביר. לצד זה, הוא מצביע גם על הקושי של קשישים ביישובים הכפריים שאין להם ממ"דים ועל המתפנים שלא יכולים לסבול עוד את החשש והמציאות. "ככל שהזמן נוקף הפחד הולך וגובר, הביטחון האישי הולך ויורד והמצב הכלכלי הולך ונהיה יותר רעוע", קובע דוידוביץ.

ביום רביעי האחרון המועצה בראשותו קיבלה החלטה להודיע לתושבים להישאר סמוך למרחבים המוגנים בשל התרעות על ירי נרחב. זאת בשעה ששמועות שטפו את הארץ וצה"ל שתק. "שאלו את הדוברת שלנו אם ראש המועצה השתגע?", משחזר דוידוביץ. "אבל האינדיקטורים שלי נדלקו. הייתי חייב לפעול באחריות כדי שנהיה כאן גם מחר. בסוף גם הרמטכ"ל הודה שהם טעו".

"בקו העימות זמן ההתרעה הוא לא דקות – הוא שניות בודדות, ולפעמים מיידי", הוא מסביר את ההחלטה. "ההודעה המוקדמת העניקה לאנשים את מרווח הביטחון שהציל חיים".

אבל אל תטעו במילים הקשות שנשמעות כאן. האנשים מלאים גם באופטימיות. "צה"ל יעשה את העבודה הנכונה", מעריך דוידוביץ. "אנחנו נותנים לצבא את כל הזמן שצריך, אבל הממשלה חייבת לתת לנו גיבוי לחיות פה. כרגע, כשמקצצים לנו בתקציב בזמן שאנחנו תחת אש, זה תיאטרון אבסורד. לזנוח אותנו לבד זו לא אופציה".