ממשל צבאי בעזה? הרמטכ"ל התריע - אלו ההשלכות הצפויות

הרמטכ"ל אייל זמיר יתריע בפני הדרג המדיני כי לאחר כיבוש העיר עזה לא יהיה מנוס מהטלת ממשל צבאי על הרצועה כבר בנובמבר, כך פרסמנו אמש (רביעי) ב"מהדורה המרכזית". הסיבה: הכרעת המעוז האחרון של חמאס צפויה להוביל למיטוטו, ובהיעדר אלטרנטיבה שלטונית - ישראל צפויה למלא את החלל. לממשל צבאי עשויות להיות השלכות דרמטיות - מבחינה משפטית, צבאית וכלכלית. 

• לא ניתן יהיה להסתיר את זה: מחיר הכיבוש של רצועת עזה
• בין ממשל צבאי לשליטה ביטחונית: ההבדלים - והמשמעויות
• סמוטריץ' כבר בחודשים הראשונים של המלחמה: יהיה ממשל צבאי בעזה

ממשל צבאי

מה זה אומר? צבא של מדינה אחראי לאוכלוסייה בשטח, במקרה הנוכחי, צה"ל ברצועת עזה.

המשמעות

• תעסוקה בחוק וסדר בשטח וחלוקת הסיוע ההומניטרי לאזרחים: שיטור, טיפול באוכלוסייה ובתשתיות כמו ביוב וחשמל.
• אבטחה: הכנסת כוחות רבים לתוך שטח הרצועה - והשארתם באופן סטטי.
• ייתכן שזה יעמיס את הנטל גם על מילואימניקים.
• הסרת אחריות בין-לאומית למה שקורה ברצועה.

ההשלכות

• אחריות שלטונית לאזרחים רבים, הקצאת משאבים רבים לאותו שטח.
• פגיעה בכוח אדם צה"לי בזירות אחרות.
• הכוחות חשופים לפגיעה בשטח, מאחר שהם כל הזמן נוכחים בו.
• עול כלכלי: אופרציה צבאית ואזרחית ברצועה עשויה לפי הערכה להגיע ל-60 מיליארד שקל בשנה.

ההיבט הצבאי

ממשל צבאי יכול לאפשר מצד אחד לצה"ל להמשיך "לכסח" את הטרור, ולדאוג שעזה לא תיהפך שוב להיות איום על ישראל - כפי שכוחות צה"ל פועלים ביהודה ושומרון. אך יכולות להיות גם היבטים שליליים לשליטה אזרחית של ישראל, מבחינה צבאית.

הרמטכ"ל אייל זמיר התבטא בעבר בחריפות נגד האפשרות הזאת. בדיון ביטחוני מצומצם שעסק בסוגיית חלוקת הסיוע אמר זמיר: "חיילי צה"ל לא יחלקו סיוע הומניטרי ברצועה. חיילים יאבטחו את האזור ההומניטרי, ויאפשרו לארגונים בין-לאומיים לחלק מבלי שזה מגיע לחמאס. סוף פסוק. אני לא אסכן חיילים כדי לחלק מים ולחם להמון מוסת ורעב".

החשש בצבא הוא שהחיכוך היום-יומי שיכול להיווצר בין האוכלוסייה העזתית לחיילי צה"ל עלול לגבות מחיר דמים. 

ההיבט המדיני

אם ישראל תחליט לכבוש את הרצועה - אך לא תבטיח את השמירה על הסדר והביטחון של האוכלוסייה, עשויות להיות למהלך הזה השלכות קשות מבחינה בין-לאומית. ד"ר דנה וולף, מומחית למשפט בין-לאומי וראשת חטיבת משפט וביטחון, בית ספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, מאוניברסיטת רייכמן, מזהירה: "זה מגה אירוע שפשוט עלול למחוק את ישראל מבחינה בין-לאומית. כל מי שישתתף באירוע הזה חשוף משפטית, וזה יכול לחשוף את ישראל לסנקציות".

ההשלכות עלולות לפגוע בכולנו. מצבה המדיני של ישראל, גם ככה לא מזהיר, בלשון המעטה. אנחנו נמצאים בפתח חודש דרמטי לישראל מבחינה מדינית, ולקראת סופו צפויות מדינות מערביות רבות להכיר במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם. 

"זה ייצור מצב אבסורדי, שהתוצאה של שבעה באוקטובר תהיה הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית - והבידוד העולמי שאנחנו חווים כעת יעמיק בגדול", מתריעה ד"ר וולף. "בתרחיש הקיצון, חברות זרות לא יסכימו לטוס לישראל, באקדמיה לא ירצו לפרסם בעולם מחקרים של ישראלים, חברות אשראי לא יסכימו לעשות עסקים עם ישראלים. אמזון לא ישלחו חבילות לישראל, וגוגל יפסיקו לפעול כאן".

ההיבט המשפטי

מומחים למשפט בין-לאומי הזהירו כי אף על פי שעצם הכיבוש יכול להיות חוקי בדין הבין-לאומי, יש לישראל סיבות רבות לחשוש מהן - אם תתקבל החלטה לבצע את המהלך.

"כדי שכיבוש ייחשב חוקי מבחינת הדין הבין-לאומי, צריכים להתקיים כמה תנאים", מסבירה ד"ר וולף. "כיבוש הוא למעשה כוח צבאי עוין, שנכנס לשטח ומפעיל שליטה אפקטיבית. על מנת שהוא יהיה חוקי, צריכים להתקיים עקרונות ברורים, שהוא יהיה זמני, ושהוא ישמור על הסדר הציבורי והביטחון של האוכלוסייה המקומית".

ד"ר ערן שמיר בורר, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית וכיום מנהל המרכזי לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר את משמעות ההגדרה של כוח כובש. בראש ובראשונה, הוא טוען, הן כוללות את החובה להבטיח את הסדר והביטחון של האוכלוסייה. 

"זה אומר למשל, שלא מספיק לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי לרצועה, אלא צריך לוודא שהסיוע מגיע בפועל לאוכלוסייה. אם הוא לא מספיק יש צורך להביא ממשאבים של ישראל את הסיוע", מבהיר ד"ר שמיר בורר. 

למעשה, אם תפרוץ מגפה ברצועה, ישראל היא שתצטרך לוודא שכולם מחוסנים. כל זה קורה בזמן שרוב התשתיות בעזה הרוסות לחלוטין, ויש בעיות של חשמל, מים ובתי חולים. כל זה יהפוך להיות בתחום אחריותה של ישראל. בפועל, המדינה תצטרך לטפל בעוד 2 מיליון אנשים. 

ההיבט הכלכלי

העלות הכלכלית של המבצע החדש תורגש בכיס של כל אחד מאיתנו. גורמים המעורים בפרטים העריכו בתחילה כי העלות המצטברת של המבצע יכול להגיע לסכום של 45 מיליארד שקל. 

אחרי ההערכה נוספת, במערכת הביטחון עדכנו כלפי מטה את העלויות לאזור כ-20 מיליארד שקל. כך או כך, זה יחייב פתיחה מחודשת של תקציב 2025 והגדלת הגירעון. גורמים המעורים בפרטים טענו כי בצבא "לא נלהבים" מתקצוב המבצע.

ההתקדמות לממשל צבאי ברצועת עזה, ולמעשה הכיוון שאליו דוחף שר האוצר בצלאל סמוטריץ', צפויה לדרוש עלות שנתית קבועה של כ-20 מיליארד שקל - כך לפי חישובים פנימיים של מערכת הביטחון, וזה מבלי לשקלל את העלות הנוספת של הארכת השירות של חיילי הסדיר.

המשמעות עבור האזרחים היא הכבדה של ממש של נטל המס, קיצוצים בשירותים חיוניים כמו בריאות, רווחה וחינוך, והגברת הנטל על המילואימניקים ומשפחותיהם.